תופעת החרמות והבריונות – פיזית, מילולית ודיגיטלית – הפכה לאיום ממשי על ילדי מדינת ישראל. אלפי ילדים ובני נוער חווים מדי שנה תחושות קשות של דחייה, בדידות ומצוקה מתמשכת. אחד הכלים המרכזיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם תופעת הבריונות והחרמות אלו הערכים אותם לומדים הספורטאים הצעירים באימונים באולמות ובמגרשי הספורט.
בכנס למאבק בבריונות וחרמות שנערך ביוזמת קבוצת התקשורת RGE בשיתוף עיריית תל אביב יפו, התקיים פאנל ספורט בהנחיית אלי אילדיס ובהשתתפות אלי אוחנה, מאמן נבחרת הנוער אופיר חיים, קארין סנדל וראש מינהל הספורט בעיריית תל אביב יפו אופיר וגמן.
אלי אוחנה אמר בכנס: ״השינוי הכי גדול בנושא של בריונות וחרמות זה הרשתות החברתיות. זה הפך את העניין לחלוטין. אני חושב שבבתי ספר ובגנים ההתייחסות לילדים היא קשה הרבה יותר מאשר בקבוצות ספורט. אני חושב שההשפעה של מאמן או מדריכת ריקוד היא גדולה יותר מאשר ההורים. אצל ההורים בבית, הם מכילים הכל. בקבוצות ספורט אם אתה לא הולך בתלם, מנווטים אותך לדרך הישר או שאתה הולך הביתה. אני נתקל בזה עם הילדה שלי בת ה-9, כשהיא הולכת לריקוד והיא אומרת שהמדריכה אמרה ההפך. בספורט ההשפעה של חרמות ובריונות פחות קיימות״.
אופיר חיים שיתף: ״בנבחרת ישראל אתה מייצג את המדינה, אסור לך לטעות. היו לי שני שחקנים שלא התאימו למרקם הקבוצתי, לא התאימו לחדר הלבשה שאני רוצה. חדר הלבשה זה המפתח להצלחה בספורט. צריך לעבוד בזה בתור מאמן, להשקיע בלבנות חדר הלבשה. היו לי שחקנים שהתנהגו בצורה אלימה והצלחנו ליישר אותם״.
אלי אוחנה הוסיף: ״מעולם לא נתקלתי בשחקן מאוד דומיננטי שהוא גם בריון. הם בדרך כלל יודעים להתנהג בצורה נעימה, הם מודעים למקום שלהם. מי שמוכשר בתחום שלו הוא בדרך כלל גם לא בריון״.
קארין סנדל סיפרה: ״כמעט כל ספורטאית בענף שנתפס בחברה כגברי, סבלה מלעג, מזלזול. ספורט קבוצתי מהווה שייכות. תלויים בהצלחה אחד של השני. להיות ספורטאית זה לא דבר קל. אני לא התפרסמתי מהספורט ומהכדורגל, אלא כי יצאתי עם כוכב ריאליטי. קיללו אותי בטוקבקים בלי סוף. לא כאב לי על עצמי, כאב לי על הנערה בבית שקוראת את הטוקבקים האלה וחוששת להתחיל לשחק כדורגל״.
״המטרה העיקרית שלנו היא להביא כמה שיותר ילדות וילדים לעסוק בפעילות ספורטיבית", ציין ראש מינהל הספורט בעיריית תל אביב יפו אופיר וגמן. "הספורט בעיר היא תנועת הנוער הכי גדולה. אנחנו מתמרצים אגודות שנותנת יותר במה לבנות״.
