ג'ורג'ה מלוני מסמלת עבור האיטלקים רבים מהערכים החשובים ביותר: היא אימא, נוצרית אדוקה ומציגה אידיאולוגיה פטריוטית בלתי מתפשרת. ב-25 בספטמבר היא ככל הנראה תהפוך גם לאישה הראשונה שנבחרת לתפקיד ראש הממשלה בארץ המגף.
מנהיגת מפלגת "האחים של איטליה" נראית על פי כל הסקרים כמועמדת המובילה לנצח בבחירות הבזק שהוחלט עליהן רק לפני כחודש. היא מובילה את ברית מפלגות הימין בפרלמנט האיטלקי, שנראה כי עומדות להצליח להרכיב את הממשלה הבאה באיטליה. בשמאל האיטלקי מותחים עליה ביקורת אדירה, והיא מציגה מקפידה לטשטש את כל המוטיבים הימניים-קיצוניים במצעה ובעברה. בין היתר היא מאמצת את עמדות פרו-אירופאיות, ומתרחקת מהמקורות הניאו-פשיסטיים של התנועות והרעיונות הפוליטיים-חברתיים שבהם גדלה והתחנכה.
מלוני, בת 45, מכהנת בבית הנבחרים האיטלקי מאז שנת 2006, וכיהנה בעבר כשרת הנוער בממשלתו של ברלוסקוני בשנים 2011-2008. דרכה ללשכת ראש הממשלה ברומא רצופה ניפוץ תקרות זכוכית בפוליטיקה האיטלקית: היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת התנועה הימנית-קיצונית "הברית הלאומית", והייתה גם לשרה האישה הצעירה ביותר בהיסטוריה. במסגרת אותה כהונה, הספיקה לייצר כותרות עולמיות, כשאמרה שאיטליה צריכה להחרים את אולימפיאדת בייג'ינג בגלל המדיניות הסינית בטיבט.
Certa stampa estera ispirata dalla sinistra descrive FDI come un pericolo per la democrazia e la stabilità italiana, europea e internazionale. Ho deciso di rispondere con un video in francese, inglese e spagnolo (sul tedesco non mi avventuro ) su chi siamo e cosa vogliamo fare. pic.twitter.com/4U6u3PJ8rv
— Giorgia Meloni ن (@GiorgiaMeloni) August 11, 2022
באחד מסרטוני הבחירות האחרונים שלה אומרת מלוני באנגלית, צרפתית וספרדית שהימין האיטלקי "מסר את הפשיזם להיסטוריה כבר לפני עשרות שנים". היא ומפלגתה, לטענתה, שייכות לזרם השמרני-מערבי המרכזי, המקביל למפלגות השמרניות כמו בגרמניה, הרפובליקנים בארה,ב ועוד. למרות זאת, היא לא הצליחה לוותר על סימנים המזוהים עם המורשת הפשיסטית שלה: למשל, סמל מפלגתה כולל להבה בשלושה צבעים, סמל שהושאל מהמפלגה הניאו-פשיסטית שמה באיטליה לאחר מלחמת העולם השנייה, או הברית שמפלגתה מקיימת עם מפלגות ימניות קיצוניות אחרות באיטליה.
חזרתו של ברלוסקוני
יחד עם מלוני, במפלגה אחרת אך באותה קואליציית ימין, צועד יד ביד מי שהפך לאורך העשורים האחרונים לפנים המזוהות ביותר עם הפוליטיקה האיטלקית. סילביו ברלוסקוני בן ה-85, שהיה שלוש פעמים ראש ממשלת איטליה, מסרב לפרוש. למעשה, רק לאחרונה הוא פרץ מחדש לפוליטיקה האיטלקית, לאחר שחלה וגם נאסר עליו לשמש בתפקיד ציבורי באיטליה במשך ארבע שנים – לאחר שהורשע בהונאת מס. בגיל שבו רוב האנשים מעדיפים לעשות לביתם, הפוליטיקאי הצבעוני והמושמץ החליט לחזור לבמה המרכזית ולהתמודד מחדש: "ככה כולם יהיו מרוצים".
ברומא כבר מסמנים את ברלוסקוני כמי שצפוי להיות "ממליך המלכים" בבחירות הקרובות, והוא מצידו אומר שהוא חש "תחושת חובה". הפוליטיקאי הבלתי-נגמר אומר שאיטליה "זקוקה לו ולערכים שלו". לאתר פוליטיקו הוא סיפר: "ההורים שלי לימדו אותי שכאשר אני מרגיש את תחושת החובה לעשות משהו – אני חייב למצוא את האומץ לעשות זאת".
