אחרי הניצחון של מקס במונזה מיהרתי להגיד שלדעתי אין לו סיכוי לחזור למרוץ האליפות, אבל הנה חלפו 3 מרוצים, והבלתי אפשרי קורה מול עינינו. המומנטום של וורסטאפן מרגיש כרגע בלתי ניתן לעצירה, אבל מה קרה כאן?
ראשית כל צריך להגיד שמקס הוא הנהג הטוב ביותר כרגע, שנהנה להתחרות בכל אפשרות, כולל בעולם הסימולטורים ובליגה של הנורדשלייפה לאחר ניצחון כבר בניסיון הראשון. אמרתי שהאופי של הבחור אינו לטעמי, אבל האהבה שלו לספורט בהחלט מעוררת כבוד. נכון שבימי הסימולטורים כיום, נהג יכול להגיע מוכן יותר מאי פעם להתחרות על הנורדשלייפה, אבל כל מי שנהג שם יגיד לכם שהמציאות עולה על כל דמיון, התחרות אמיתית וקשה, ובכל זאת במרוץ קיבלתי תחושה של ״לא כוחות״. מקס נהג במהירות שהותירה את הנהגים האחרים בהלם. הנהג הטוב בעולם הוכיח לכולם מי הבוס.
ואם מעללי מקס בעולם הרחב לא הספיקו, הרי שהנהיגה שלו השנה עם מכונית רדבול נחותה, הצליחה להרשים אותי עוד יותר מהנהיגה שלו בסוף שנה שעברה במצב דומה, כאשר הצליח לשמור על היתרון שלו מתחילת העונה ולקחת את האליפות.
נכון שרדבול הצליחו לחזור מחופשת הקיץ עם מכונית שנראית כרגע לפחות שווה למקלארן (בידיים של מקס) אבל אם וורסטאפן יצליח לחטוף את האליפות הזאת מנהגי מקלארן, זאת לא תהיה רק האליפות המרשימה ביותר שלו, אלא האליפות המרשימה ביותר שאני יכול לזכור. יותר מהאליפות של פרוסט במקלארן הנחותה ב-86` מול הוויליאמס של מנסל ושל פיקה. למעשה זה יהיה בסדר גודל של סנה גונב את האליפות ב-93` מפרוסט וויליאמס. נכון שהשוואת הנהגים הנוכחיים של מקלארן לפרוסט מוגזמת ולוויליאמס ב-93` היה יתרון ביצועים גדול יותר, אבל זו התחושה שלי אם אכן מקס יצליח בכך.
אלא שאני לא מאמין עדיין שזה יקרה.
לנדו יצא מההלם וגם הוא סגר על פיאסטרי ונוהג בצורה מרשימה. ההצלחה שלו לעקוף את לקלר באוסטין הייתה דוגמה מרשימה של נהיגה מדודה והתגברות על בעיות העקיפה הנוראיות כיום, עליהן ארחיב בהמשך.
פיאסטרי גם יתעשת מתישהו. נכון שזו הפעם הראשונה בשבילו שהוא תחת מירב הלחץ, אבל אני בספק שימשיך להפגין ביצועים ירודים ביחס ללנדו כמו בבאקו או באוסטין. ברגע ששני נהגי המקלארן יתפקדו ברמה גבוהה, ואפילו אם לא ישתפו פעולה, הם יכולים לנצח את מקס. הפרש הביצועים בין הקבוצות קטן ותלוי בגורמים חיצוניים, ברמה שגם לזה אקדיש נקודה.
נותרו המרוצים במקסיקו, ברזיל, לאס וגאס, קטאר ואבו דאבי: היסטורית מקס ומנוע ההונדה עם מגדש הטורבו שפועל בסל״ד גבוה יותר הם הפייבוריטים בגובה של מקסיקו וגם בברזיל, אבל מקלארן יתנו פייט ובכל מקרה אני לא רואה מישהו מצטרף למסיבה כמו ראסל בסינגפור או לקלר באוסטין. כל זה מבלי להזכיר את הסיכוי לגשם באינטרלגוס, שאז המרוץ סגור. לאס וגאס בלילה הקר יחסית עשוי לאפשר למרצדס ולראסל לככב שוב, אבל השאלה היא אם זה לא יפריע למקס לסגור את ההפרש. קטאר הוא מסלול עם פניות מהירות שמקס ורדבול עשויים לככב בו, אבל מי ייכנס בינו לבין נהגי המקלארן? ולבסוף אבו דאבי מסלול עם פניות איטיות בעיקר שבו לא צפוי יתרון לרדבול, אבל ראינו שקרב על האליפות שם עשוי להיות מאד לא צפוי כמו ב-2021 ו-2010.
כשמפרקים את זה הכל נראה אפשרי עבור מקס, אבל הוא צריך להיות מושלם ובלי שום תקלה או מזל רע. המזל הולך עם הטובים או עם האמיצים, אבל באיזה שלב מקלארן ישימו לזה סוף עם הוראות קבוצתיות?
