״אני עייף״ אומר דרק ג׳י, אבל ממהר לתקן את עצמו בחיוך רחב. ״ מ ו ת ש ״... כן. זו המילה. אבל כאילו ברמה אחרת שאפילו לי קשה לדמיין״.
הקנדי בן ה 27, לחייו שקועות וכחושות אחרי 20 הימים התובעניים בקריירה שלו על פני אלפי קילומטרים מאלבניה ועד כאן בבית המלון של קבוצת ״ישראל פרמייר טק״ ברומא כאשר בעוד שעתיים הוא צריך למצוא את מאגר האנרגיה שנותר עוד לפני שלב הסיום, קטע טכסי ברובו אבל עדיין תובעני מספיק – כדי לשים את החותמת האחרונה על גדול ההישגים בקריירה שלו וגם של קבוצתו: טופ 4 באחד המירוצים וגדולים והחשובים בעולם. ״זה עדיין 143 ק״מ שאתה צריך לסיים בשלום״ הוא אומר, ״כדי שאוכל לנסוע הביתה ולנוח סוף סוף ולעכל מה שקרה כאן ומה שהשגתי והשגנו כולנו לקבוצה״.
רק שעות אחדות קודם, הוא עוד היה שם באמצע ההצגה המטורפת שמיליונים צפו בהשתאות, כיצד ארבעה מהרוכבים הטובים בעולם והוא בתוכם, מנהלים את הקרב האחרון והמכריע הכל באחת המהדורות המדהימות וההפכפכות בשנים האחרונות. אף שסיים רביעי, המקום השנוא ביותר בספורט, הוא נשבע ״שאין בי ולו טיפה של מרירות, אכזבה, או חרטה. כלום".
"להיפך: אם היית אומר לפי לפני שנתיים, כאשר הקבוצה התחילה לטפח אותי ולהאמין בי כרוכב דירוג כללי שאני אסיים טופ 5 במרוץ האהוב והנערץ עלי מכולם מאז שאני זוכר את עצמי כזאטוט באוטווה עיר מולדתי – הייתי צוחק. כי אין מצב״.
למעשה, הוא מגלה, האמונה שזה בכלל אפשרי נסדקה אצלו במהלך המרוץ עצמו אותו הוא מגדיר ״כרכבת הרים, שבו רגע אחד אתה למעלה עם כך כך הרבה תקוות ורגע אחר אתה למטה וכבר מתחיל לחשוב שאין עוד סיכוי״.
אבל ג׳י מסרב לראות זאת כך. בדיוק להיפך. מבחינתו יתכן שהוא והקבוצה הצילו את הג׳ירו שלהם מאובדן גמור.
דרק ג׳י :״אחרי ההתרסקות ההיא בדרך לנאפולי, התחלתי לפקפק אם אוכל להמשיך ולהילחם על הדירוג. ההתרסקות נגמרה במתיחה של שריר בירך. פחדתי שזהו זה. אבל לשמחתי התאוששתי במהירות מהפציעה, וגם כשאיבדתי עוד זמן, לא איבדנו את הראש. לא יכולתי להרשות לעצמי: חשבתי על כל ההשקעה האדירה של הצוות המקצועי והרוכבים סביבי, כולם האמינו ובטחו בי. לא היה מצב שארים ידיים. אין אופציה כזו״.
ואז הגיע המפנה. קטע נגד שעון נהדר שלו בשלב העשירי הקפיץ אותו הישר למעלה מירכתי המקום ה 20 הנידח. מאותו רגע לא הביט לאחור ונסק. השיא היה בשלב ה 16 שברכיבה מדהימה שלו הותיר אבק אפילו למוביל דאז דל טורו ולמנצח העתידי סימון ייטס. מאותו רגע ועד ה Final Showdown אתמול לפנות ערב על עליית ״הפינסטרה״ הוא הלך על כל הקופה. ״לא רק שנתתי הכול, גם האמנתי שאני מסוגל בכל אחד מהימים האלה יצאתי לדרך עם הרגשה שאני אעשה זאת. אבל להיות הכי כנה: אתמול, ברגע המבחן האולטימטיבי, כשהיינו שם ארבעתנו על הפינסטרה, כשכולנו היינו על הקצה, הם היו טובים ממני. נקודה. ולכן אין בי ולו טיפה של אכזבה״.
אולי גם מפני שעבורו ועבור הקבוצה זוהי באמת רק ההתחלה. כי שיא הקריירה שלו עוד לפניו. הוא בטוח בזה.
״עלינו מדרגה מדהימה להיות קבוצה שמתחרה על הדירוג הכללי. ועכשיו יש לי ולכולם שאיפות להשיג יותר. אני רחוק ממיצוי היכולות שלי. יש על מה לעבוד.״
אתה רואה את עצמך מנצח גראנד טור עם הקבוצה?
