(GETTY) (צילום: ספורט 5)
(GETTY)|צילום: ספורט 5

כשחושבים על אליפויות היסטוריות ומפתיעות, זו של לסטר סיטי כמובן עולה לרוב אוהדי הכדורגל ראשונה, ובישראל אולי זו של הפועל קרית שמונה. אך מה שקרה ביום שני בשבדיה מדהים לא פחות. השם מיאלבי ככל הנראה לא אומר לכם כלום. הקבוצות השבדיות המוכרות לאוהד הכדורגל הממוצע הן כמובן מאלמו שמופיעה מידי פעם בליגת האלופות וקבוצת נעוריו של זלאטן איברהימוביץ`, והעכברים אולי מכירים גם את האמרבי, AIK ואלפסבורג.

אך מה שעשתה הקבוצה מהללוויק, כפר דייגים קטן שמכיל כ-1,500 תושבים, שהייתה בליגה השלישית כשהשועלים זכו בפרמיירליג ב-2016, פשוט בלתי נתפס. עם תקציב זעום, כשמינית בגודלו מזה של מאלמו הגדולה, מיאלבי כבר נכנסה לספר השיאים של גינס כמועדון מהיישוב הקטן ביותר שמשתתף בליגה הראשונה בשבדיה. נתון שממחיש את גודלה הוא העובדה שהיא אחראית ל-2.8% בלבד מהכנסות הליגה. השבוע, זה גם הסתיים עם אליפות היסטורית, כשהיא הפכה למועדון מהישוב הקטן ביותר שזוכה באליפות במדינה גדולה באירופה (בלי מדינות כמו סן מרינו, ליכטנשטיין וכדומה) אי פעם. השיא הקודם אגב, היה שייך לאוניריה אורזיצ`ן, שמשחקת בעיר עם כ-13 אלף תושבים, שזכתה באליפות רומניה.

אז מי היא אותה סינדרלה שבדית? האצטדיון של מיאלבי, "סטרנדוואלן", מכיל 6,750 מקומות (יכול לאכלס את כל אוכלוסיית הכפר כמעט פי 5), והאוהדים ממלאים את היציעים באופן קבוע, שכן מגיעים גם מהאיזור. בנוסף, מחוצה לו יש פארק קמפינג ענק וחונים שם לא מעט קרוואנים של מטיילים. בעונה הקודמת היא סיימה במקום החמישי בלבד, 15 נקודות אחרי האלופה מאלמו. לפני 7 שנים היא דישדשה בליגה השלישית, וניצלה מירידה לרביעית בזכות ניצחון במחזור האחרון, לפני כן אף כמעט פשטה רגל. מאז היווסדה בשנת 1939, מיאלבי בילתה פחות מ-15 עונות סך הכל בליגה הראשונה.

 

 

קפיצת המדרגה התבצעה ללא ספונסרים עשירים, אלא עם מערכת בה לאוהדים יש תפקיד חשוב בניהול המועדון והקהילתיות היא המפתח לסיפור ההצלחה שלהם. בשבדיה האוהדים מחזיקים ב-51% מבעלות הקבוצה והרבה תלוי ב-49 האחרים. נקודת מפנה גדולה הגיעה ב-2015 עם הגעתו של הבעלים הנוכחי, מגנוס אמאוס, איש עסקים יליד המקום שחזר לאיזור לאחר שעבד עם חברות ברחבי אירופה. הוא קיבל את ההצעה להפוך לנשיא כשהקבוצה הייתה אז בליגה השנייה וסבלה מבעיות כלכליות.

"נעבוד בשיטה שלמדתי בעולם העסקים. מבחינתי אנחנו צריכים להיות הטובים ביותר בדברים שבאים בחינם. אנחנו יכולים להיות עם רוח קבוצתית טובה יותר מריאל מדריד, ויכולים להתכונן טוב יותר למשחק מאשר מנצ`סטר יונייטד", אמר. בתקשורת המקומית נכתב כי המועדון מחפש "יהלומים לא מלוטשים" מהליגות הנמוכות בסקנדינביה, במטרה לפתח אותם, לעשות "אקזיט" ולהשקיע את הכסף מחדש בפיתוח שחקנים. קצת דומה למה שקורה במ.ס אשדוד. 

 

 

וכשאומרים "קבוצת דייגים", מיאלבי היא בדיוק הדוגמא לכך. מעבר לעובדה שהכפר מפורסם בזכות הדייג שבו, המאמן הוא בכלל איש צבא שהיה עשור בקבע ומנהל בית ספר בהכשרתו. המנהל המקצועי והפיזיותרפיסט הם גם מורים, הסקאוט הוא דוור שעובד במשלוחים עד 15:00 ורק אז מגיע למתחם האימונים, והשחקנים מגיעים ממקצועות שונים, חלקם דייגים. בנוסף, אם תבעטו את הכדור מספיק חזק וגבוה, יתכן כי הוא ינחת במים של הים הבלטי.