מי הייתה המכונית העדיפה בסינגפור? מרצדס. איפה פרארי היו בסינגפור וביום שישי באוסטין? בזבל. גם רדבול עם מקס לאו דווקא הייתה מהירה מהמקלארן של לנדו באוסטין, אלא שבספרינט אלונסו, הולקנברג ופיאסטרי החליטו לבדוק מה קורה כששלוש מכוניות מנסות לעבור ביחד היירפין אחת ולא נשארה אף מקלארן לנצל את הזנב הסורר של הרדבול של מקס, ובמרוץ לקלר נתן לוורסטאפן הגנה שההולנדי לא יכול היה לחלום עליה.
כתבתי שבמקסיקו צפוי איזה יתרון למנוע ההונדה ואפילו בברזיל, שלא לדבר אם ירד גשם, אבל בשני המסלולים יש חשיבות גדולה ליכולת לשמור על ביצועי הצמיגים, ואני חושב שלמקלארן יש עדיין יתרון בכך ואם שני הנהגים יהיו תחרותיים, אז מקס יהיה לבד מול שניהם.
המכוניות הנוכחיות יחד עם הצמיגים, דורשות כוונון מדויק ברמה שוברת שיאים. ראינו בהונגריה ואפילו באוסטין, שמספיק שינוי בכיוון הרוח בשביל לשנות את דירוג הביצועים, שלא לדבר על שינויי טמפרטורה. למקלארן היה יתרון מסוים גם בטווח הפעולה לפחות עד לחופשת הקיץ, אבל איכשהו רדבול הפכו את זה בתקופה שבה המפעלים היו אמורים להיות משותקים. בכל מקרה עכשיו לאף אחת מהקבוצות אין יתרת תקציב לבצע מהפך טכני נוסף תחת המגבלה. אז יוצא שלדעתי למקלארן יש עדיין יתרון ביצועים, אבל לרדבול יש יתרון נהג. כל דבר קטן עשוי לשנות את הדרוג.
שוב ושוב חוזרים לבעיית העקיפות התחרותיות. במהלך המרוץ באוסטין דובר על כך שמכונית צריכה יתרון של שנייה להקפה בכדי לבצע עקיפה תחרותית. רכבת ה-drs חזרה להיות תופעה מוכרת ואנו נשארים עם תקווה שהתקנות החדשות לשנה הבאה תפתורנה את הבעיה, אלא שאני מזכיר שהמהפכה של מכוניות האפקט הקרקעי של 22` נעשתה בדיוק לשם כך ובתוך 4 שנים אנחנו במצב גרוע לפחות כפי שהיה לפני.
המהפכה של שנה הבאה היא לא רק בתחום האווירודינמיקה אלא אפילו עוד יותר בתחום יחידות הכוח (מעבר ליחידת כוח שבה 45% מההספק הינו חשמלי ו 55% מהמנוע וללא אגירת חשמל מחום), אלא שהבעיות הצפויות של ניצול ואגירת הכוח החשמלי עשויות ״להסתיר״ שהפתרונות האווירודינמיים לא מוצלחים. כך עקיפות תתבצענה בזכות יתרון בכוח החשמלי למרות שהבעיות האווירודינמיות לא נפתרו.
רוס בראון הציע בזמנו שהתקנות תקבענה את כמות ההצמדה המקסימלית המותרת, ולאפשר לקבוצות לפתח את ההצמדה הזו בכל דרך שהן רוצות. מצד אחד יש כאן פתח להוצאות עתק על מחקר ופיתוח כאשר יש סיכון שקבוצה אחרת תמצא את הפתרון הנכון יותר וכל ההשקעה תרד לטמיון. מצד שני מגבלת התקציב מגבילה את גובה ההוצאה וחשוב מכך, הרעיון הזה מאפשר מהפכה ביחס שבין ההצמדה האווירודינמית לבין האחיזה המכנית. אם יגבילו את ההצמדה ויאפשרו צמיגים גדולים יותר ודביקים יותר, ניתן יהיה לאפשר מרוצים צמודים יותר שאינם כה מוגבלים בשל האוויר המלוכלך.
5. פרארי
עונה עגומה מאד לסקודריה ולאוהדיה. כגובה הציפיות, עוצמת הנפילה.
באופן אישי אני אפילו לא מדבר על המילטון, כי לא ציפיתי שיבייש את לקלר, אלא על הביצועים של המכונית. אני חושב שהדרישות מלואיס היו מוגזמות, גם לאור השינוי בקבוצה ובסגנון הנהיגה הדרוש וגם כי שארל פשוט נהג טוב יותר ממה שרבים חושבים.
הרעיון האווירודינמי של הרכב של פרארי השנה דורש מכונית שמכוונת נמוך מדי בכדי שמגבלת שחיקת לוח העץ ברצפת המכונית תאפשר ביצועים תחרותיים, כפי שהתגלה בסין. פרארי היסטורית הוכיחו שהם אולי מסוגלים להציג קונספט אווירודינמי מוצלח בתחילת העונה (2017 / 2022) אבל הם נופלים מול מרצדס או רדבול ביכולת הפיתוח במהלך העונה. השנה הם נכשלו בשני הדברים.
לכל הטיפוזי נותר רק לקוות שפרארי מוציאים עשן לבן מהקונקלבה של המהנדסים במארנלו לקראת העונה הבאה.
לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!
