הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים נפגשות שוב היום (שני, 20:30 שידור חי ב-SPORT5) אחרי עונה בה לא קיבלנו את המשחק החם.
לכבוד המאורע, קפטן בית"ר לשעבר אופיר קריאף, שהיה חלק מה-1:5 הזכור דיבר ב"חמש באוויר - חדר החדשות": "לא פרשתי, פתחתי עסק של קעקועים ובית ספר לכדורגל. מתקדמים תוך כדי תנועה. אני ממשיך להתאמן, שלוש-ארבע פעמים בשבוע, עם קובי מויאל ואבירם ברוכיאן. אני לא מעלה לרשתות כי לא החלטתי עדיין מה אני רוצה לעשות. לא כזה מדגדג לי לחזור, לא כמו פעם. הגוף יכול לרוץ עוד 5 שנים אבל הראש לא בטוח. יש לי אהבה לבית"ר, אף פעם לא הסתרתי את זה. ברגע שזה נגמר שם אז כנראה שמשהו נכבה ואני בודק את הדברים לפני שאני לוקח החלטה".
על למה הוא לא בצוות המקצועי בבית"ר: "הציעו לי. אלמוג כהן וברק יצחקי הציעו לי חוזה, אברמוב וכפיר אדרי חשבו אחרת. אמרו לי בוא תהיה מה שאתה רוצה, עוזר מאמן, מנהל מקצועי של הנוער - אתה מחליט. אבל לא רציתי לפרוש. אמרתי להם תנו לי לפחות לשחק עד ינואר להכין את עצמי ואת המשפחה. אמרתי לעצמי שלא מגיע להורים שלי ומי שסביבי שזה יקרה בבום, הם חלק ממה שעברתי ומגיע להם את הכבוד לעכל. ניפגש בעתיד בעזרת השם".
"התאכזבתי שלא נתנו לי לשחק עד ינואר אבל זה מקצוע אכזרי. רציתי את שרן ייני ורמי גרשון שלא נחשב סמל, כמה הערכה וכבוד הוא מקבל, אבל כן מתאמן ומכבדים. ציפיתי, אבל אין כעס. הכל מאלוהים. אני בקשר עם כפיר. זה היה חלום לפרוש בבית"ר. הייתי שם בתקופות הכי קשות שיש, כולל בתי משפט. זה מבאס אבל אלה החיים ואני חזק ומאמין שהכל לטובה. להיות מאמן בית"ר? יכול להיות. אולי מנהל מקצועי, זה הכיוון. אני לא מפחד לספוג אש. אלמוג כהן אמר לי פעם `יבוא יום שאתה תחליף אותי פה`".
על כך שהוא בלי קבוצה: "להורים שלי קשה, אמא שלי שולחת בקבוצה משחקים וכתבות. אבא שלי אמר לי שהשארתי חותם ומה שאחליט הוא איתי - זה שווה לי עולם. אני מקווה להיות חלק מהצוות המקצועי בבית"ר, לשם אני מכוון. סיימתי את הלימודים של אופ"א B ואני נרשם גם ל-A. אברמוב אמר שהדלת עבורי תמיד תהיה פתוחה, הלוואי ואוכל להשתלב".
"ביום חמישי הייתי בשוק, חבר שלי אמר לי `פעם אחרונה שאני בא איתך לירושלים. נכנסו בחצי שעה איחור למסעדה בגלל אוהדים. זה מראה שאני משהו בהיסטוריה של בית"ר. אני אוהד של הקבוצה, רואה את המשחקים, היום חשבתי ללכת אבל בגלל שזה הפועל אמרתי שנדחה לפעם הבאה."בקורונה אמרתי למשה חוגג שיקצצו לי יותר ולא יקצצו לחיילים ועובדים עם שכר מינימום. גם בפירוק הצעתי אבל אמרו שמבחינה בירוקרטית אי אפשר. זה מי שאני ואהבה שלי. כיף לראות את בית"ר ככה, משחקת ויוזמת. רק שימשיך, כשבית"ר רצה בצמרת זה כיף לכולם ומכניס צבע. הייתי שמח אם היו עוד שניים שלושה שחקני בית בשביל הזהות. הלוואי והמנויים יגיעו ל-20 אלף כמו חיפה ומכבי ת"א".