המאמן אנדרס טורסטנסון בן ה-59 הצטרף למועדון כעוזר מאמן בשנת 2007. עונת הבכורה שלו כמאמן ראשי הייתה ב-2013, לאחריה המשיך לקבוצות בליגות נמוכות ושימש כאמור גם כמנהל בית ספר מקומי כעבודה מהצד. ב-2021 חזר לקדנציה שנייה, וב-2023 מונה בפעם השלישית. בשנה שעברה הוא אובחן עם לוקמיה, אך ממשיך לעמוד על הקווים למרות זאת.

 

 

 

"אומרים שלא מתים ממנה, מתים איתה. אז לעת עתה אני יכול לחיות את חיי כרגיל. אני מודע לכך שדברים יכולים להשתנות תוך שישה חודשים", סיפר ל"גארדיאן"."אמרתי להם שבקושי הייתי בכדורגל מקצועני מאז 2013 והכול השתנה, שאני לא המדריך הכי טוב, לא המאמן הכי טוב, לא הכי טקטי`. והם ענו: `נכון, אבל אתה מנצח משחקים`. הבנתי שאם אסרב, הסיכוי שלי לחזור לכדורגל נגמר. אהבתי את העבודה שלי (מנהל בית ספר), אבל הרגשתי שזה עכשיו או לעולם לא".

עוזר המאמן הוא קרל מאריוס אקסום, נורווגי בעל דוקטורט בתפיסה חזותית בכדורגל אולטרה מקצועני, שמעולם לא אימן בוגרים. ההנהלה הבחינה כי אקסום מפרסם עקרונות טקטיים ברשתות החברתיות ובחרה בו כמי שיעזור לשנות את הקבוצה שהייתה ידועה בשיטה הגנתית, לכזו יותר פתוחה.

 

 

 

וזה עבד. מאז שהצטרף, ממוצע ההחזקה בכדור של הקבוצה קפץ מ-43.6% ב-2023 ל-51.2% ב-2024, והשנה אף עלה ל-54%. "הערכנו איך הקבוצות הגדולות משחקות. לפני כן, היינו עומדים נמוך והסתמכנו על מתפרצות. שינינו את סגנון המשחק ובנינו את הסגל מחדש. הבאנו שחקנים שמתאימים לשיטה החדשה. הוספנו אלמנטים של לחץ גבוה ובנייה של המשחק מאחור", הסביר.

 

 

 

מיאלבי משחקת לרוב במערך 3:4:3 עם קו התקפה גבוה והגנה שמתחילה למטה, במטרה למשוך את היריב קדימה ואז לעקוף אותו במסירות קצרות ומדויקות. זו הסיבה שהיא מדורגת רביעית בליגה במסירות קצרות, אך רק 12 בארוכות. בצד ההגנתי, היא מחזיקה בקו אחורי ממושמע. היא ניצחה ב-19 מתוך 23 המשחקים שבהם הובילה, בזכות ההגנה הטובה בליגה בצורה חריגה. מיאלבי ספגה רק 17 שערים, למרות שכמות המצבים שנוצרו מולה הייתה שווה ערך ל-35 שערים צפויים (פחות מחצי!).

 

 

 

 

 

עם זאת, ה-XG מרמז שייתכן שגם למזל ולעונות שיא של שחקנים היו חלק נכבד בהישג הזה, שכן היא רק שביעית בליגה בהיבט הזה מבחינה התקפית. זו "חריגה היסטורית" מהצפוי, הסבירו ב"אתלטיק". הקבוצה משיגה 2.42 נקודות למשחק, נתון שבדרך כלל מזוהה עם קבוצות עם הפרש XG של 0.75 למשחק. מיאלבי משיגה את זה עם הפרש של 0.18 בלבד (פי 4!), מספר דומה לזה של ואסטרוס בעונה שעברה - שירדה ליגה... למעשה, הקבוצה השיגה 24 נקודות יותר ממה שמדד ה-XG חזה. עוד מבחינה התקפית, מיאלבי כבשה ראשונה ב-22 מתוך 27 משחקים עד כה. מה שאומר שהיריבות נאלצות לרדוף, לפתוח את המשחק, ולהשאיר הגנה חשופה והאלופה ניצלה זאת בצד השני.

 

 

אז מי הם הגיבורים שסיפקו לנו סיפור של לסטר על סטרואידים? נערוך היכרות. שוער הקבוצה נואל טורנקוויסט בן ה-23, שחובש קסדה בסגנון פטר צ`ך, היה מצוין והציל מעל 9 שערים מעבר לממוצע, הוא כבר נמכר לקומו מהסרייה A באיטליה תמורת 1.3 מיליון יורו ויעבור אליה בקיץ. הבלם אקסל נורן קיבל זימון לנבחרת שוודיה, אך הרמן יוהנסון, לעיתים מגן ימני, בלט אף יותר והוא גם אחד משני מלכי השערים של הקבוצה (7 שערים). מרביתם הגיעו ממצבים נייחים.

