הארכיבישוף דזמונד טוטו, חתן פרס נובל לשלום וממובילי המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה, מת היום (ראשון) בגיל 90. טוטו היה הארכיבישוף השחור הראשון של העיר קייפ טאון אשר זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1984. לאחר נפילת האפרטהייד הוא התמקד בפעילות בין-לאומית במסגרת האו"ם וארגונים נוספים נגד העוני, מחלת האיידס והמלחמות באפריקה ובעולם.
טוטו נולד בדרום אפריקה בשנת 1931 ועבד כמורה בבית ספר. הוא התפטר מתפקידו במחאה על "חוק חינוך הבנטו" שקבע כי רמת החינוך של השחורים תהיה נמוכה משמעותית משל הלבנים. הוא פנה לקריירה דתית והוסמך לכומר אנגליקני. מאוחר יותר הוא אף מונה לארכיבישוף השחור הראשון של העיר קייפ טאון.
איש הדת היה כל חייו מתנגד חריף של משטר האפרטהייד הדרום אפריקני, אותו השווה לנאציזם. הוא השתתף בהפגנות שבהן קרא לביטול החוקים המפלים, ועל פעילותו נגד האפרטהייד זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1984, כעשור לפני הצלחת המאבק ובחירת נלסון מנדלה לנשיא דרום אפריקה השחור הראשון.
לאחר נפילת השלטון הלבן עמד טוטו בראש "ועדות האמת והפיוס". ועדות אלה חקרו את הפשעים והפרות זכויות האדם של ראשי שלטון האפרטהייד מצד אחד, ומנגד של אנשי הקונגרס האפריקני הלאומי שלחמו בהם בפעולות טרור.
הוועדות הציעו חנינה מלאה לכל מי שיודה באופן מלא בפשעים שביצע, והגישו כתבי אישום פליליים נגד מי שבחר שלא להופיע בפניהן. בוועדה נשמעה ביקורת על טוטו, שלדברי מבקריו ניהל את הישיבות כמיסה כנסייתית או כווידוי דתי במקום כוועדת חקירה. מלבד תפקידה החוקר, הוועדה סייעה בהעברת השלטון לרוב השחור בראשות נלסון מנדלה ללא אלימות.
לאחר נפילת האפרטהייד התמקד טוטו בפעילות בינלאומית במסגרת האו"ם וארגונים נוספים נגד העוני, האיידס והמלחמות באפריקה ובעולם. הוא מתח בין היתר ביקורת על ממשלות זימבבואה, סין, ארצות הברית ובריטניה על רקע הפרות זכויות אדם באפריקה, בטיבט ובעירק. בשנת 2009 קיבל טוטו מנשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית.
"פטירתו של הארכיבישוף אמריטוס דזמונד טוטו הוא פרק נוסף של שכול בפרידה של האומה שלנו מדור של דרום אפריקנים מצוינים, שהורישו לנו את דרום אפריקה המשוחררת", אמר הנשיא המכהן סיריל רמפוסה. כזכור, ב-11 בנובמבר הלך לעולמו פרדריק דה-קלרק, הנשיא האחרון של דרום אפריקה בזמן משטר האפרטהידד במדינה, הנחשב כדמות מפתח במעבר לשלטון דמוקרטי.
נחשב לבישוף ליברלי מאוד שהסתייג מהומופוביה בקרב אנשי הדת
טוטו היה מבקר חריף במיוחד של ממשלת ישראל על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אותו ראה טוטו כמקביל לאפרטהייד וגם למשטרים אפלים אחרים. יחסיו הבעייתיים עם ישראל ועם העם היהודי החלו כבר ב-1989 בביקורו ביד ושם בירושלים, אז קרא ליהודים "לסלוח לנאצים", אמירה שעוררה ביקורת חריפה על טוטו.
הכומר עמד בשנת 2006 בראש ועדת חקירה לתקרית בבית חנון ברצועת עזה שבה נהרגו 19 פלסטינים. טוטו מתח ביקורת על ישראל שלא אפשרה לו להיכנס לרצועה וכינה את התקרית "פשע מלחמה". בראיון לעיתון הארץ טען טוטו כי "הפלסטינים משלמים את מחירה של השואה בגלל רגשות האשם של המערב". הוא קרא לחרם על מדינת ישראל, אך חזר בו בשנותיו האחרונות.
טוטו נחשב לבישוף ליברלי מאוד, והוא הסתייג מההומופוביה שרווחת בקרב אנשי דת נוצריים רבים. "בדרום אפריקה אנו לא מבינים על מה המהומה, יש כל כך הרבה בעיות נוראיות - עוני, איידס ומלחמה, ואנשים מתעסקים במי עושה במיטה מה ועם מי", אמר. הוא אף הביע תמיכה בהפלות במקרים מסוימים.