סופו של עידן. אחד הקשרים האחוריים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, שהחה חלק משמעותי משתיים מהקבוצות הדומיננטיות ביותר אי פעם, תולה את הנעליים. סרחיו בוסקטס, אגדת ברצלונה ונבחרת ספרד, הודיע היום (שישי) ברשתות החברתיות על החלטתו לפרוש מכדורגל מקצועני בתום העונה הנוכחית במדי אינטר מיאמי, כשהוא בן 37. ברשתות החברתיות שלו כתב בוסקטס: "תודה לכולם, ולכדורגל, על הכל. תמיד תהיו חלק מהסיפור הכל כך יפה הזה".
ההודעה מגיעה לאחר קריירה מפוארת שנמשכה קרוב לשני עשורים ברמות הגבוהות ביותר. בוסקטס, שהעביר כמעט את כל הקריירה בברצלונה, עבר ב-2023 לאינטר מיאמי שבארה"ב, שם חבר לחבריו הוותיקים ליאו מסי, לואיס סוארס וג`ורדי אלבה. הפרק האחרון בקריירה שלו הניב זכייה היסטורית בגביע הליגות, התואר הראשון אי פעם של המועדון מפלורידה, והוכיח שגם בגיל מתקדם, הראייה והבנת המשחק שלו נותרו חסרות תחליף.
פריצתו של בוסקטס לתודעה העולמית הייתה מטאורית. בעונת 2008/09, מאמן צעיר בשם פפ גווארדיולה קיבל את המושכות בברצלונה והחליט להמר על הקשר הצעיר והצנום מקבוצת המילואים. בוסקטס הוקפץ להרכב הראשון על חשבונו של יאיא טורה, אחד הקשרים הבכירים בעולם באותה תקופה, ומיד הפך לעוגן במרכז המגרש. הוא היה אחד הצירים המרכזיים במהפכת ה"טיקי-טאקה", שחקן שתמיד ידע איפה לעמוד, לחלץ כדור ולהניע את ההתקפה בנגיעה אחת מדויקת.
בלב ההצלחה המסחררת של ברצלונה עמדה שלישיית קישור אגדית שכמעט ולא ניתן היה לקחת ממנה את הכדור: צ`אבי, אנדרס אינייסטה וסרחיו בוסקטס. בעוד צ`אבי ואינייסטה היו המהנדסים היצירתיים, בוסקטס היה המוח הטקטי, זה שסיפק את האיזון, שבר התקפות יריב לפני שהחלו ואיפשר לצמד שלפניו לעשות קסמים. יחד, ועם אחד בשם ליאו מסי כמובן, הם הובילו את בארסה לשתי זכיות בליגת האלופות (2009, 2011) ולשליטה כמעט מוחלטת בכדורגל העולמי למשך מספר שנים.
ההצלחה לא נעצרה ברמת המועדונים. בוסקטס היה חלק בלתי נפרד מעידן הזהב של נבחרת ספרד ("לה רוחה"). הוא היה חלק מהנבחרת שזכתה במונדיאל 2010 בדרום אפריקה לראשונה בתולדותיה, ושנתיים לאחר מכן השלימה זכייה שנייה ברציפות באליפות אירופה, יורו 2012. גם שם, תרומתו השקטה והחיונית הייתה הבסיס שעליו נבנתה הדומיננטיות הספרדית.
סגנון המשחק של בוסקטס תמיד היה ייחודי. הוא לא היה שחקן מהיר, חזק או כזה שמבקיע שערים מרהיבים, אלא גאון של פשטות ומיקום. מאמנו בנבחרת, ויסנטה דל בוסקה, סיפק פעם את הציטוט המפורסם שמסכם את גדולתו: "אתה צופה במשחק, אתה לא רואה את בוסקטס. אתה צופה בבוסקטס, אתה רואה את כל המשחק". הוא היה הפרופסור של מרכז המגרש, שחקן שהקדים כל מהלך בראשו והפך את המשחק לפשוט יותר עבור כל מי ששיחק סביבו.
ארון התארים שלו הוא עדות לקריירה יוצאת דופן. עם ברצלונה הוא זכה, בין היתר, ב-9 אליפויות ספרד, 7 גביעי מלך, 3 זכיות בליגת האלופות ו-3 זכיות בגביע העולם למועדונים (במתכונתו הישנה). לכך יש להוסיף, כאמור, את גביע העולם ואליפות אירופה עם נבחרת ספרד, ואת גביע הליגות עם אינטר מיאמי. רשימה כמעט בלתי נתפסת של תארים קבוצתיים ואישיים שמציבים אותו בפנתיאון של הגדולים ביותר.
עם פרישתו של בוסקטס, נסגר סופית הפרק על אחת מקבוצות הקישור הגדולות בהיסטוריה. הוא ייזכר לעד כשחקן ששינה את עמדת הקשר האחורי, לא עוד "גרזן" שתפקידו להרוס, אלא פליימייקר עמוק ואינטליגנט.
משחקו האחרון של בוסקטס בקריירה צפוי להיות ב-12.10 מול אטלנטה יונייטד - במה שיהיה משחקה הביתי האחרון של אינטר מיאמי העונה. או לחילופין שבוע לאחר מכן, ב-19.10, מול נאשוויל בחוץ.
