לכן נתמקד בסיפור השני הכי גדול של המחזור השביעי - הפנדלים. הוחמצו ארבעה כדורי עונשין במחזור השביעי, אחרי שהוחמצו חמישה פנדלים במחזור השישי לראשונה מאז 1989/90. אנחנו יודעים שההסתברות להבקעת פנדל לרוב היא 76%, מה שהופך את החמצות הפנדלים האלה לתופעה חריגה.
בליגת העל שלנו, ב-2025/26, אנחנו על 24 פנדלים מ-39, 61.5%. בשני המחזורים האחרונים, אם תהיתם - 6 מ-15. עומר אצילי, כריסטיאן מרטינס, מקסים פלקושצ`נקו, מוחמד שכר, אנתוני לימבומבה, איאד אבו עביד, ג`יימס אדניי, ארתור מיריניאן וג`ורג`ה יובאנוביץ` החטיאו כדורי עונשין מול שבעה שוערים שונים. זאת תופעה. איך זה קורה? איך זה קשור למעקב בזבוזי הזמן של ערוץ הספורט?
התשובה מתחילה בזה שיש המון פנדלים. בליגה האנגלית בממוצע מובקעים 0.26 פנדלים במשחק. השנה בליגה שלנו מדובר ב-0.51 פנדלים שמובקעים למשחק, כמעט כפול. זה יכול להסביר חלק מהעניין, אבל הסיפור מורכב יותר ומתחבר, איך לא, לבזבוז זמן.
הזמן שעובר בין העבירה לבין הפנדל בישראל גדול במיוחד, ומעלה את הסיכוי שהפנדל לא יכנס. זאת נשמעת טענה מעט מוזרה ולכן גיבינו אותה מחקרית, בהתחשב בכך שהפנדלים הם אחד הדברים הנחקרים ביותר בתולדות הכדורגל.
לפי מחקר של צמד חוקרים בשם יוראן ולדקאמפ ורוד קונינג מאוניברסיטת כרונינגן (2023), ככל שזמן ההמתנה עולה, הסיכוי שהפנדל יובקע ירד. הם מצאו כי הזמן יכול להגיע עד ל-114 שניות, מה שהוביל לירידה באיכות הפנדלים עצמם בעידן ה-VAR, כשהם התבססו על נתונים מחמשת הליגות המובילות באירופה בחמש העונות האחרונות. הם מצאו כי ההסתברות שפנדל ייכנס ב-5 הליגות המובילות באירופה היא 81% בלי VAR ו-73% לאחר החלטת ה-VAR, פער משמעותי, כשבליגות האלה מן הסתם הבועטים טובים יותר מאשר בישראל.
ואיפה זה פוגש את ליגת העל שלנו? היו ארבעה פנדלים שלא נכנסו המחזור. בזה של ג`יימס אדניי מול נדב זמיר עברו 117 שניות. במשחק בין סכנין לטבריה הפנדל הראשון של איאד אבו עביד נבעט לאחר 143 שניות והשני של ארתור מיריניאן אחרי 225 (!) שניות. הפנדל של ג`ורג`ה יובאנוביץ` מול נתניה לא נכנס אחרי 92 שניות, מה שמעיד על כך שאפשר גם סתם להחמיץ פנדלים, בזמן שמתיאוס דאבו הבקיע אחרי 82 ודולב חזיזה אחרי 116 שניות.
במחזור הקודם ראינו פנדלים שלקחו זמני המתנה ארוכים יותר, לעתים גם דקות, בהשפעת ה-VAR. זה רע לכולם. בראש ובראשונה, זה רע לשחקנים. מחקר שלישי, שהתבסס על 737 כדורי עונשין בשתי הליגות הראשונות בגרמניה ב-4 השנים האחרונות, מצא קשר בין אורך בדיקת ה-VAR עצמה לבין הצלחת הפנדל, ולא רק בהשפעת העיכוב במשחק.
עד כאן נתונים (ותודה לכל מי שהחזיק איתנו). עכשיו תכל`ס - פנדלים, בהרבה מאוד מקרים, הם עניין של רוטינות. כל חלוץ שהבקיע והחמיץ בחייו יספר לכם שהדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא "פשוט לא לחשוב על זה" ולבעוט, אבל ברגע שיש בדיקת VAR אתה חושב על הבעיטה. אתה לא הולך ובועט ישר מ-11 מ`, אלא חושב לאן השוער יבעט, איך הקהל יגיב, על הנשימות שלך, על כל דבר אחר.
