בסך הכל שלוש שנים עברו מאז המשחקים האולימפיים בטוקיו, שהיו הראשונים של אנסטסיה גורבנקו, אך כל כך הרבה עבר מאז, בעולם, בשחייה ואצלה בפרט. לפרקים נראה כי השחיינית הבכירה של ישראל כאן איתנו כבר עשור, אולם היא בסך הכל בת 20 ותגיע לפריז כשחיינית מעט שונה מזו שהייתה בטוקיו, ולא פחות חשוב מכך, כאישה שונה ובוגרת הרבה יותר.
200 סיבות להחליף משחה
לאורך מרבית הקריירה הקצרה שלה, המשחה העיקרי של גורבנקו בתחרויות הגדולות היה 200 מעורב אישי. בזירה האירופית, כמעט ואין לה מתחרות במשחה הזה ולא בכדי היא הוכתרה בו כאלופת אירופה שלוש פעמים ברציפות (2021, 2022 ו-2024). אלא שבזירה העולמית, מדובר במשחה שנראה כיום אחרת לגמרי.
לכתבות נוספות לקראת המשחקים האולימפיים לחצו כאן לאתר שוונג
השיפור בעולם הוא לא פחות מפנומנלי, וכיום ישנו קונצנזוס שמדובר באחד המשחים העמוקים והאיכותיים, לא רק בשחייה הנשית, אלא בכלל. אז נכון, שיא העולם של קטינקה הוסו טרם נשבר, אולם זה רק עניין של זמן עד שקיילי מקיואן האוסטרלית, סאמר מקינטוש הקנדית, או האמריקאיות קיטי דגלאס ואלכס וולש, ינפצו אותו בזו אחר זו, או כולן גם יחד.
גורבנקו עצמה רשמה שיפור פנומנלי משלה במשחה זה, בפרט בשנה האחרונה. אם את 2023 היא התחילה עם שיא אישי של 2:09.99 דקות, כיום היא עומדת על 2:08.55 דקות. מדובר בשיפור מדהים בכל קנה מידה, ובתוצאה שבטוקיו הייתה נותנת לה מדליית כסף, רק שלוש מאיות מהזהב. אולם לתחרות בפריז היא מגיעה כמדורגת שביעית בלבד, במרחק עצום של כמעט שתי שניות משתי הראשונות ושנייה וחצי מהשלישית. תזמון מעולה לשנות את המשחה העיקרי.
הרבה יותר מכפול
כל מי שהיה שחיין יעיד ש-400 מעורב אישי הוא אחד המשחים הקשים ביותר בבריכה, ואף הקשה מכולם. הדרישות כדי להצליח במרחק הכפול הן הרבה יותר מפי שתיים מאשר ב-200, וכל סטייה, ולו קלה ביותר, מהתכנית בחלק הראשון של המשחה, עלולה "לשרוף" מאוד בחלק השני שלו.
לפני קצת יותר משנה וחצי החלה גורבנקו להתאמן בקבוצת אימון אותה מוביל המאמן המוערך טום ראשטון הקנדי, ובה שוחה אלופת העולם וסגנית האלופה האולימפית ב-100 וב-200 חופשי שיבון הוהי מהונג קונג. ההתאמה הייתה מושלמת - לא רק בין גורבנקו למאמן ולקבוצה - אלא גם למשחה העיקרי ה"חדש". עם ראשטון, הגדילה גורבנקו משמעותית את נפח האימונים ועצימותם (אין באמת ברירה אלא להתאמן מאוד חזק כשלידכם שחיינית כמו הוהי), ולפתע ה-400 החל להתחבר.
משיא פושר למדי של 4:41.48 דקות, זינקה תוך שנה גורבנקו ל-4:34.87 דקות ולמעמד של סגנית אלופת העולם במשחה זה. גם אם היו באליפות הזו לא מעט חוסרים של שחייניות בכירות, עדיין מדובר בהישג אדיר, עליו לא הייתה יכולה אפילו לחלום עם תוצאותיה בעבר. לפריז, מגיעה גורבנקו כמדורגת חמישית במשחה זה. עדיין לא ממש בתוך תמונת המדליות, אבל כבר במרחק נגיעה.
צריך להיות כנים, גורבנקו ממש לא שיקרה כשאמרה במסיבת העיתונאים לפני הטיסה: "לפי התוצאות, אני לא מועמדת למדליה". הזהב נעול הרמטית על ידי שיאנית העולם סאמר מקינטוש (זמן כניסה של 4:24.38 דקות), הפייבוריטית הברורה לכסף היא קייטי גריימס האמריקאית (4:31.41 דקות) והמועמדת הבכירה לארד היא ג`נה פורסטר הבריטית (4:32.30 דקות, עדיין יותר משתי שניות מהר מהזמן של גורבנקו).
השורה התחתונה
אחרי ששטחנו בפניכם את כל הנתונים, הגיע הזמן לשאול - מה בעצם תיחשב הצלחה עבור השחיינית הגדולה בתולדות ישראל? ובכן, הריאליים יגידו כי העפלה לשלושה גמרים (שניים אישיים ועוד אחד עם השליחות 4X200 חופשי, כשגם השליחים מיקס בעלי פוטנציאל), ושיפור הישג השיא של ישראל בבריכה האולימפית (מקום 7 של יעקב טומרקין למי ששכח) תהיה הצלחה עבור גורבנקו (זה כמובן מעט מורכב יותר, וגם התוצאות שתקבע יתרמו לשורה התחתונה מעבר למיקום).
לכך אוסיף, כי התמודדות על מדליה היא הצעד החשוב ביותר בדרך לזכייה בה, וכדי להתמודד על מדליה צריך ראשית להעפיל לגמרים, משימה לא פשוטה בפני עצמה. גורבנקו כבר הוכיחה, בעיקר לעצמה, שהיא יודעת להתחרות ללא רגשי נחיתות מול הטובות ביותר על הבמות הגדולות. אם תצליח לעשות זאת גם הפעם ותסתכל לכל היריבות בלבן של המשקפת, היא ודאי תחזור מחויכת לארץ בסיום המשחקים ותגדיר אותם מול עצמה כהצלחה, גם אם תסיים מחוץ לשלישייה הראשונה. ומי יודע, אם אחת היריבות תגיע פחות חדה (וזה קורה לא מעט במשחקים האולימפיים), אולי אפילו נזכה לפודיום היסטורי.