העובדה שהכובש המוביל בקבוצה כבש רק 7 שערים מצביעה על פיזור התרומה למאמץ והקבוצתיות. המגן השמאלי אליוט סטרוד, אחראי על שישה שערים וחמישה בישולים, בזכות הרמות מצד שמאל. החלוץ הצעיר מגמביה, עבדולי ממנה, מצטיין בתנועה חכמה ובבעיטות מרחוק, והוא מלך השערים המשותף עם יוהנסון. למעשה, ממוצע הגילאים של מיאלבי הוא 24 בלבד ורק שלושה שחקנים זומנו לנבחרת שלהם בעבר, די חריג לאלופה.

אך אולי הדמות הכי משמעותית היא ישפר גוסטפסון, קפטן הקבוצה ובוגר מחלקת הנוער. הוא אחד משני שחקנים בלבד בתולדות המועדון עם מעל 300 הופעות. בעונה שעברה נעדר מגמר הגביע (בו הפסידה הקבוצה), אך העונה, הוא המנוע במרכז המגרש, עם מעל 2,000 דקות. הקבוצה אגב, הפסידה רק פעם אחת העונה וקרובה לשבור את שיא הנקודות בתולדות הליגה, שקיימת 101 שנים. כדי לעשות זאת היא צריכה שתי נקודות נוספות בשלושת המשחקים שנותרו. "להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי", הוא אחד הסיסמאות שכתובות בגרפיטי על הקירות במתחם האימונים של המועדון. וזה בדיוק מה שקורה על ידי השחקנים האלמוניים הללו. 

 

 

 

"תמיד היינו מועדון משפחתי קטן. אין פה אינטרנט, אין חשמל. אנחנו עובדים בסירות דיג ובשדות. זה המורשת שלנו", מספר לנארטסון, שחקן עבר של המועדון. "עשרה שחקנים גרים באותו בניין. הם אוכלים יחד, יוצאים לברביקיו ביחד, חיים יחד את המועדון. ואחרי משחק, עשרה פנסיונרים מגיעים למלא חורים על הדשא ולעזור בתחזוקה. אומרים בצחוק: `הדבר הכי טוב בסולבסבורי (המחוז) זה שאין מה לעשות - חוץ מלשחק כדורגל`". מה שממחיש את הקהילתיות הוא העובדה שכשהקבוצה חזרה ממשחק החוץ בו הבטיחה את האליפות, שיירת טרקטורים מקושים קיבלה את פניהם כיאה לכפר חקלאים של ממש.

 

 

 

כמו כל אלופה, גם מיאלבי תיקח כמובן חלק במוקדמות הצ`מפיונס, כשהם יתחילו את המסע ההיסטורי שלהם באירופה מהסיבוב השני. בשל כך, היא הבטיחה גם סכום לא קטן מאופ"א, שכן גם אם תודח מהאלופות ומהסיבוב השלישי באירופית אליו תנשור - היא תגיע לפלייאוף הקונפרנס. מי שמסיימת את דרכה בשלב הזה, מכניסה 750 אלף יורו - סכום עתק ביחס לקבוצת דייגים כמו מיאלבי.

הכפר אגב, נמצא במרחק של 6-7 שעות נסיעה משטוקהולם והוא כמובן המבודד ביותר מבין קבוצות הליגה. מיאלבי ככל הנראה לא תוכל לארח את משחקיה באצטדיונה הביתי, אך יתכן כי קבוצות שיוגרלו מולה יצטרכו לעבור מסע לא פשוט בדרכם. כמובן שאם מיאלבי תלך עד הסוף ותעפיל, היא תהפוך למועדון מהישוב הקטן ביותר שמגיע למפעל הבכיר ביבשת, שיא ששייך לאלופה הרומנית שהזכרנו קודם לכן. "כשקבוצות מגיעות לכאן באוטובוס הן רק נוסעות ונוסעות, עוברות ליד חוות, נמל דייגים" מספר המנהל המקצועי. "הן ממשיכות לנסוע, ואז, כשאין לאן להמשיך, הן מגלות את האצטדיון שלנו".

 

 

אז נכון, הסיפור של לסטר מ-2016 תמיד ישאר הדוגמא לסינדרלה המושלמת. בכל זאת, מדובר בבמה הכי גדולה בעולם, כשגם אם היה לה תקציב רב יותר ממיאלבי, היא הייתה צריכה להתמודד עם הגדולות באמת. ובכל זאת, אם הפערים שהיו למיאלבי היו לשועלים לפני 8 שנים, יתכן כי סיפור הסינדרלה האנגלי היה גדול אף יותר. בכל אופן, בכפר הדייגים הקטן אין תלונות ולא מחפשים השוואות. הם בנתיים נהנים מרגעי התהילה שלא בטוח שיחזרו עוד בעתיד הקרוב...