רוחות מלחמה במזרח אירופה: בזמן שעוד ועוד מדינות מפרסמות אזהרות מסע חמורות ומוציאות את אזרחיהן מחשש לפלישה הרוסית – אוקראינה, שעדיין לא התאוששה מטראומת סיפוח חצי האי קרים ב-2014, נערכת להילחם על הריבונות שלה, גם במחיר של לחימה מול צבא רוסיה. בימים האחרונים עוד ועוד אזרחים מודאגים מביעים נכונות להצטרף לכוחות המזוינים.
סיקור שוטף ב-N12:
- ביידן מזהיר את אזרחי ארה"ב שבאוקראינה
- דיווח: ארה"ב אמרה לנאט"ו שפוטין החליט לפלוש
- רוסיה מאשימה: "המערב מפיץ מידע כוזב"
- כ-12 מדינות קראו לאזרחיהן לעזוב את אוקראינה
בתחילת שנות ה-2000 הקימה אוקראינה את "כוח ההגנה הטריטוריאלי", כוח שהורכב מאנשי צבא בדימוס שחולקו ליחידות דמויות גדודי מתנדבים. תפקידו של הכוח היה להגן על העורף. אבל כעת, כשרוסיה שמעבה כוחות ומאיימת על הערים, הוא עשוי לקחת על עצמו תפקיד מרכזי יותר. למרות שהוקם לפני יותר מ-20 שנה, ב-1 בינואר השנה העבירה אוקראינה חוק חדש שהופך את אותו כוח לזרוע צבאית נפרדת שעומדת בפני עצמה.
החקיקה הזאת הצטרפה לשורה של מהלכים אוקראיניים שמטרתם אחת: להגדיל את היקף הכוחות המזוינים. צעד אחר צעד, הגדילה אוקראינה את כמות הלוחמים שלה - עם עין שתמיד מביטה בחשש מזרחה, לכיוון הגבול עם רוסיה. העימות בשנת 2014 הביא לכך ש-204 אלף בני אדם לוקחים חלק בכוחות המזוינים של אוקראינה. כעת, 8 שנים אחרי ולאחר החוק שעבר בינואר, המספר כבר עומד על יותר מ-250 אלף. אמנם מדובר באחד הכוחות הגדולים ביותר באירופה - אבל עדיין מדובר בכוח קטן ולא מצויד בהשוואה לכוחות המזוינים הרוסים.
הרעיון הוא לרתום חיילי מילואים ואזרחים מרחבי המדינה, שיודרכו על ידי חיילים מקצועיים, כדי לסייע במאבק בתוקפנות של רוסיה. אנשי המילואים מקבלים בימים אלה הדרכה על טכניקות לחימה בסיסיות: הגנה על יעד, הצבת מארב, הסתערות על בניין. אזורי האימון שלהם מגוונים למדי: מיערות או מזבלות מחוץ לעיר ועד מפעלים נטושים שמתאימים להתאמן על לחימה בשטח בנוי.
בינתיים, עוד ועוד מאזרחי אוקראינה הודיעו כי הם מוכנים להגן על ארצם, עם מדים – או בלעדיהם. שלשום (שישי) אמר מפקד צבא אוקראינה שהוא מעריך כי "1.5-2 מיליון אזרחים" מוכנים להגן על בתיהם, על משפחותיהם ועל ארצם. הכוח האזרחי המתהווה אמור לסייע לרשויות המקומיות בהגנה על תשתיות אזרחיות מרכזיות, או בהתמודדות עם גורמים פרו-רוסים בתוך הערים האוקראיניות.
"אנו זקוקים למערכת עם פילוסופיה חדשה", אמר לפוליטיקו ויקטור קבליוק, קצין בכיר לשעבר בצבא אוקראינה שמקים עכשיו את יחידות הלוחמה האזרחיות הללו. המדיניות הלאומית המוצהרת של אוקראינה היא התחברות למערב ולאיחוד האירופי, וזאת כנראה הסיבה העיקרית למתיחות האחרונה. לאוקראינה יש "שותפות ייחודית" עם נאט"ו, הברית הצבאית שניצבת אל מולה של רוסיה, ובעבר השתתפה בכמה תרגילים צבאיים שלה למורת רוחה של מוסקבה. יתרה מכך, אנשי שירות אוקראינים שרתו תחת פיקוד נאט"ו בעירק ובאפגניסטן. קייב רואים בהצטרפות מלאה לנאט"ו כצעד שנמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי.
"הבנתי שאם חלילה משהו יתחיל, לא אוכל לשבת בחיבוק ידיים", אמר סרגיי וליצ'נסקי בן ה-50, יליד ותושב קייב, שסיפר על כוונתו להרים בעצמו רובה ולהילחם במקרה שהכוחות הרוסיים שמקיפים את ארצו ייצאו למתקפה עמוק יותר בתוך המדינה, כזאת שעלולה להגיע עד לבירה.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
וליצ'נסקי הוא רק אחד מהאזרחים שמתכוננים בעצמם להגן על ארצם. סקר שנערך לאחרונה על ידי "המכון האוקראיני לעתיד" מצא כי 56% מאזרחי המדינה רוצים להצטרף לכוח החדש. וליצ'נסקי, ורבים נוספים, נוהרים עכשיו להצטרף לזרוע הצבאית החדשה, אותו כוח התנדבותי-מופשט שהפך בחודש שעבר לזרוע צבאית לכל דבר ועניין.
בקייב אמרו לרויטרס שהכוח הזה גדל במהירות. בשבועות האחרונים לשכות הגיוס מוצפים בפניות. לחלק מהפונים יש כישורים צבאיים וחלק ללא שום ידע או יכולת צבאית, רק מחויבות עזה לארצם ונכונות להילחם. "כל אחד מהם יקבל הכשרה בסיסית בלחימה, אך רבים מהם צפויים פשוט ליישם את כל הכישרונות שיהיו להם מחיי היומיום שלהם", אמר מפקד הכוח האזרחי בקייב, סרהיי הולובורודקו.
לפי האזהרות מארצות הברית, לרוסיה יש נכון לעכשיו כ-130,000 חיילים לאורך הגבול עם רוסיה והכוח הגדול הזה הזה עשוי לפתוח בפלישה קרקעית בכל יום. ארגון ה"הגנה הטריטוריאלית" יכול לעזור לאוקראינה להגיב, למרות שכל אוקראיני מבין שלרוסיה יש צבא חזק, מצויד וגדול בהרבה. עדיין, באוקראינה יודעים שהסיכוי לבלום את רוסיה במקרה הצורך נמוך מאוד עד לא קיים. בינתיים מקווים בקייב שבמקרה הצורך, נאט"ו תצא להגנתה.