בגיל 21 בלבד הפכה שרון קנטור למדליסטית אולימפית לאחר שהצליחה לזכות במדליית הכסף בשייט בדגם ה-IQFOIL. גולשת הרוח הגיעה עם ציפיות גדולות ועמדה בהן בגדול כשבמשך כל התחרות הייתה מדורגת גבוה וגם ביום המדליות סיפקה הופעה נהדרת. היום (ראשון) היא דיברה בראיון לערוץ הספורט.
"היה טירוף, הייתה קבלת פנים ממש גדולה בשדה וליד הבית, במועדון והחגיגות רק ממשיכות ועדיין לא נגמרות", סיפרה קנטור, "יצאתי הרבה, אני קצת נהנית, אפגש עם חברים בסופ"ש. אני יותר בראיונות וחוזרת להיות בכתבות קצת".
על הביטולים הרבים במהלך התחרות: "אני חושבת שפשוט היינו צריכים לקבל את המצב ולהבין שאנחנו תלויים בתנאי ים, אי אפשר לחשוב שהכל יהיה בשליטה ונתתי לעצמי להשתחרר. היו מסוקים מעלינו ומדיה שלמה. צריכים לדעת להתקדם בסיטואציה ולהמשיך לגלוש ולהשקיע הכל, ידעתי שאם אני אחשוב על זה אני פשוט לא אצליח".
על החוויה לצד תום ראובני: "חווינו אותו דבר יחד, בגלל שהיו רוחות חלשות היינו המון שעות על הסירה וניסינו להקליל אווירה. כשזכיתי במדליה הייתי מבסוטית וכשתום עלה לשלו זה היה סופר מרגש, אחרי השיוט שלי חזרתי לחוף וצפיתי בו עם כל הקהל הישראלי, זה היה סופר מרגש, הוא עבד מאוד קשה. יש לנו שתי מדליות בשייט זה לא קרה אף פעם וזה טירוף".
"אני לא חושבת שהוא מאוד הפתיע את עצמו, הוא היה ממוקד מאוד וחדור מטרה, היה מאוד חיובי כל הדרך ועזר לי להאמין בעצמי. למדתי ממנו הרבה בסירת המנוע, ככל שעברו הימים הוא ראה שהוא יכול עוד, הוא היה שני במוקדמות ועלה משם לגמרים, זה עזר לו לדעתי לתת עוד קצת כי היה קרוב למקום הראשון. בסוף אם אתה לא ממש מסופק מהמקום שלך אתה רוצה עוד, כמו שאני רוצה עוד ממקום שני, גם הוא רצה".
"תמיד היה דור טוב בגלישה בבנות, מקווה שפתחתי איזה עולם ושנמשיך לעשות ככה מדליות אם לא יותר, אם אפשר גם בעוד ענפי שייט. היינו נבחרת מעולה כל השלוש שנים האלו, יש לנו נבחרת מהסרטים כולנו בטופ ועם מדליות, אני רק מחכה להתחיל להתחרות שוב יחד איתן בקמפיין הבא. המון מההצלחה שלי בזכותן, אחרי שנבחרתי הן המשיכו להתאמן ולעזור לי ולרצות את טובתי כי הצלחתי זו הצלחתן, אני שמחה על המדליה הזו גם בשבילן".
"היה טירוף, הייתה קבלת פנים ממש גדולה בשדה וליד הבית, במועדון והחגיגות רק ממשיכות ועדיין לא נגמרות", סיפרה קנטור, "יצאתי הרבה, אני קצת נהנית, אפגש עם חברים בסופ"ש. אני יותר בראיונות וחוזרת להיות בכתבות קצת".
על הביטולים הרבים במהלך התחרות: "אני חושבת שפשוט היינו צריכים לקבל את המצב ולהבין שאנחנו תלויים בתנאי ים, אי אפשר לחשוב שהכל יהיה בשליטה ונתתי לעצמי להשתחרר. היו מסוקים מעלינו ומדיה שלמה. צריכים לדעת להתקדם בסיטואציה ולהמשיך לגלוש ולהשקיע הכל, ידעתי שאם אני אחשוב על זה אני פשוט לא אצליח".
על החוויה לצד תום ראובני: "חווינו אותו דבר יחד, בגלל שהיו רוחות חלשות היינו המון שעות על הסירה וניסינו להקליל אווירה. כשזכיתי במדליה הייתי מבסוטית וכשתום עלה לשלו זה היה סופר מרגש, אחרי השיוט שלי חזרתי לחוף וצפיתי בו עם כל הקהל הישראלי, זה היה סופר מרגש, הוא עבד מאוד קשה. יש לנו שתי מדליות בשייט זה לא קרה אף פעם וזה טירוף".
"אני לא חושבת שהוא מאוד הפתיע את עצמו, הוא היה ממוקד מאוד וחדור מטרה, היה מאוד חיובי כל הדרך ועזר לי להאמין בעצמי. למדתי ממנו הרבה בסירת המנוע, ככל שעברו הימים הוא ראה שהוא יכול עוד, הוא היה שני במוקדמות ועלה משם לגמרים, זה עזר לו לדעתי לתת עוד קצת כי היה קרוב למקום הראשון. בסוף אם אתה לא ממש מסופק מהמקום שלך אתה רוצה עוד, כמו שאני רוצה עוד ממקום שני, גם הוא רצה".
"תמיד היה דור טוב בגלישה בבנות, מקווה שפתחתי איזה עולם ושנמשיך לעשות ככה מדליות אם לא יותר, אם אפשר גם בעוד ענפי שייט. היינו נבחרת מעולה כל השלוש שנים האלו, יש לנו נבחרת מהסרטים כולנו בטופ ועם מדליות, אני רק מחכה להתחיל להתחרות שוב יחד איתן בקמפיין הבא. המון מההצלחה שלי בזכותן, אחרי שנבחרתי הן המשיכו להתאמן ולעזור לי ולרצות את טובתי כי הצלחתי זו הצלחתן, אני שמחה על המדליה הזו גם בשבילן".
