בתום דיון שנמשך שעות ארוכות, בית המשפט במוסקבה החליט היום (חמישי) לדחות את ערעורה של נעמה יששכר ולהשאיר את העונש שקיבלה על כנו. השופטים התייעצו במשך כעשרים דקות ודחו במשפט אחד את הערעור. דקות לאחר מכן אמרה נעמה: "אין לי מילים". בני משפחתה של הישראלית שנידונה למאסר של שבע שנים וחצי בגין הברחת 9.5 גרם חשיש פרצו בבכי וחבריה צעקו: "אל תדאגי, נשחרר אותך".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ראש הממשלה נתניהו שוחח עם אמה של נעמה יששכר לאחר דחיית הערעור ואמר לה: "חרף האכזבה מהחלטת בית המשפט - אני לא מוותר. אמשיך לפעול בכל דרך כדי להשיב את נעמה הביתה". במקביל, גורם מדיני הצהיר: "לא הופתענו מההחלטה, הדרך היחידה לשחררה היא מדינית-דיפלומטית".
במטה המאבק לשחרור נעמה זעמו על ההחלטה ואיימו לשבש את ביקורו של נשיא רוסיה פוטין בארץ: "החלטת בית המשפט היא סתירת לחי רוסית למדינת ישראל - אך בעיקר לנעמה. הצוות המשפטי של נעמה שוקל את צעדיו, כולל אפשרות להגיש ערעור לבית המשפט העליון של רוסיה. וכאן, בארץ, נחריף את המאבק הציבורי הילוך. גם פנייתנו הציבורית אל הנשיא פוטין, היתה עד כה מכבדת ומנומסת. אבל אם הנשיא פוטין חושב שביקורו בארץ, בעוד שבועות אחדים, יעבור על מי מנוחות - בעוד נעמה נרקבת בכלא הרוסי - כדאי שהוא ומארחיו, הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו, יחשבו פעמיים".
לאורך הדיון טענה נעמה כי לא קנתה את הסם, לא שמה אותו בתיק ולא ידעה על קיומו. כשהיא מבודדת, בתוך תא זכוכית, הבהירה נעמה: "הודיתי כי חשבתי שעצם מציאת הסמים בתיק מספיקה לצורך הרשעה. החוקר והמתורגמן לא הסבירו לי את התוכן והמשמעות של העבירות שבהן אני מואשמת. מעולם לא הייתי ברוסיה, ולא הייתי מודעת לחוק הפלילי הרוסי או לשפה הרוסית. אי אפשר לצפות שאבין את המהות של מה שאירע, במיוחד שבשתי המדינות שמהן הגעתי זו לא עבירה בת עונש בכלל".
לפי חוק העונשין הרוסי, על מנת להרשיע אדם בהברחת סמים יש צורך להוכיח כוונה לביצוע העבירה. לדברי נעמה, "אף אחד לא הסביר לי שכדי להיות אשמה צריכה להיות לי כוונה לרכוש את הסם ולעשות פעולה כלשהי בנוגע לאחזקתו בטריטוריה של רוסיה. החוקרים אמרו לי כל הזמן 'זו המזוודה שלך, נמצאו בה סמים וזאת עבירה'".
לדבריה, "נתתי הסבר לפני שהמתורגמן ועורך הדין הגיעו. חייבו אותי לחתום על מסמך שנכתב ברוסית ולא הבנתי אותו. כתבתי בכתב יד שאני לא מבינה רוסית. ציינתי כמה פעמים שזה לא הסמים שלי, אני עומדת על גרסתי הראשונה שלא ידעתי שהסם בתיק שלי. אני רק הודיתי שמצאו את הסם בתיק שלי".
היא הוסיפה: "חשוב לי להדגיש שלא הייתי לי שום כוונה להיכנס טריטוריה הרוסית. אפילו לא עברתי במכס ובביקורת גבולות, ולא הכנסתי את התיק שלי לתוך רוסיה. עיכבו אותי בזמן שהייתי בדרכי באזור הקונקשן, כשניסיתי לעלות לטיסה שלי. הייתי תחת הרושם המוטעה שהמקרה שלי נמצא באזור האפור, אך לבסוף הפללתי את עצמי בטעות. אחרי שדיברתי עם עורכי הדין אני מבינה שאין שטח אפור, רק שחור ולבן וכל ההוכחות מראות שאני חפה מפשע בשני הפשעים שהורשעתי בהם".
"לפני שעולים לטיסה בחברה ישראלית, הנוסעים נשאלים אם הם ארזו את התיק בעצמם או אם מישהו נתן להם להעביר משהו", המשיכה נעמה. "השאלות האלה נשאלות מכיוון שבתרבות הישראלית זה נפוץ להחליף מתנות וחפצים מסוימים בין חברים. השאלות האלה אינן 'מאשימות' אלא באות להגיע כדי להעלות מודעות. אני רוצה להדגיש שאף אחד מעולם לא שאל אותי אם הסמים הם שלי, מעבר לכך באותו רגע ממש 'נופנפנתי' כשאמרתי שהם לא שלי".
נעמה המשיכה: "אני מצטערת על חוסר המודעות ועל חוסר הזהירות שלי בכך שלא ידעתי מה נמצא בתיק שלי. לא הייתה לי כוונה להחזיק את הסם ולהיכנס איתו לטריטוריה הרוסית, ולא יכולתי לבצע את הפשע שתואר בסעיף האשמה. אני מתחננת בפני בית המשפט שיכיר בכך שאני כבר תשעה חודשים מאחורי סורג ובריח במדינה זרה, מבודדת גם מבחינת השפה ולכן כמעט ולא מדברת. ההרשעה הזו תהרוס כל דבר טוב שעשיתי בחיי על בסיס שתי הרשעות שאיני אשמה בהן".