המדריך לחונט המתחיל: אם תמיד חלמתם לחנוט בן אדם, אז נייר הפפירוס שפוענח לאחרונה יכול לתת לכם את כל התשובות. פפירוס באורך 6 מטרים שמתוארך לשנת 1450 לפני הספירה ונותח על ידי אגיפטולוג (חוקר מצרים העתיקה) בשם סופי שיוודט מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק מסביר צעד אחר צעד כיצד לחנוט גופת אדם. בעולם האגיפטולוגיה סוערות הרוחות בעקבות הגילוי החדש וזאת מהסיבה הפשוטה שהמסמך הזה הוא השני שנמצא אי פעם והעתיק ביותר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חלק גדול מאותו פפירוס מתאר את רזי רפואה המצרית העתיקה שהתמקדה בצמחי מרפא ואילו רק חלק קטן מהמסמך מוקדש לאומנות החניטה. האומנות הזאת הייתה נהוגה על ידי מספר קטן מאוד של אנשים שהעבירו את הידע בעיקר בעל פה. אחרי יותר מ-3,500 שנים, הוא המדריך העתיק ביותר ששרד.
על פי המדריך מפורט, תהליך החניטה ארך כ-70 ימים כשחצי מהזמן הוקדש לייבוש הגופה והחצי השני התמקד בעטיפתה. החונטים עבדו על המומיה בפרקי זמן של כל ארבעה ימים. במהלך הימים שבהם לא עבדו על הגופה, היא כוסתה בבד ובקש טבול בשמנים ארומטיים במטרה להרחיק חרקים ובעלי חיים.
אז איך הם התחילו? זה לא היה מחזה נעים למראה. בתחילת התהליך החונטים היו עורכים טיהור של הגופה שבמסגרתו עקרו את עיניו והוציאו את מוחו ואיבריו הפנימיים. אז מייבשים את מה שנשאר מהגופה בעזרת חומרי מלח טבעי שהופקו ממקורות מים שיבשו. אחרי שסיימו לייבש את הגופה, התחילו החונטים בעטיפה עצמה. האדם המת נעטף בתחבושות ספוגות בחומרים ארומטיים גם כן במשך 35 ימים ובמרווחים של ארבעה ימים. היומיים האחרונים של החניטה הוקדשו כמובן לתפילות ופולחן במטרה להבטיח למת את החיים שלאחר המוות.
"אחד החלקים המעניינים במדריך הוא כיצד הם חנטו את הפנים", אומר שיוודט. "קיבלנו ממש רשימה של מרכיבים שמהם יצרו את השמנים. תחילה מרחו בעזרת פיסת פשתן אדומה את הפנים ואז שפכו גם חומר ריחני ואנטי בקטריאלי. התהליך הזה חזר על עצמו כל ארבעה ימים".
הפפירוס המלא, זה שכולל גם את מדריך החניטה נקרא "פפירוס לובר-קרלסברג" ושייך למוזיאון הלובר בפאריס ולאוסף של אוניברסיטת קופנהגן. הוא נחשב לפפירוס הרפואי השני באורכו בהיסטוריה ששרד ממצרים העתיקה. למרות הגילוי, חלק גדול מהטקסט עדיין לא פוענח.