במקביל למבצע הפינוי הגדול שמבצעות ארה"ב ויתר מדינות המערב באפגניסטן, הגענו לגבול המדינה כדי לראות את הדברים מקרוב. הטאליבאן כבר שולט בכל מעברי הגבול, והדגלים הלבנים שלו מופיעים בכל מקום. כך למשל, כשמגיעים פליטים אפגנים שמנסים לברוח ואין להם ויזות או מסמכים אחרים – הם פשוט יורים בהם, מספרים לנו הפליטים. בנוסף, היום מתברר שמעבר לכל הפליטים בבירה קאבול, בערך עוד 3 מיליון וחצי אפגנים נוספים נצורים ביתר רחבי אפגניסטן, והטאליבאן מכתר אותם ולא נותן להם לברוח.
בעיירת גבול סמוכה פגשנו את פאיז. הוא ברח מקאבול לפני שבועיים – בן 21 שהחליט שהוא חייב להסתכן בבריחה מאפגניסטן, למרות שידע שהטאליבאן מחכה לו במחסומים הרבים שהקים לאורך הגבול. "כשאנשי הטאליבאן אמרו לי 'מה מעשייך? איפה הניירת שלך?', עניתי שאין לי", הוא מספר לנו. "הם הולכים עם נשקים והורגים אנשים. הגישה שלהם היא להרוג. הם טרוריסטים".
"כל המשפחה שלי נשארה באפגניסטן", הוא ממשיך. "כשתהיה לי הזדמנות, כשגבולות אפגניסטן ייפתחו למעבר, אני אביא את כל המשפחה שלי לכאן. אני מדבר איתם, אבל הם אומרים לי שהמצב לא טוב".
גם את אחמד פגשנו כאן, אבל המשפחה שלו – אשתו ושמונת ילדיו, עדיין נמצאים בקאבול. "הם הלכו לנמל התעופה אבל לא יכלו לנסוע, לא הרשו להם", אמר. "יש ילדים קטנים, אני לא הייתי שם בעצמי, לא היה שם אף אחד שיעזור להם". המשפחה של אחמד ניסתה להגיע לנמל התעופה בקאבול, כמו עשרות אלפים נוספים, ולא הצליחה.
לאחמד יש סיבות טובות לחשוש לגורלם – רק היום נהרגו ונפצעו שם אנשים בקרב יריות, שבו היו מעורבים גם כוחות גרמניים ואמריקניים. "הם הבטיחו שלא ייגעו באף אחד, שהחיים יימשכו כרגיל", הוא מנסה לשמור על תקווה. "אבל אף אחד לא יודע אם כך יהיה גם בעתיד, או שיהפוך לגרוע יותר. אנחנו לא יודעים. כולם מפחדים שתתחיל מלחמה גדולה בקרוב".
פריד עזב את אפגניסטן כבר לפני 3 שנים, אבל הוא, בניגוד לאחרים, מאמין שדווקא יכול להיות שהטאליבאן השתנו. ברור לו מי אשם במצב, וזה לא הם: "אני חושב שצבא ארה"ב נכשל באפגניסטן. אנחנו לא יודעים מה הטאליבאן יעשו בעתיד. הם אומרים שלא יהיו בעיות, אבל כל אפגני חש פחד, יש מתח".