עם הישג השיא שלה בקריירת הג`ודו שהחלה בגיל 4, יולי מישינר מגשימה את עצמה בימים אלו יותר מתמיד עם התואר הטרי והיוקרתי, אלופת אירופה עד גיל 23 בקטגוריית משקל 78+ ק״ג. לאחר הזכיה בזהב, התפנתה האלופה לראיון - על ההישג יוצא הדופן (״תמיד זה התפספס״), השיחה שענבר לניר עשתה לה ולשאר בנות הנבחרת והתחושה שהרגישה בבוקר האליפות שהתגלתה כנכונה (״אני אלופת אירופה היום״).
יולי, מעכלת את ההישג?״עוד לא ירד האסימון, אבל זה מחלחל לאט לאט. ב-3 שנים האלה הייתה לי מטרה להגיע לזהב הזה, ותמיד זה התפספס. תמיד זה לא קרה בחצי גמר או בגמר. ידעתי שאם אני אפסיד בחצי גמר אז אני אגיע לקרב על הארד, ולא הייתי מסתפקת בזה ואז בגמר ידעתי שלא אסתפק בכסף. הייתי מאוד נחושה״.
איך הייתה המוכנות שלך לאליפות?
״עשינו הכנה מאוד אינטנסיבית. היו לנו חודש ומשהו מאוד קשים, היינו בעומס מאוד גבוה. הצוות היה מאוד מפוקס בהכנה, הכניס בנו המון מוטיבציה, ותמיד אמר לנו שתחרות כזאת יכולה לעשות שינויי כיוון, ולהיות מאוד משמעותית״.
״ענבר לניר עשתה לנו שיחה יומיים לפני שטסנו״, שיתפה מישינר. ״זאת הייתה התחרות האחרונה שלה לפני האולימפיאדה. היא ניסתה להחדיר בנו כמה שיותר מוטיבציה. חשבתי על זה גם כל יום התחרויות. זאת תחרות של בוגרים, עד גיל 23, עד גיל 21, קד״טים וכו׳. זאת תחרות מעורבת של כל הגילאים ונחשבת לתחרות מאוד חזקה. זה גרם לכולנו לחשוב על המשמעות של זה״.
איך יום הקרבות התפתח מבחינתך?
״תמיד בתחרויות אני מסתכלת על הקרב הראשון שלי, לא צריך לעוף קדימה. מה יהיה ברבע, מה יהיה בחצי והאלה. שום דבר לא ברור. אף אחד לא יודע מה יהיה ואיך התחרות תתפתח. ראינו קרבות של היריבה הראשונה והתכוננו אליה. הכרנו את ההולנדית שהתחריתי נגדה ברבע הגמר, יריבה שפגשתי אותה כמה פעמים ויצא לי גם להפסיד לה, אבל הייתה לנו תכנית קרב מאוד ברורה. הרגשתי תוך כדי הקרב שהצלחתי לערער אותה״.
״בחצי גמר ציפיתי לספורטאית אחרת שתגיע, אבל באה יריבה שדווקא הפסדתי לה באליפות אירופה. אמרתי לעצמי ׳על גופתי היא מנצחת אותי עוד פעם׳, היה קרב לא קל, בסוף זרקתי אותה ועליתי לגמר״.
מה הרגשת כשעשית את זה, כשעלית לראש הפודיום?
״האמת שהייתה לי תחושה שלא הרגשתי בחיים. הרגשתי מדליות, וגם מדליות זהב. אבל להשמיע המנון באליפות אירופה זה משהו שלא קרה לי, וזה היה רגע מיוחד״.
עכשיו השם שלך התחזק עוד יותר, ותהווי כפייבוריטית עוד יותר חזקה.
