(צילום: ישראל פרמיירטק) (צילום: ספורט 5)
(צילום: ישראל פרמיירטק)|צילום: ספורט 5

ריילי שיהאן ישב בצד דרך העפר המום למראה, רעמת שערו הצהובה ופניו היו  מכוסים בדוק עבה של לובן אבק. הקסדה היתה מונחת לצדו, מנותצת. זה עתה חווה הרוכב של ישראל פרמייר טק את ההתרסקות השניה שלו בתוך פחות מעשר דקות. את הראשונה, התרסקות המונית בעיקול הדרך, איכשהו שרד, בניגוד לחברו לקבוצה קריסטס ניילנדס שכבר עשה את דרכו באמבולנס לבית החולים עם  יד שבורה. 

אבל כאשר מכונית הליווי של אחת הקבוצות סטתה לפני רגע לפניו, כבר לא יכול היה לעשות דבר, מוצא את עצמו על הרצפה עם זעזוע מוח קל וכמה שריטות, מחוץ למירוץ הסטראדה  ביאנקי ששעט עכשיו קדימה, מותיר את ריילי ורבים כל כך, מאחור. 

״כשזה קורה לך״ סיפר אחר כך, בדרכו לשדה התעופה ואל המטוס שיקח אותו הביתה, ״אתה אומר לעצמך שזהו. למירוץ הזה שכל כך הרבה דברים בו נמצאים מחוץ לשליטה שלך, אתה לא רוצה לחזור. אבל עכשיו אני כבר חושב איך לשוב לכאן בשנה הבאה ולתת לעצמי צ׳אנס חדש״.

הסיפור של ריילי המלקק את פצעיו שיקף במידה רבה את החוויה הכואבת של כמה וכמה מחבריו לקבוצה, מעניק מושג על המבחנים המנטאלים שעוברים רוכבי אופניים במירוצים הכמעט פרועים - מהסוג של הסטראדה ביאנקי. כמעט כל אחד מרוכבי הקבוצה התמודד אתמול במהלך חמש וחצי השעות בטוסקנה, עם רגעים שבחנו את גופו ורוחו עד הקצה. 

 

 

נדב רייסברג היה אחד מהם, מוצא את עצמו באמצע סקטור העפר החמישי עם  תקר בגלגל שכפה עליו לטפס בשארית כוחו עם צמיג ריק מאוויר עד איש צוות של הקבוצה שהמתין עם גלגל רזרבי. מאותו רגע, ובשלוש השעות שנותרו - זה היה מאבק הישרדות שנראה כמעט חסר טעם - לסיים את המירוץ ויהי מה.

נדב: ״זה קרה לי בנקודה הכי גרועה שיכולה להיות. ברגע הזה אתה חווה את כל העוצמה של מפח הנפש. כל כך רציתי להמשיך לעזור למובילים שלנו אבל עכשיו, כשהמירוץ נשמעו מרגליך, המוח שלי פקד עלי לא להפסיק. הרגשתי שאני חייב להגיע לקו הסיום בלי תירוצים וויתורים״.

הוא חפר הכי עמוק שאפשר, השיג קבוצת רוכבים גדולה לפניו ויחד איתה רכב עד הסיום, מגיע תשוש לקו הסיום בסיינה , כדקה מהזמן המכסימלי,25 דקות אחרי המנצח המוחלט , אלוף העולם טאדיי פוגאצ׳אר, במקום ה 93 שאיש לא יזכור לבד ממנו. 

הוא יזכור כי ״זה היה היום הקשה ביותר שלי אי פעם על האופניים ״כפי שיגדיר זאת אחר כך. ״אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היייתי מרגיש אם אחרי כל המאמץ הזה, עוד לא הייתי מסיים״.

אפילו ג׳ו בלקמור הצעיר שהיה הראשון מהקבוצה שסיים (מקום 30, קצת יותר מתשע דק אחרי המנצח טדיי פוגצ`אר) בבכורה מרשימה במירוץ קשוח כזה, הודה: ״שלא חוויתי מירוץ כזה עד כה״ אבל מיהר להוסיף. ״שעם כל הבלגן מסביב הרגשתי די בנוח. אני משוכנע שבעוד שנה שנתיים אחזור לכאן הרבה יותר חזק״.

הספורט דירקטור הישראלי דרור פקץ׳ הודה אחר כך ״שמעולם לא חוויתי מירוץ כה כאוטי, וזה כולל את הפריז רובה וגראנד טורים טורים שום דבר לא דומה למה שהלך פה. אחרי 100 ק״מ אמרתי לעצמי שאנחנו  במצב מצויין עם 6 רוכבים מקדימה. תוך שניות התגלה לי איזו מחשבה מטופשת זו היתה, כשבבת אחת נקלענו לבלגן מטורף ומול העיניים שלי מתרחשות סדרת התרסקויות, רוכבים ואופניים באוויר, נפילות , פציעות. מטורף״.

אבל במקצוע הזה, אין דרך אחרת לשרוד מלבד מאשר לקום, לנער את האבק ולהסתכל קדימה. 

פקץ׳: ״בלקמור הראה כאן באיזה רוכב נפלא מדובר. בעוד שנה שנתיים, עם מנוע יותר מפותח, הוא יהיה גורם חשוב במירוץ הזה. גם נדב עוד יחזור לכאן ויעשה דברים מרשימים״.

לרייסברג, שכבר עשה אמש את דרכו לזינוק של הטירנו אדריאטיקו הגדול שיזנק מחר, לא היו כל ספקות: ״אשמח לחזור הנה ולעבור את כל הכאב והסבל מחדש. איזה מירוץ מדהים״.