מי שהיה עד למעמד הזה, ראשי קבוצת הרכיבה מישראל ״ישראל פרמייר טק״ שהשתתפה במרוץ בפעם הששית בתולדותיה, כאשר קלדרון הגיע כאורח המיוחד שלה כהגשמת ההבטחה שניתנה לו עוד כאשר היה בשבי החמאס – לא יכול היה להסתיר דמעה בזווית העין. אבל יותר מכל, היה זה עופר עצמו שהתקשה לעכל את הניגוד הכל כך מטלטל בין החשיכה לאור.
עופר קלדרון: ״אני עדיין בהלם שאני פה על אופניים בטור דה פראנס. מעולם לא הייתי בפריז, בטח לא על אופניים. בשבילי הכל נראה מאד גדול... מאד רחב... הרבה אנשים... הכל הרבה. אני כל כך מתרגש, להיות כאן עם הקבוצה בטור דה פראנס. אבל אני גם מאד חצוי: ההתרגשות הזו לא תהיה שלמה, כי עם כל הרגשות שאוחזים בי עכשיו - קשה לי נורא להתמודד עם כל מה שקורה לי ולכל עם ישראל: שיש לנו עדיין חטופים בעזה, שהחיילים שלנו שם, שחיילים נהרגים. אז שום דבר לא יהיה שלם בלי שכל החטופים ישובו הביתה. הגיע הזמן לסיים את הסיפור הזה ולהחזיר את כולם״.
עבור הבעלים של קבוצת ״ישראל פרמייר טק״ סילבן אדמס, מייסד הקבוצה רוני בר און וכל אנשי הקבוצה, התמונה אתמול היתה השלמת מעגל שלא באמת הושלם אפילו בסצנה המדהימה הזו של עופר רוכב ברחובות פריז. ההבטחה לעופר ניתנה כאשר הקבוצה ערכה יום רכיבה חובק עולם בהשתתפות עשרות אלפי אוהדי אופניים בכל העולם. את הארוע בוולודרום בתל אביב הוביל אז ארז, בנו של עופר ששוחרר מהשבי כאשר אביו - רוכב אופניים מושבע – נותר מאחוריו במנהרות.
סילבן אדמס: ״הבטחנו אז לארז ולעופר שהוא יגיע איתנו לטור. והנה זה קרה. קשה להאמין. זה כל כך סמלי. זה כך כך מיוחד. הנה הוא פה לצדנו.״ סילבן חיבק את עופר שוב ושוב. ״אין לך מושג כמה אנחנו כולנו נרגשים שהגשמנו את ההבטחה הזו. מבחינתה זה ניצחון. מבחינתנו זה ניצחון אבל צריך לאמר: בלי שהחטופים כולם יחזרו הביתה – זה לא יהיה ניצחון שלם. וזו גם הסיבה שהבאנו את עופר לבמה האדירה הזו: כדי לקרוא זאת מכאן״.
ואכן, עופר, הבין את החשיבות של הגעתו ואסף את כל הכוחות כדי להתמודד איתה. מי שראה אותו בימים האחרונים רוכב בפריז ומגיע לקו הסיום למתחם האח״מים המיוחד של הקבוצה מישראל בעת שהמתינה שרוכביה יסיימו את המרוץ – ידע שעופר מגייס הרבה כוחות נפש. אף שנראה מאושר ברגעים רבים, היה ברור שצל כבד עדיין רודף אותו. לצדו היו חברתו וכן חברו הטוב שי רווה מקבוצת הרכיבה שלו שהסביר את המאבק הפנימי הזה של עופר.
רווה: ״גם חודשים אחרי שיצא לחופשי, עופר נאבק עדיין לייצב את הקרקע מתחת לרגליו. הוא לא השלים את תהליך החזרה שלו לחיים. אבל הוא בדרך לשם, ולהגיע לפריז, לרכוב כאן לאורכה ולרוחבה, לקבל את פני הקבוצה ולרכוב בשער הניצחון – זה חלק מתהליך החזרה שלו לקרקע יציבה. הוא אד מוצל מאש. בשבילי לראות אותו כאן רוכב ומחייך – ניצחון אישי של עופר וניצחון על הרשע״.
ואז, הגיעו גם הרגעים שעופר קלדרון השתחרר מהצל. בעודו על האופניים, הוא הגביר מהירות והניף את ידו באוויר. תחושת החופש המיוחדת והמוכרת הזו של כל רוכב אופניים.
עופר: ״אני איש אופטימי מטבעי. זה לא השתנה ב 484 הימים בעזה. מבחינה זו נשארתי אותו עופר. התקווה היא גם זו שהחזיקה אותי שם. האמנתי שאצא משם. האמנתי שאשוב לרכוב. והנה אני פה, עם ההרגשה המיוחדת הזו שכל רוכב אופניים מכיר. אז נאחזתי בה שם. לא ויתרתי. ואני פה עכשיו.״ . הוא ביקש להודות לראשי הקבוצה סילבן אדמס ורוני בר און ״ולכל עם ישראל שהתייצב מאחורי״.
השלב האחרון בטור דה פראנס כבר יצא לדרך ויגיע לקו הסיום בעוד כמה שעות בפריז, ועופר קלדרון יהיה בין מקבלי פניהם של רוכבי הקבוצה הישראלית בקו הסיום.
רווה: ״גם חודשים אחרי שיצא לחופשי, עופר נאבק עדיין לייצב את הקרקע מתחת לרגליו. הוא לא השלים את תהליך החזרה שלו לחיים. אבל הוא בדרך לשם, ולהגיע לפריז, לרכוב כאן לאורכה ולרוחבה, לקבל את פני הקבוצה ולרכוב בשער הניצחון – זה חלק מתהליך החזרה שלו לקרקע יציבה. הוא אד מוצל מאש. בשבילי לראות אותו כאן רוכב ומחייך – ניצחון אישי של עופר וניצחון על הרשע״.
ואז, הגיעו גם הרגעים שעופר קלדרון השתחרר מהצל. בעודו על האופניים, הוא הגביר מהירות והניף את ידו באוויר. תחושת החופש המיוחדת והמוכרת הזו של כל רוכב אופניים.
עופר: ״אני איש אופטימי מטבעי. זה לא השתנה ב 484 הימים בעזה. מבחינה זו נשארתי אותו עופר. התקווה היא גם זו שהחזיקה אותי שם. האמנתי שאצא משם. האמנתי שאשוב לרכוב. והנה אני פה, עם ההרגשה המיוחדת הזו שכל רוכב אופניים מכיר. אז נאחזתי בה שם. לא ויתרתי. ואני פה עכשיו.״ . הוא ביקש להודות לראשי הקבוצה סילבן אדמס ורוני בר און ״ולכל עם ישראל שהתייצב מאחורי״.
השלב האחרון בטור דה פראנס כבר יצא לדרך ויגיע לקו הסיום בעוד כמה שעות בפריז, ועופר קלדרון יהיה בין מקבלי פניהם של רוכבי הקבוצה הישראלית בקו הסיום.
