התיקו המופרך של מכבי חיפה בבלומפילד יצר אמש מעגלי שמחה בטוטו טרנר. הטיל של סברינה לרשת הצהובה הומר לפגז קומפוט וקריאות העידוד ״ברק בכר, ברק בכר״, הדהדו באוזנינו בדרך מהקומפלקס הביתה. אלה היו רגעים של אושר מזוקק עם הכנה לאקסטזה. אם הצלחת תונף על הבמות של רוביק, בכר יהיה זכאי לצמיד של אח״מ ומקום טוב בחאפלה.
בהתקרב שלבי ההכרעה אין מקום לבזבוזי זמן ולהתפלפלויות משפטיות. ביום שסאגת המשחק החוזר עם סכנין הגיעה לסיומה, נפתחו הצ׳אקרות ואנרגיה מחודשת זרמה בטרנריה. ״יאללה באר שבע, שחקו כדורגל״ הוא המשפט הנכון בעיתוי הנוכחי.
בלילה של ירח מלא, הכוכבים שוב הסתדרו לרן קוז׳וך בשורה. תופעה אסטרונומית או מקרה נדיר של התגלות שמיימית, קינגס זה כוכב על, סופר סטאר. שובר שיוויון. שחקן מעולם אחר. מרחף מעל הדשא, בלתי ניתן לעצירה.
ביקום מקביל, קרוב יותר לקרקע, דן ביטון מנצנץ יותר מבעבר. בדקות שהיהלום מזמביה מוריד הילוך, ביטון לוחץ על הגז. בתוך שניות מזנק מאפס ל-100. שחקן שכל מאמן בר דעת היה שמח להחזיק ברשותו ורק הסרבי של מכבי העדיף להשתחרר מנוכחותו.
שורת הכוכבים שהסתדרה לקוז׳וך כוללת גם את אמיר גנאח. כוכב מקומי וטאלנט בהתהוות. לטעמנו, הקרדיט שניתן לו לא מי יודע מה כמה. יחסית לפרקי הזמן הקצרים שלו על המדשאות, תפוקתו מרשימה. ארבעה שערי ליגה ושני בישולים הופכים את הילד לפקטור חשוב בריקוד המכונה. בדרך לשער השלישי גנאח חרך את המשטח, עשה פורפרה מהמגן שלו וסיים כמו גדול עם כדור לחיבורים. טרנר היה בעננים.
בעיניים דרומיות, כיבוש הפיסגה כמוהו כהשבת הסדר לקדמותו. הכוכבים של אלונה שוב מאירים את שמי הנגב. הם לא צריכים טובות מאף אחת כדי להכניע את בית״ר. הרחקתו של עדי יונה, אפרוח שרק בקע מהביצה עם רגליים דקיקות, הייתה כנראה שגויה וסיפקה לברק יצחקי את התירוץ האולטימטיבי להפסד.