״תמיד צריך לשמור על ענווה מסוימת. לבוא כפייבוריטית לתחרות זה לבוא עם לחץ מסוים, לחץ פנימי שמשפיע עליך לא רק בחיצוניות ובקרב, אלא גם במנטליות. התחושה שמצפים ממך תהיה גדולה יותר, וגם יהיה רושם יותר גדול, וכן יכירו אותי בתור מתחרה וגם את השם שלי יותר. בגלל זה מתאמנים, מתחדשים, משפרים, ולא מפסיקים לעבוד״.
איך זה להיות חלק מחבורה מוצלחת של בנות בענף שבו יש לישראל אלופת אירופה, אלופת עולם, מדליסטיות אולימפיות, ומדליסטיות בסבבים העולמיים?
״מאוד מרגש. כולן טובות וחזקות. אין באמת הרבה בנות שהצליחו לעשות בגיל שלי את מה שאני עשיתי. גם המדליית כסף שעשיתי בגראנד פרי בזאגרב בחודש ספטמבר. זה דברים שאת רואה ולא מאמינה שאת מסוגלת להם. אבל את מבינה שזה ריאלי, ושזאת אני - אני עושה את זה. אני מבינה שזה באמת בר השגה, ואני באמת יכולה לעשות את זה ולהגיע להישגים האלה״.
איך הגעת לג׳ודו?
״אמא שלי ראתה את יעל ארד באולימפיאדה. היא החליטה שהיא רוצה לשלוח אותי ואת אח שלי לג׳ודו. יש לי אח תאום, אז אמא שלי שלחה אותנו יחד כבר בגיל 4 לחוג, הגענו למאמן שהוא המאמן האישי שלי עד היום, ארתור קטייב. הייתי גם בחוג ריקוד, כדורסל, ועוד כמה. תמיד הג׳ודו היה הכי יציב. אפילו בית הספר היה פחות יציב מהג׳ודו״.
יש עוד זמן עד לשם, וכמה תחנות בדרך, ותהיה תחרות לא קלה. (מישינר מתחרה בקטגוריית המשקל של רז הרשקו, מדליסטית הכסף מפריז).
״כמובן שהתחרות לא תהיה קלה בכלל. אומרים שזה נותן כח לשני הצדדים״.
מעיין גרינברג, מאמנת נבחרת הנשים עד גיל 23 סיכמה גם היא את האליפות: ״בסך הכל זאת הייתה אליפות אירופה די מוצלחת. אני יודעת שיכולנו לעשות קצת יותר. טסנו נבחרת של שבע בנות צעירות, מאוד מוכשרות, ומכל אחת ציפיתי להתקדם קצת יותר בתחרות. יש לנו הרבה בנות מוכשרות וטובות, שעובדות מאוד קשה ומגיע להן להצליח״.
״אם אני מסתכלת על התוצאות של יולי וגאיה, אז אני מאוד גאה״, אמרה גרינברג. ״לגאיה זאת הייתה הפעם הראשונה שהיא זוכה במדליה באליפות אירופה. ליולי שהצליחה לזכות בזהב אחרי שהיא מתחרה כבר 3 שנים באליפויות אירופה זה היה הישג שיא. אחרי כמה פספוסים שהיו לנו כדי להגיע לזהב באליפות הזאת, הנה היא מצליחה להשמיע את ההמנון. לשמוע את ההמנון ולראות אותה בפודיום היה רגע מאוד מאוד מרגש, היא הצליחה להביא את הגירסה הטובה ביותר שלה באליפות הזאת״.
גרינברג הוסיפה: ״ההכנה שעשינו הייתה הכנה מאוד מדויקת. גם ברמה הפיזית גם ברמה המנטלית. מתחילת היום יולי הייתה מאוד מאוד חדה. היא ניצחה ספורטאיות איכותיות. ברבע הגמר היא ניצחה מישהי שהייתה אלופת אירופה עד גיל 21, בחצי גמר היא ניצחה מישהי שהיא הפסידה לה לא מזמן. היא הצליחה להתעלות על עצמה ולנצח בניקוד הזהב אחרי קרב ארוך ולא פשוט, והצליחה לעמוד בראש הפודיום״.
