בחריין היא ממלכה קטנטנה - רק סינגפור והמלדיבים קטנים ממנה. הממלכה הזו מורכבת מעשרות איים, לא כולם טבעיים ולכן המספר עולה. היא על כל אייה אולי המדינה הבאה בתור אחרי איחוד האמיריות שישראל תגיע להסכם איתה. על פי דיווח של דנה ויס וירון שניידר אמש (שבת) בחדשות סוף השבוע, ראש המוסד יוסי כהן שוחח עם ראש ממשלת בחריין לקראת כינון יחסים. אז מה היא בחריין ומה יש לה להציע לישראל?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
האיים של בחריין הם בעיקר חול מול החופים המערביים של המפרץ הפרסי - שטחה של ערב הסעודית האחות הגדולה. למרות שמדובר באיים, אפשר להגיע לבחריין במכונית בלי להעלות צמיגים על מעבורת. מבחינת גיאוגרפיה, בחריין היא באמת איים בדרך מערב הסעודית לחצי האי קטאר בחוף המזרחי של דרום ערב הסעודית אבל יש לזה פתרון.
בחריין קשורה פיזית לערב הסעודית - בעזרת כביש "המלך פאהד". כביש של 26 ק"מ שנבנה בין 1981 ל -1986, (רק חמש שנים) ומקשר בין המדינות. יותר מ-25,000 כלי רכב נוסעים בו בכל יום. הגבול הרשמי - ממוקם בערך באמצע הדרך מערב הסעודית. מהרגע שההצעה לבנות את הכביש עלתה, בחריין שינתה את מערכת התנועה שלה מנסיעה בשמאל כמו בבריטניה, לצד ימין, פשרה שנעשתה כדי להתאים את עצמה לשכנה העשירה. בחריין מתכננת לסלול עוד כביש שיוביל לשכנה המזרחית - חצי האי קטאר.
עד המאה השמונה עשרה אימפריות זרות ממזרח ומערב שלטו באיים. בסוף המאה ה-18 שבט ערבי סוני בהנהגת משפחת אל חליפה כבשה את האיים והיא זו ששולטת בו היום. במשך שנים הבחריינים היו מדינת חסות של האימפריה הבריטית עד 1971. בימי החסות, בריטניה פיתחה מאוד את תעשיית האנרגיה - הנפט והגז בבחריין.
השליט הנוכחי, גם הוא בן למשפחת חליפה, הוא חמד בן עיסא שהכריז על עצמו כמלך בשנת 2002 וויתר על התואר "אמיר". היום המדינה העשירה הזו מבוססת על תעשיית הנפט והגז הטבעי אבל לא רק אוצרות טבע מפרנסות את בחריין, הבירה מנאמה היא עיר משגשעת, מוקד עסקי מרכזי שמושך הרבה מאוד מוסדות פיננסיים.
בחריין היא גם מוקד מתוח במיוחד בשל מבנה האוכלוסייה שלה - רוב של 60% הם שיעים, אבל השליטים הם סונים. בשנים האחרונות ראינו פעמים רבות מהומות של תושבים שיעים נגד הממשל הסוני, גורמי אופוזיציה שיעים מנסים לשנות את המציאות בבחריין בתמיכה אירנית, מה שמגביר את התלות של בחריין בכוח של סעודיה.
בחריין שהפכה חברה באו"ם ובליגה הערבית מיד עם הקמתה הייתה בעבר ביתם של אלפי יהודים אבל במאה האחרונה, מספרם הלך והצטמצם. היום חיים בבחריין כמה עשרות יהודים שמנהלים קשרים הדוקים עם הממשל. כמה מחברי הקהילה היהודי מחזיקים במשרות בכירות מאוד, הבולטת היא הודה עזרא נונו שגרירת הממלכה לארה"ב וקנדה. נונו היא היהודיה הראשונה שמייצגת מדינה ערבית כל שהיא, אבל בבחריין נשים מכהנות במשרות ציבוריות כבר מ-2004.
בחריין נמצאת כבר שנים בקשרים עם ישראל גם ללא הכרה רשמית. מאז שנות ה-90 בכירים ישראלים ביקרו בבחריין ובכירים בחריינים הגיעו לישראל אבל אלו היו ביקורים בפרופיל נמוך. עכשיו המצב הזה עשוי להשתנות, בעקבות ההכרזה על הסכם עם איחוד האמירויות בשבוע שעבר - ובחריין נראית כמדינה הבאה שבדרך.