נשיא המדינה ראובן ריבלין נאם היום (רביעי) במליאת הפרלמנט הגרמני בטקס הזיכרון לקורבנות הנאצים כחלק מציון יום השואה הבינלאומי. ריבלין פתח את דבריו עם תפילת יזכור, שנוסחה המקורי חובר לראשונה על אדמת גרמניה לפני כאלף שנה. "עד היום מלווה תפילה זו את העם היהודי, והיא נאמרת לכבודם ולזיכרם של היקרים לנו מכל", אמר ריבלין.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עם תום מלחמת העולם השנייה, בנתה את עצמה אירופה, בפרט המערבית, כאירופה חדשה. אירופה שמשרטטת בפני העולם כולו אופק של גבולות פתוחים, של שיתוף פעולה, של זכויות אדם ואזרח. בליבו של פרוייקט האיחוד האירופי, שקם בהמשך, עמדה אושוויץ כתמרור אזהרה", אמר ריבלין. "אדריכלי האיחוד ראו לנגד עיניהם את החובה למנוע הישנות של שואה, של גזענות ולאומנות, של מלחמה. לאורך השנים, מתוך התמודדות עמוקה עם החורבן שהמיטה גרמניה הנאצית, על העם היהודי, על אירופה, על האנושות כולה, צמחה דווקא גרמניה, כמנהיגה של אירופה החדשה - ושל האיחוד. אותה מדינה שהייתה אימת העולם החופשי, הפכה מגדלור של דמוקרטיה וליברליות, אחריות ומתינות. לא פעם זכית את, גבירתי הקנצלרית, לכינוי "מנהיגת העולם החופשי".
ריבלין המשיך: "האחריות שנושאת גרמניה על כתפיה - היא כבדה. היא כבדה במיוחד, מפני שהיום, אירופה, כמו חלקים בעולם כולו, שוב, משנה את פניה. אירופה היום שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומנית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה, מרחפת על פני אירופה. מן הימין ועד לשמאל הקיצוני, האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית".
"חשוב לי מיד להבהיר: איננו בשנות השלושים. איננו עומדים על סיפה של שואה שנייה, או כל דבר שמתקרב לזה. אבל, אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה, מהגזענות ומשנאת האחר, בפרט היהודי, המוסלמי והזר, ששבה להרים ראש. אני מודע לכך שחלק מההתקפות על יהודים מגיעות ממוסלמים, ואינני מקל בכך ראש, ועדיין, אין זה מקרה שביום הכיפורים האחרון, ניסה איש ימין קיצוני לבצע פיגוע בבית הכנסת היהודי בהאלה, ומשנכשל, עבר לחנות של מוסלמי. הערכנו מאוד את ביקורך, הנשיא שטיינמאייר, במקום, למחרת האירוע".
"לי, ולעם בישראל, יש הערכה עמוקה למאמצים שעושות ממשלות גרמניה מאז אדנאואר, למיגור האנטישמיות והגזענות. ממשלות גרמניה לדורותיהן וכך גם בהנהגתכם, אדוני הנשיא וגבירתי הקנצלרית, השקיעו באופן חסר תקדים בהנצחה ובזיכרון, במאבק בהכחשת השואה, ובחינוך הדורות הבאים. זה המקום גם לומר תודה, לך, נשיא הבונדסטאג, ולממשלת גרמניה, על תמיכתה בשיקום בתי הקברות היהודיים במזרח אירופה הנמשך כבר חמש שנים. אנו מברכים על ההשקעה העקבית הזאת".
"יחד עם זאת, אנחנו שותפים אתכם בדאגה מכך שיש פער. יש פער בין ההשקעה, לבין העקשנות, העומק, והכרוניות הבלתי נתפסות של האנטישמיות. בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה, האמנתי, שעוצמת הזעזוע ממה שארע, ההבנה האנושית של התהום והחורבן אליהם מוליכה השנאה, יספיקו כדי למגר את האנטישמיות מהעולם, לנצח. היום, לצערי, אני מבין שאין דבר כזה. גם לי, כבן לעם היהודי, אין מרשם לחיסול האנטישמיות. ואולם, אני כאן כדי לומר לכם, שמדינת ישראל וגרמניה הן שותפות אמת, בעמידה ההכרחית, הערכית, וכן, אולי הנצחית, כנגד האנטישמיות ושנאת האחר, שהובילו לחורבן האנושיות שארע כאן, לפני שבעים וחמש שנים".