(צילום: איגוד האופניים) (צילום: ספורט 5)
(צילום: איגוד האופניים)|צילום: ספורט 5
(צילום: עודד קרני) (צילום: ספורט 5)
(צילום: עודד קרני)|צילום: ספורט 5
רוכב אופני המסלול האולימפי, מיכאל יעקבלב, הוא סגן אלוף העולם הטרי בתחרות הקירין. אחרי חוויה מקצועית ומלמדת במשחקים האולימפיים בפריז, יעקבלב זכה השבוע במדליית הכסף במקצה הקירין, תוך שהוא גובר על האלוף האולימפי המכהן ועל אלוף העולם אשתקד. יעקבלב מסכם את המדליה ההיסטורית ואת המקום החמישי במקצה הספרינט, מדבר על הקשיים הבירוקרטיים שמונעים ממנו מלהתמקד בעיקר, ומשתף על המשפחה בכרמיאל שחיה תחת אזעקות תכופות. 

מיכאל איך התחושה להיות סגן אלוף עולם?
״כיף. האליפות הרגישה לי טוב בהרבה מאשר המשחקים האולימפיים. זאת הייתה התוצאה הטובה ביותר שלי בקריירה, שמחתי מאוד מההישג הזה ומהיכולת שלי״. 

כמה אתה מרגיש פספוס שלא סיימת ראשון? 
״הייתי קרוב מאוד לסיים ראשון. אם לא הייתי עושה שם טעות, הייתי יכול גם לסיים ראשון ולקחת את התואר אלוף עולם. זאת הייתה ההופעה הטובה ביותר שלי בקריירה ובפרט בקירין. בכל המקצים באליפות הייתי טוב. בשמינית הגמר, ברבע גמר ובחצי. בגמר עשיתי טעות גדולה, אבל בסך הכל אני שמח מהיכולת שלי״.

בדרך למדליה גברת על האלוף האולימפי מפריז.
 ״זה היה ממש מפתיע שהוא הודח״, אמר יעקובלב. ״הוא לרוב בלתי מנוצח וניצחתי אותו. אחרי שהוא הודח הרגשתי את זה בדם שלי. הרגשתי שאני יכול להגיע לפודיום. המטרה הבאה שלי היא לנצח אותו גם בספרינט״. 

מה היה בתחרות הספרינט?
״בספרינט הלך לי פחות טוב, לא הייתי מרוצה מעצמי. הפסדתי ברבע הגמר לג׳פרי הוגלנד ההולנדי, שהוא מתחרה בצורה מאוד ייחודית ובצורה מאוד נדירה טקטית. גם שם ביצעתי טעות, שעלתה לי באפשרות להתקדם שלב״. 

עם תחילת התחרות הרגשת שאתה תהיה על הפודיום ושתזכה במדליה? 
״לא חשבתי על זה, השתדלתי להיות מאוד מפוקס בתחרות, בכל שלב בה. לא רציתי בכלל לחשוב על מדליה ואם אשיג אותה, אלא באמת להיות טוב יותר בכל מקצה, ולהתקדם בשלבים. בסוף זה קרה בקירין ואני שמח״. 

הצלחת להשתתף במשחקים האולימפיים בזכות ההישגים שלך שהביאו להשגת הקריטריון האולימפי, וגם בזכות העובדה שהתחרית בתור רוכב ישראלי. מה זה היה בשבילך לעמוד על הפודיום כשדגל ישראל על בגדי הרכיבה? 
״זה באמת כבוד גדול בשבילי. אני תמיד גאה בזה מאוד, שמח מאוד לייצג את הדגל ושמח לייצג את האומה״.  

בחלק מתמונות הפודיום אפשר היה לראות שעזרת קצת לקנטו יאמאסאקי היפני שזכה בזהב, שהחזיק את הקמע של האליפות.
״כן זה היה רגע מצחיק. נהנינו שם מאוד, וניסיתי לעזור לו לייצב את הברווז על הראש בשביל התמונה. זה באמת היה רגע נחמד״. 


כמה אתה חושב שהמשחקים האולימפיים השפיעו עליך באליפות הזאת? 
״המשחקים האולימפיים היו חוויה וניסיון טובים. ללא ספק החוויה הזאת עזרה לי ושיפרה אותי, ואולי גם בגלל זה הגעתי מאוד מוכן לאליפות העולם, וגם זכיתי בה במדליה״. 

בדיעבד, התצוגה שלך הייתה טובה יותר באליפות העולם מאשר במשחקים בפריז, היית רוצה להגיע למשחקים האולימפיים בנקודה המקצועית שאתה נמצא בה עכשיו?
״אני אף פעם לא אוהב לחשוב מה היה יכול לקרות אם, אולי, או במידה ש... אבל מה שבטוח אני יכול לומר זה שאם אולג המאמן שלי היה נמצא איתי באליפות העולם, אולי הייתי זוכה במדליה גם בספרינט. לצערי הוא לא קיבל ויזה לטיסה לדנמרק, אחרי שהוא הגיש את הבקשה לזה כבר לפני כמה חודשים. איגוד האופניים ניסה לעזור אבל לא הצליח. ניסינו עד הרגע האחרון הכל. אני מקווה שבתחרות הבאה לא תהיה בעיה״. 

מה עוד מצפה לך עד סוף השנה?
״בעוד חודש יש 5 סבבים נוספים של תחרויות שיתקיימו עד סוף השנה. הם יהיו בצרפת, בהולנד ובלונדון. אבל עכשיו גם אני נמצא בבעיה כי תוקף הדרכון שלי עומד לפוג, ולא רוצים לחדש לי אותו בגלל שלא הייתי הרבה זמן בישראל״.

זה קצת מצחיק שאתה מייצג את המדינה במשחקים האולימפיים ובתחרויות בעולם, ואז נתקל בקשיים כאלו בתור ספורטאי.
״לגמרי. אני רק רוצה להתחרות, לייצג את המדינה, ועכשיו אני לא בטוח שזה יקרה בכלל בגלל שהדרכון יפוג. אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות גם לסילבן אדאמס שתומך בי, ומנסה לעזור במה שניתן״. 

בעצם יצא שלא נחת אחרי המשחקים, או שכן?
״היה לי חופש של שבוע ואז חזרתי לעבוד קשה כדי להתכונן לאליפות. הייתי בשבוע הזה בעיקר עם המשפחה בכרמיאל. כשיש לי ימי חופש אני משתדל להגיע אליהם אבל הם גם מגיעים אליי״. 

כרמיאל הפכה למטוּוחת מאוד בתקופה האחרונה. הגעת יחד עם ההורים וסבתא שלך ממלחמה בלב רוסיה למלחמה בישראל, ועכשיו הכל מתעצם באיזור שהמשפחה שלך גרה בו.
״כן, זה נורא. זה מאוד קשה. בכל פעם כשיש אזעקה והתראות הם יורדים למרתף שיש להם בבניין. אני לא יודע אם זה באמת מקום מוגן אבל לשם הם יורדים, ההורים וסבתא שלי. וזה לא פשוט בכלל בכל פעם שסבתא שלי תרד, אבל אין ברירה. עכשיו אני אחזור לארץ, אבקר אותם שוב ואהיה איתם, ובמקביל אתכונן לתחרויות״.