בכל אולימפיאדה, בטח בתחרויות האתלטיקה, תמיד יש את ה-אירוע הגדול שכולם מכוונים את השעון המעורר בהתאם, על מנת לא לפספס אותו. זה קורה בעיקר בגלל ספורטאי על אחד, הכוכב הכי גדול שכולם רוצים לראות, זה שיעשה היסטוריה וישבור שיאים. בבייג`ין 2008, לונדון 2012 וריו 2016 האירוע היה גמר ריצת ה-100 מטרים, שכן כולם רצו לראות את יוסיין בולט. בפריז 2024, זה היה הפעם גמר הקפיצה במוט, עם ארמנד "מונדו" דופלנטיס. והאירוע הזה סיפק את הסחורה, ובסטייל.
אין כבר צל של ספק - דופלנטיס הוא הכוכב הכי גדול באתלטיקה העולמית, ואחד הגדולים כיום בספורט ככלל. במשחקים האולימפיים הנוכחיים בבירת צרפת, כולם חיכו לרגע הגדול, כדי לצפות בגמר הקפיצה במוט ולראות האם הוא יוכל לעשות עוד היסטוריה עצומה ולשבור את השיא של עצמו, שוב. והנה, הערב (שני) הוא עשה את זה עם 6.25 מטרים בגמר, שיא עולם בלתי נתפס, התשיעי שלו שהוא שובר בקריירה הלא מאוד ארוכה שלו.
למעשה, בטוקיו 2021, המשחקים האולימפיים הראשונים מאז פרישת בולט, לא היה לנו עוגן כזה, ספורטאי על באתלטיקה שאפשר לצפות לגמר שלו. דופלנטיס נכנס למשבצת הזאת, ובענק. רק לפני כמה חודשים הוא שבר את שיא העולם של עצמו כשקפץ מעל 6.24 מטרים, ורבים טענו כבר אז שהיד עוד נטויה. אותם רבים צדקו, כי דופלנטיס עצמו לא נתן שום סיבה לחשוב אחרת.
זו כאמור הפעם התשיעית(!) שהשבדי שובר את השיא, והדבר הזה גורם למומחים רבים לנסות להבין מה הגבולות שלו. אז מה באמת הגבולות שלו? הוא בסך הכל בן 24, ונראה שמגמת העלייה שלו לא עוצרת (תרתי משמע). הוא שבר את השיא שלוש פעמים ב-2022, עוד פעמיים ב-2023 והרף רק עולה ועולה.
אפשר להתייחס לפיזיקה של הענף הזה על קצה המזלג. במהלך הריצה של כל קופץ, הוא צובר אנרגיה קינטית שהופכת אחר כך לאנרגיה פוטנציאלית גבוהה בזמן המגע של המוט ברצפה, ושאר הנתונים שקובעים את הצלחת הקפיצה הם הנתונים הפיזיים של הספורטאי והאורך של המוט. מבחינת חוקי הענף, אין מגבלה לאורך של המוט, כך שלמונדו יש עוד לאן לשאוף.
בראיון אחרי שבירת השיא בחודש אפריל דופלנטיס אמר: "הקפיצות הכי טובות שלי תמיד הרגישו ללא הרבה מאמץ, עם תנועה אחת יציבה בה אין איבוד של אנרגיה". כלומר, השבדי עצמו מבין היטב את פיזיקה מאחורי הדברים שהוא עושה, שזה הצעד הראשון שלו להצלחה אליה הוא כבר הגיע.
אבל זה ממש לא אומר שהוא התכוון לעצור שם, כשהוא היה שלושה חודשים מטקס הפתיחה של פריז וכל העולם ציפה לראות אותו, הרבה יותר ממה שהם ציפו כשהוא התחרה בטוקיו. אם תחפשו כעת את המונח "pole vault limit" בגוגל, תמצאו לא מעט מאמרים וכותרות מהשנים האחרונות שמנסות להבין מה הגבולות האנושיים של הקפיצה במוט. זה הייפ שנוצר, איך לא, בעקבות הסחרור שדופלנטיס בנה עם ההישגים האדירים שלו.
אז השיאן הענק ידע כמה ציפו לראות אותו ממשיך בקו שלו, בטח בבמה הכי גדולה בעולם. למרות זאת, הוא בכל אופן התרכז יפה מאוד במשימה האישית שלו, ומהציטוטים שלו לאורך השנים בתקשורת ניתן להבין שהוא בסך הכל מתמודד טוב עם כל תשומת הלב ולא מאבד אחיזה מהמטרה. זה מה שעזר לו להשיג שוב את הזהב גם בפריז, מבלי לפשל. ממש ראו את החוסן שלו, כשכל שאר תחרויות האתלטיקה של הערב כבר הסתיימו, וכל העיניים שהיו בסטאד דה פראנס ועוד עשרות מיליונים ברחבי העולם היו עליו. זה לא שינה כלום, כי קור רוח כמו שלו אי אפשר לקנות בשום מקום.
באוגוסט 2021 הוא אמר: "אני לא יודע מה הגבולות שלי, אני רוצה לזכות בהכל ולעשות את מה שמעולם לא עשו בענף הזה". באוגוסט 2023 הוא הצהיר: "אני לא הצבתי לעצמי גבולות". באפריל, אחרי שבירת השיא בפעם השמינית, הוא הוסיף: "אני אוהב אתגרים, ונדמה שהאתגר שלי רק מתחיל". להגיע לכל תחרות במנטאליות כזאת, זו גישה מנצחת, ועובדה שזה מצליח לו.
עד כמה זה מצליח לו עד כה? הוא מסיים את ההופעה האולימפית השנייה שלו עם רזומה בלתי נתפס: האלוף האולימפי מטוקיו, האלוף האולימפי מפריז, אלוף העולם פעמיים בחוץ ופעמיים באולם, הזוכה בדיימונד ליג שלוש פעמים ברצף, שלוש פעמים מחזיק בתואר אתלט השנה בעולם וכמובן, השיאן הבלתי מעורער.
אז ללא ספק היה שווה יהיה לסמן ביומן את גמר הקפיצה במוט, שכן כולנו חווינו את ה-אירוע שרצינו, בו הספורטאי הגדול שוב סיפק שואו לכל העולם. כי כן, זהו הבולט החדש, לפחות כרגע. אמנם אי אפשר להשוות בין השניים מבחינת ה"סטאר קוולטי", אבל כמו בכל אולימפיאדה, אנחנו צריכים דמות שתהיה במוקד, ומונדו עונה על הצורך הזה. כנראה שזה הרבה בזכות העובדה שהבא בתור שאי פעם יוכל לעבור את השיא המדהים הזה בקפיצה במוט - הוא דופלנטיס עצמו. בהצלחה.