פסיכולוג הספורט גייר ז`ורדט אמר לאתלטיק ב-2023 שגם טקסים קטנים, כמו הגעה לעיגול האמצע בדקה מוקדמת, יכולים להשפיע על המנטליות של השוער והבועט ולהוביל לכדורים טובים יותר. יש יותר הזדמנויות לקבוצה השנייה לעשות את אותו "משחק מנטלי", או פשוט יותר לחץ באופן טבעי על הבועט אחרי בדיקה ארוכה.
"לחכות לאחרים זה הדבר המלחיץ", אמר בן ליטלון, חוקר כדורגל שהוציא ספר על פנדלים. סטיבן ג`רארד סיפר בעבר שההליכה לכדור הרגישה כאילו הוא הלך 50 ק"מ לפני כדור העונשין, כשגדול שחקני ליברפול בכל הזמנים שיחק הרבה לפני עידן ה-VAR. הפנדל מרגיש כמו אירוע הרבה יותר גדול ברגע שכולם עוזבים הכל ורואים את אותו מהלך על המסך באצטדיון (או בבית) שוב, ושוב, ושוב.
איפה זה פוגש אותנו? בבזבוז הזמן בהמתנה לבעיטה. יש כמות חריגה מאוד של פנדלים בליגת העל בכדורגל, 39 שנבעטו ב-48 משחקים, חלקם הגדול אחרי בדיקות VAR ממושכות. נגענו כבר בנושא ה-VAR במעקב שלנו ואנחנו כנראה נמשיך ונתייחס אליו לאורך העונה בתור אחד הגורמים המרכזיים לבזבוזי זמן בליגת העל, אך הפעם הוא בעייתי מכיוון אחר – לשחקנים.
חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מאשימים את השופטים בהחטאות הפנדלים. כל שחקן שבועט פנדל אמור להבקיע אותו ולא לתרץ בזמן בדיקת הווידאו, אבל המחקרים השונים שמצאו קשר בין הדברים יכולים להעיד על בעיה, בטח כשראינו תשעה כדורי עונשין מוחמצים בשני מחזורים בליגת העל בכדורגל.
אם יש ספק – אין ספק, לשני הצדדים. בדיקות VAR של דקות ארוכות רעות לכולם. יש שופטים על הדשא, יש להם עיניים, יש סיבה שהם הגיעו עד לליגת העל. הם צריכים לשפוט. לשלוח אותם לבדוק במשך דקות ארוכות איפה הייתה הנעיצה מבזבז את הזמן של השחקנים על הדשא ושלנו, הצופים בבית. בעולם מושלם, כפי שכבר כתבנו בעבר, היו קובעים מגבלת זמן שאחריה היו הולכים עם ההחלטה על הדשא. אם צריך לראות אותו מהלך שלוש דקות, הוא לא חד משמעי. אם צריך לראות אותו מהלך שלוש דקות, הסיכוי שהפנדל ייכנס אחריו נמוך משמעותית.
חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מאשימים את השופטים בהחטאות הפנדלים. כל שחקן שבועט פנדל אמור להבקיע אותו ולא לתרץ בזמן בדיקת הווידאו, אבל המחקרים השונים שמצאו קשר בין הדברים יכולים להעיד על בעיה, בטח כשראינו תשעה כדורי עונשין מוחמצים בשני מחזורים בליגת העל בכדורגל.
אם יש ספק – אין ספק, לשני הצדדים. בדיקות VAR של דקות ארוכות רעות לכולם. יש שופטים על הדשא, יש להם עיניים, יש סיבה שהם הגיעו עד לליגת העל. הם צריכים לשפוט. לשלוח אותם לבדוק במשך דקות ארוכות איפה הייתה הנעיצה מבזבז את הזמן של השחקנים על הדשא ושלנו, הצופים בבית. בעולם מושלם, כפי שכבר כתבנו בעבר, היו קובעים מגבלת זמן שאחריה היו הולכים עם ההחלטה על הדשא. אם צריך לראות אותו מהלך שלוש דקות, הוא לא חד משמעי. אם צריך לראות אותו מהלך שלוש דקות, הסיכוי שהפנדל ייכנס אחריו נמוך משמעותית.
