
גופתו של אנדרס עדיין נמצאת בגרמניה, שם הוא עבר את הטיפולים והמשפחה כבר חזרה ללטביה. בשבת היא תועבר למדינה למולדתו, שם תתקיים ההלוויה. "ההלוויה תהיה קשה, הבנים שלנו במצב קשה", מספרת ניקול בראיון כואב לערוץ הספורט, "אבא שלהם היה איש חשוב מאוד בחיים שלהם והאמנו שיהיה נס עד הסוף. קשה להפנים שאנדרס לא בחיים".
ניקול מספרת מה גרם להתדרדרות המהירה: "היו רגעים טובים, אבל מהר מאוד הכאבים והחולשה חזרו. ב-1 במאי הבאתי אותו לבית החולים ומהר מאוד הוא הלך לעולמו. היתה לו דלקת ריאות עם זיהום בדם. המערכת החיסונית שלו לא עבדה ושום דבר לא עזר, גם לא האנטיביוטיקה".
"הייתי איתו עד הרגע האחרון בבית החולים בגרמניה", ממשיכה ניקול, "שרתי לו שיר ואמרתי לו שאני אוהבת אותו, שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הוא האיש שלי והוא לעד יהיה. עכשיו אנחנו מחכים לו בבית בלטביה, כשההלוויה עצמה תהיה בראשון".
גם עבור אנדרס וגם עבור ניקול התקופה בישראל היתה אחת היפות בחייו. בינתיים, היא מתרפקת על הזכרונות בבית המקדש הפרטי בביתם, שם הוא שמר תמונות, מזכרות וקטעי עיתונות מהתקופה בישראל (תמונות למטה). "הייתי רוצה שאוהדי מכבי ת"א יזכרו אותו בריא וחזק. הכדורגל היה כל חייו והוא תמיד אמר שאת הרגעים הטובים ביותר שלו בכדורגל היו בישראל. הוא יזכור לעד את ניר קלינגר שורה אובארוב, שהיו חשובים עבורו".