דרק ג׳י: ״אני רואה את עצמי בבירור משיג פודיום בגראנד טור. אני משוכנע לגמרי שאני יכול. אם השגתי רביעי, אז אשיג פודיום. האם אנצח? קשה להצהיר על זה כאשר רוכבים מדהימים כמו פוגאצ׳ר ווינגגארד נמצאים בסביבה . אז אני לא מוכן להצהיר על זה בקול רם אבל תכלס? אני חייב להאמין בתוך תוכי שזה אפשרי. בלי אמונה בעצמך שאתה מסוגל לכל דבר, אי אפשר להשיג שום דבר״.
כל הצוות המקצועי הבכיר של הקבוצה משוכנע שזה אפשרי. בלי סוף משאבים הושקעו בו כולל מאמן בכיר, קירין אוגריידי שקיבל משימה לטפל וללוות אותו פול טיים. פאולו סאלדאנייה, המוח המקצועי הבכיר מאחורי הקבוצה וגם האיש גילה אותו ודחף את הקבוצה להאמין בו – טוען ״שדרק כבר נמצא בין שורת הרוכבים הטובים בעולם מלבד פוגאצ׳אר ווינגגארד – ויש לו עוד מקום לשיפור״.
הבעלים של הקבוצה סילבן אדמס שבסופו של יום הוא זה שנתן את האור הירוק ״לפרויקט דרק ג׳יי״ ועוד לפני כן פתח לו את דלת הקבוצה המקצוענית - היה בין הראשונים שהאמין בדרק ולאן הוא מסוגל לקחת את הקבוצה.
סילבן אדמס: ״כשהחלטנו להפוך אותו לרוכב דירוג כללי, הוא עבר את כל השינויים שנדרשו ממנו. הוא רק הלך והשתפר ממבחן למבחן . הוא השיג את המקום התשיעי בטור דה פרנס ואז האצנו את התהליך ושמנו לו למטרה להגיע לטופ 5 והתמודדות על הפודיום בג׳ירו דה איטליה. וגם באתגר הזה עמד: אני גאה לאמר שהוא התגלה בג׳ירו הזה כרוכב הכי יציב ועקבי. מה שעשה כאן בשלושת השבועות האחרונים הם ההוכחה שהאמונה וההשקעה שלנו בו כרוכב דירוג כללי - הוכיחה את עצמה. אני גאה בכך וזו רק ההתחלה״.
ההסכמה הכללית היא עתה שלדרק ג׳י חסר מימד ״הנפיצות״ (explosiveness) – היכולת לשנות מקצב קבוע לקצב רצחני שתאפשר התקפה מוחצת. המגרעה הזו מנעה ממנו בג׳ירו הזה ללכת עד הסוף - נצחון.
דרק מסכים אבל משוכנע שיוכל להוסיף את הנשק הזה לארסנל: ,זו תכונה שהייתה לי בעבר אבל קצת ויתרנו עליה כדי להביא אותו ליכולות של רוכב דירוג כללי. עזרו לי לפתח מנוע דיזל חזק אבל צריך יהיה עכשיו לבצע התאמות. אני מאמין שאני מסוגל״.
אוקי. אז מה עכשיו אחרי שישוב הביתה למנוחה והתאוששות? האם נראה אותו בגראנד טור הבא כבר העונה?
זו החלטה של הצוות המקצועי אבל ג׳י אומר שבהחלט רואה את עצמו מתחרה בוולטה אספניה העונה:
דרק: ״אולי לא כרוכב דירוג כללי כי זה תובעני בטירוף לעשות שניים כאלה בעונה אבל אני מאד רוצה להתחרות בוולטה. אולי עוד העונה״.
והוא מקווה לראות לצידו את אחד מחברי הקבוצה האהודים ביותר עליו מהאהודים עליו - הישראלי נדב רייסברג. לדרק יש תחושת הערכה עצומה לרוכבים שעובדים עבורו: ״הרוכבים שלנו בג׳ירו הזה ריגשו אותי ממש במסירות ללא הגבולות שלהם עבורי. לראות את מרקו פריגו חוזר לעזור לי ביום בו חלפנו על פני הבית בו גדל או ג׳יקוב פוגלסאנג שהקדיש לי את המרוץ האחרון בקריירה. ונדב, שלרכוב לצדו זה תענוג צרוף.״
לבסוף, אי אפשר היה להתעלם במהלך הג׳ירו מהמפגינים הפרו פלשתינאים ומהדגלים שהמתינו לאורך המסלול.
או שאפשר אם אתה דרק ג׳י: ״הבנתי שהיו הרבה אתמול על הפינסטרה. אבל האמת היא שמבחינתי הכל היה שקוף. לא ראיתי כלום. ברור שאחר כך, כשאצפה בשידור החוזר, אבחין בכל הדברים האלה. אבל במרוץ? שום דבר. אתה בעולם אחר״.
