אחרי המשחקים האולימפיים המוצלחים בתולדות מדינת ישראל, שהסתיימו עם שבע מדליות, הספורטאים וחברי המשלחת זכו לקבלת פנים בבית הנשיא יצחק הרצוג.
הנשיא הרצוג אמר: "אני מסתכל עליכם ותענוג לראות אתכם פה. אם תשאלו כל ישראלי וישראלית מה יותר מכל ריגש אותם וסיפק להם רגעים מזוקקים של קורת רוח וגאווה לאומית בחודש האחרון, תקבלו תשובה חד משמעית - המשלחת האולימפית. הייתם הפוגה מתוקה ומרגשת כל כך עבור מדינה שלמה בשגרה כואבת ומתישה. התייצבתם במלוא הנחישות והמחויבות מתוך ידיעה שיש צורך בבשורות טובות, עם שיאים ומדליות. בימים בהם מנסים אויבינו מכל עבר להוציא לנו את העיניים ולצערי גם גורמים שונים במדינה שמנסים להוציא זה לזה את העיניים, הייתם ועודכם מקור לאחדות לכידות וגאווה לאומית".
"הבאתם 7 מדליות אולימפיות שהם פרי של השקעה של חיים שלמים. אתם אלופות ואלופים אמיתיים ותודה רבה לכם שייצגתם אותנו בכבוד ומאחלים לכם בהצלחה בדרך ללוס אנג`לס ב-2028. אני מאחל הצלחה רבה למשלחת הפראלימפית הנהדרת שלנו שמתחילים להתחרות, שאני בטוח שגם היא תביא הרבה גאווה לאומית כי כולנו גם איתם. דיברנו על התקווה לשחרור החטופים בכל שיחה ומפגש לפני אולימפיאדת פאריס. גם היום, ביום שבו אנחנו מארחים אתכם, אנחנו מדגישים את המשימה הלאומית וההומניטרית להשיג את בנותינו ובנינו הביתה במהרה”.
יו”ר הוועד האולימפי יעל ארד אמרה: "נרגשים ומתוחים` יצאנו לפני שישה שבועות לאירוע הספורט הגדול בעולם בתחושת שליחות יוצאת דופן בימים קשים של מלחמה, כאשר 115 חטופים וחטופות עדיין בעזה, יהודים בעולם סובלים מאנטישמיות ומצבה הבינלאומי של מדינת ישראל מורכב. הבטחנו להניף את הדגל בגאווה וקיימנו, אבל המציאות עלתה על כל דמיון. עוצמת הרגשות הייתה גבוהה, עם אלפי אוהדים ביציעים שהניפו את דגלי ישראל ובאו לעודד את הספורטאים שייצגו את מדינת ישראל בהצלחה. אחרי ה-7 באוקטובר, רצינו להפוך את תחושת השליחות לכוח ולא לשיתוק. החיבוק שקיבלנו היה מחזק".
"ישראל הקטנה הפכה לאתגר הכי גדול בפריז האלה בגלל האיומים שהופנו לספורטאים, ולא פעם הם ירדו ממשטח התחרויות והתמודדו עם כלי תקשורת ששאלו שאלות ביטחוניות ושאלות שלא ספורטאים צריכים להתמודד איתם. כשמביטים לאחור, השנה הזו מרגישה כמו סרט אימה עם סוף טוב בזכות ספורטאינו. הספורט האולימפי בישראל עשה קפיצת מדרגה משמעותית בעשור האחרון וראינו את זה בטוקיו ובפריז. יש לנו שבע מדליות אולימפיות שמאחורי כל אחת מהן יש סיפור חיים שלם. גם למי שלא סיימו עם מדליות, ההפסד לא נצחי ולא מגדיר אתכם כאנשים וגם גם זמנכם יגיע. נביא חזון מעודכן ללוס אנג’לס 2028. אני שולחת איחולי הצלחה למשלחת הפראלימפית שמתחילה להתחרות בפריז”.
מנכ״ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג: "בתקופה שבה אנחנו נמצאים מאז ה-7 האוקטובר, המלחמה נמשכת והחטופים עדיין בשבי החמאס, תחושת השליחות הייתה מורגשת יותר מתמיד והעצימה את הגאווה הלאומית במדינת ישראל בימים לא קלים. במציאות של איומים ביטחוניים ופרובוקציות, כל אחד מהספורטאים במשלחת שלנו ידע לייצג את המדינה הכי טוב שאפשר ולהביא הישגים מרשימים”.
מדליסטית הכסף, ענבר לניר: "המפגש עם משפחות החטופים הגבירה את המוטיבציה שלנו להתאמן הכי קשה שרק אפשר. היה לנו להשמיע את קולם של כל מי שהופקרו ונפגעו מאז ה-7 באוקטובר. השכול שלא פסח על אף אחד מאיתנו הגיע גם למשפחת הג`ודו, לאחר שעומר סמדג׳ה ז״ל נפל בעזה בגיל 25. מתוך תעצומות נפש ומחויבות לבניו הג`ודאים אורן נסע לפריז ואני כל כך שמחה שזה הסתיים עם מדליה של פיטר שאותה הקדיש לעומר. אנחנו מתפללים לרפואת כל הפצועים וחזרת כל החטופים הביתה".
המתעמלות האומנותיות שזכו במדליית הכסף סיפרו: "היו המון תחושות מעורבות, זה היה החלום שלנו ובהתחלה הגענו מאוד מפוקסות ולקח לנו זמן להבין איפה אנחנו נמצאות ואז כשהגענו לאולם כל ההתרגשות התחיל להתעצם. לא ידענו למה לצפות, כל כך רצינו את זה בשביל המשפחה החברים המדינה. הרגע הכי מלחיץ היה לפני העלייה למשטח, אבל התרגיל עצמו ממוקדים רק במה שצריך לבצע".
רז הרשקו מדליסטית הכסף: "באתי לעשות ג`ודו ולהנות. אני והטורקייה נפגשנו עשרות פעמים בקריירה ואת הברזילאית עוד לא הצלחית לנצח, אבל בשביל זה יש עוד ארבע שנים".
שחר צוברי, מאמנה של מדליסטית הכסף שרון קנטור: "חוויה כיפית ומרגשת, זה השיא של השיא, בייחוד בתקופות כאלה, להיות חלק מהמשלחת באולימפיאדה הכי מוצלחת של ישראל כמדליסט שעוזר למדליסטים הבאים זו חוויה מרגשת וכיף".
