הפרסומת הידועה של "נייקי" לפני מונדיאל 2010, תחת הכותרת "כתוב את העתיד שלך" - הציגה תובנה מאוד פשוטה: כדורגל, כמו החיים, הוא משחק של אינצ'ים. סנטימטר ימינה יכול להפוך אותך למלך ולאחד שבונים פסלים בדמותו, סנטימטר שמאלה - ואתה יכול להפוך לאלמוני.
רגע כזה קרה לברונו פרננדש במחזור השני של שלב הבתים, באצטדיון לוסייל בדוחה, קטאר. בדקה ה-54 כדור שהגביה לרחבה, עבר בסנטימטר אחד (גילח בקושי) את הראש של כריסטיאנו רונאלדו. כולם, בראשם רונאלדו עצמו, חשבו שהגול הזה היה שייך לו - והסופרסטאר חגג בהתאם. אלא שאז התערבה פיפ"א, והחליטה שהכדור בעצם לא נגע ברונאלדו - והעניקה את הגול לברונו.
זה נראה חסר חשיבות, בטח עכשיו - בסך הכל עוד משחק בשלב הבתים. אבל האמת היא שייתכן וזה היה רגע מכונן. כי ברור מה היה קורה אם הגול של רונאלדו נחשב; מיד נראטיב "הריקוד האחרון" (כנראה הקלישאה הכי שחוקה שנטפליקס הצליחה לייצר) היה עובד, רונאלדו היה מוכתר לגיבור הבלתי מעורער, לזה שניצח את כל הציפיות ו"עשה זאת שוב". בכל זאת, שער שני בשני משחקים. מי יודע? יכול להיות שאפילו סאגת "הספסול" מול שווייץ היתה נראית אחרת לגמרי.
אבל ההחלטה הזאת (וגם הפנדל שקשר מנצ'סטר יונייטד כבש בתוספת הזמן) אילצה את כולנו להסיט את המבט מרונאלדו - אל מי שככל הנראה יהיה היורש שלו בתור הבוס הגדול. היא שמה את כל העיניים על ברונו - היא הפכה אותו למי שבפועל, הוא המנהיג של נבחרת פורטוגל - באחד הטורנירים החשובים בתולדותיה.
ואי אפשר להתעלם מההשפעה של ברונו על הנבחרת שלו במונדיאל הזה. פורטוגל שיחקה עד עכשיו ארבעה משחקים וכבשה בהם 13 שערים. ברונו היה מעורב ישירות בחמישה מתוכם (כבש שניים ובישל שלושה) - רק קיליאן אמבפה, בטורניר הגדול בקריירה שלו (עד כה), היה מעורב ביותר שערים עד עכשיו.
וכל זה קרה רק בשלושה משחקים - פרננדש לא שותף במשחק לפרוטוקול נגד דרום קוריאה במחזור האחרון, מה שאומר שהוא מעורב בשער כל 53 דקות בטורניר הזה. למעשה, פרננדש הוא הפורטוגלי שמעורב בהכי הרבה שערים בטורניר בודד מאז אוסביו וחוסה טורס במונדיאל 1966 - והטורניר שלו, כזכור, עוד לא נגמר.
אבל מעבר למספרים היבשים, אפשר לראות את זה גם במשחק של פורטוגל. אם המלך הקלאסי שלה, רונאלדו, היה פאסיבי יותר - ברונו נמצא שם בכל התקפה. אמנם בחגיגת ה-1:6 מול שווייץ הוא בישל רק פעם אחת, אבל אפשר היה לראות איך כל אחת מההתקפות היפות של פורטוגל עוברת דרכו. מספר 8 הוא המנוע שסביבו ההתקפה של פורטוגל עובדת במשחקים עד עכשיו.
וייתכן וזה מעיד על חילופי הדורות - רונאלדו בשנה האחרונה היה עסוק יותר בראיונות מרגשים עם פירס מורגן מאשר ממש בכדורגל. ברונו, לעומת זאת? את העונה שעברה הוא סיים עם 10 שערים ו-14 בישולים, וגם אם את העונה הזו הוא פתח יותר לאט - מגיעה ההופעה שלו במונדיאל ומוכיחה שיש לו לא מעט מה להראות על הדשא.
כמעט ברור שכל הישג של פורטוגל במונדיאל הזה ישוייך, כך או אחרת, לרונאלדו. זו כנראה דרכו של עולם. זה הרי "הריקוד האחרון" (פעם אחרונה שאני משתמש בדימוי הזה. במאמר הנוכחי) שלו. אליו יופנו המצלמות והזרקורים, הוא יהיה האיש שימשוך את כל תשומת הלב. אבל בתוך כל זה חשוב לזכור - ברונו פרננדש הוא הבוס האמיתי שמנהל את העניינים על הדשא.
ובכל מקרה, רונאלדו כבר בדרכו החוצה. לכל ברור שזה המונדיאל האחרון שלו בקריירה, גם אם הוא לא אמר זאת מפורשות. אבל היכולות של ברונו פרננדש, והמקום שלו בנבחרת של פרננדו סנטוס, מעידים על כך שחילופי השלטון כבר בעיצומם. נגד מרוקו הסוערת והחזקה, הוא יצטרך לתת עוד הצהרה - ולסובב את המצלמות אליו בכוח.
