אחרי אליפות עולם מוצלחת בשחייה, הנבחרת הפראלימפית נחתה הבוקר (שני) בישראל, ועמי דדאון שסיים אותה עם חמש מדליות, ארבע מהן מזהב, אמר לערוץ הספורט: "תמיד מרגש לשיר את ההמנון ולייצג את הדגל במיוחד בתקופה הזאת. הכל נראה מובן מאליו, שאנחנו בכלל טסים ומגיעים למקום הזה ומייצגים את המדינה, אבל זה לא מובן מאליו. כל תחרות שאנחנו מראים את הנוכחות שלנו כעם ישראל, כנבחרת ישראל, זה משהו אחר. במיוחד כשאנחנו נמצאים בראש הפודיום ושומעים את התקווה".
חמש מדליות, ארבע מהן מתוכן מזהב, השמעת את התקווה. ציפית שאלה יהיו ההישגים שלך?
"לא. האמת שהמאמן יעקב ביננסון ואני בכלל כיוונו למקצה אחד או שניים, לא ידענו אם בכלל התוכנית הזאת תעבוד. שינינו את התוכנית לגמרי אחרי האולימפיאדה, כי התחלנו במספר מאוד מצומצם של אימוני מים, רק שמונה-תשעה, ואין לנו את החדר כושר שלוש-ארבע יחידות בשבוע, שזו תוכנית אימוני קצת מוזרה. אבל זה עבד לי וליעקב, אז כנראה אנחנו יודעים מה אנחנו עושים".
איך זה הרגיש מהפעם הראשונה שקפצת שם למים? הרגשת באמת שאתה בשליטה, שיש דברים שאתה צריך עוד לשפר שם?
"אני זוכר שכבר מההתחלה, ב-50 חזה, לנצח במקצה הזה אחרי שסיימתי בו חמישי בפריז, זו הייתה קפיצה גדולה שעשיתי. אני ויעקב עבדנו על המקצוע הזה המון זמן, וקצרתי את הפירות. זה נתן לי הרבה מומנטום להמשך. אני חושב שלספרינט בחתירה באתי טיפה עייף, אבל בסך הכול אני חושב שעשיתי אליפות די טובה".
אחרי שחזרת מפריז. אמרת שאתה מקווה שיהיה לך עדיין את התשוקה והרעב.
"אני חושב שהתשוקה לייצג את המדינה ולתרום למדינה תמיד תהיה, לא משנה איפה אני אתרום, אבל בזכייה עצמה לקח לי כמה חודשים בכלל להבין איפה אני ומה אני רוצה מעצמי אז לקחתי כמה חודשים חופש. לקחתי חופשה ארוכה מאוד, וכמו שאמרתי, אני ויעקב התחלנו די מאפס. עשינו תוכנית מותאמת לשנה פוסט-פראלימפית, שזו השנה הכי קשה, ואני חושב שהצלחנו. אז אני רוצה להודות לצוות שלי בראשו יעקב וכל הצוות שנשאר פה וכל הצוות שליווה אותי, אז תודה רבה לצוות, באמת.
אז אנחנו נראה אותך על הפודיום בלוס אנג`לס. אתה תהיה שם?
"אני מקווה".
כמה זה באמת נתן לך תיאבון לעניין הזה להיות שם?
אני רוצה לייצג את ישראל בעוד אולימפיאדה, אבל בשביל זה אני צריך להיות 100% מפוקס לזה ו-100% ממוקד, כי אני לא יודע לעשות משהו חוץ מ-100%".
מה למדת על עצמך באליפות הזאת?
"שהכוח המנטלי שלי הרבה יותר חזק מהפיזי. ככל שאתה מתבגר, אתה נהיה יותר עייף וקשה להחזיק הרבה מקצים, אבל המנטליות יכולה לתת לך יתרון על ספורטאים צעירים יותר".
חמש מדליות, ארבע מהן מתוכן מזהב, השמעת את התקווה. ציפית שאלה יהיו ההישגים שלך?
"לא. האמת שהמאמן יעקב ביננסון ואני בכלל כיוונו למקצה אחד או שניים, לא ידענו אם בכלל התוכנית הזאת תעבוד. שינינו את התוכנית לגמרי אחרי האולימפיאדה, כי התחלנו במספר מאוד מצומצם של אימוני מים, רק שמונה-תשעה, ואין לנו את החדר כושר שלוש-ארבע יחידות בשבוע, שזו תוכנית אימוני קצת מוזרה. אבל זה עבד לי וליעקב, אז כנראה אנחנו יודעים מה אנחנו עושים".
איך זה הרגיש מהפעם הראשונה שקפצת שם למים? הרגשת באמת שאתה בשליטה, שיש דברים שאתה צריך עוד לשפר שם?
"אני זוכר שכבר מההתחלה, ב-50 חזה, לנצח במקצה הזה אחרי שסיימתי בו חמישי בפריז, זו הייתה קפיצה גדולה שעשיתי. אני ויעקב עבדנו על המקצוע הזה המון זמן, וקצרתי את הפירות. זה נתן לי הרבה מומנטום להמשך. אני חושב שלספרינט בחתירה באתי טיפה עייף, אבל בסך הכול אני חושב שעשיתי אליפות די טובה".
אחרי שחזרת מפריז. אמרת שאתה מקווה שיהיה לך עדיין את התשוקה והרעב.
"אני חושב שהתשוקה לייצג את המדינה ולתרום למדינה תמיד תהיה, לא משנה איפה אני אתרום, אבל בזכייה עצמה לקח לי כמה חודשים בכלל להבין איפה אני ומה אני רוצה מעצמי אז לקחתי כמה חודשים חופש. לקחתי חופשה ארוכה מאוד, וכמו שאמרתי, אני ויעקב התחלנו די מאפס. עשינו תוכנית מותאמת לשנה פוסט-פראלימפית, שזו השנה הכי קשה, ואני חושב שהצלחנו. אז אני רוצה להודות לצוות שלי בראשו יעקב וכל הצוות שנשאר פה וכל הצוות שליווה אותי, אז תודה רבה לצוות, באמת.
אז אנחנו נראה אותך על הפודיום בלוס אנג`לס. אתה תהיה שם?
"אני מקווה".
כמה זה באמת נתן לך תיאבון לעניין הזה להיות שם?
אני רוצה לייצג את ישראל בעוד אולימפיאדה, אבל בשביל זה אני צריך להיות 100% מפוקס לזה ו-100% ממוקד, כי אני לא יודע לעשות משהו חוץ מ-100%".
מה למדת על עצמך באליפות הזאת?
"שהכוח המנטלי שלי הרבה יותר חזק מהפיזי. ככל שאתה מתבגר, אתה נהיה יותר עייף וקשה להחזיק הרבה מקצים, אבל המנטליות יכולה לתת לך יתרון על ספורטאים צעירים יותר".