בשונה אולי ממקומות אחרים בעולם, באיטליה מגלים סלחנות לשערוריית ה"בונגה בונגה" של ברלוסקוני, שבמסגרתה הואשם לפני כמה שנים בתשלום לנערת ליווי קטינה עבור קיום יחסי מין, משבר החובות הלאומי הגואה שצמח בתקופתו, התביעות המשפטיות הרבות נגדו, ההתבטאויות הסקסיסטיות והשנויות במחלוקת שלו וההרשעה בעבירת מיסים. כעת נראה הפוליטיקאי הוותיק, לשעבר הבעלים של מועדון הפאר מילאן, כשמרן פרו-אירופאי אחראי ומתון. הוא נבחר מחדש לפרלמנט ב-2019, ובשנה שעברה הצטרף לממשלת האחדות של מריו דראגי – אולם בחודש שעבר היה מבין הפוליטיקאים שזיהו את הלך הרוח החדש באיטליה – והצביעו על פירוקה ופיזור הפרלמנט.
ניצחון מפלגת "האחים של איטליה" בראשותה של ג'ורג'ה מלוני בבחירות שייערכו בעוד חודש וחצי יגיעו ברגע סמלי במיוחד – כמעט 100 שנים לאחר עלייתו לשלטון של אבי הפאשיזם, בניטו מוסוליני. הדיקטטור האיטלקי המפורסם עלה לשלטון באוקטובר 1922, ובסוכנות הידיעות AP מציינים כי בשנת 2019 הציגה מלוני את קאיו ג'וליו צ'זארה מוסוליני, נינו של "הדוצ'ה", כאחד ממועמדיה לפרלמנט האירופאי. בסופו של דבר, אגב, הוא הפסיד בהצבעה.
עבור רוב האיטלקים, השיח על הפשיזם אינו מהווה מרכיב של ממש בשאלה עבור מי להצביע, אומר לורנצו פרגליאסקו, אחד מבכירי הסוקרים באיטליה. "הם לא רואים בזה חלק מההווה, אלא חלק מהעבר בלבד". ובכל זאת, מלוני מנסה להראות שהיא רגישה לביקורת ולאחרונה גינתה באופן חד-משמעי את "דיכוי הדמוקרטיה", ו"החוקים האנטי-יהודיים המבזים" – החוקים הידועים לשמצה משנת 1938 שהגבילו מאוד את חיי הקהילה היהודית במדינה וסללו את הדרך לגירוש היהודים האיטלקים למנות ההשמדה של הנאצים. כזכור, מוסוליני עצמו היה אחד מבעלי בריתו המובהקים של היטלר.
רק לפני חמש שנים בלבד, זכתה מפלגתה של מלוני ל-4.4% מהקולות. כעת, לאחר משבר פוליטי ארוך וממושך, ניכר שהתמונה השתנה לחלוטין. על פי מרבית הסקרים, מלוני צפויה להשיג כמעט רבע מכלל הקולות – ולהביס את מפלגת המרכז-שמאל בראשות ראש הממשלה לשעבר אנריקו לטה.
האישה נגד הנשים?
לזכותה של מלוני ייאמר, כי בניגוד ליריביה במרכז-שמאל, היא מצליחה לגבש בצורה הטובה ביותר את מפלגות הגוש שלה סביבה – ומייצרת מה שמסתמן כקואליציה מנצחת. רק לאחרונה אמרה בעצרת בחירות כי היא לא מתביישת לעמוד בראש קואליציית ימין חזקה, ולא מדובר ב"מילה גסה". במסגרת קמפיין הבחירות התחברה מלוני למפלגת "הליגה הימנית" בראשות הפוליטיקאי המפורסם מתאו סאלוויני, שבדומה לה – מציב את ההגירה הבלתי-חוקית בראש סדר העדיפויות.
"הם יגידו שאנחנו מסוכנים, קיצונים, גזענים, פשיסטים, מכחישי שואה והומופובים", אמרה לאחרונה בעצרת בחירות. את הנאום סיימה במילים: "כן למשפחות טבעיות! לא לשדולת הלהט"בים! כן לזהות מינית, לא לאידיאולוגיה מגדרית!". את האיחוד האירופי כינתה לאחרונה "בירוקרטים מבריסל", והאשימה אותם ב"פונדמנטליזם אקלימי".
על רקע העלייה הגדולה בכוחה הפוליטי של מלוני, יש גם רבים שחוששים מפניה מאוד. צ'ינסיה בילי, תושבת רומא, אמרה ל-N12: "מלוני מסוכנת. היא יודעת מה היא רוצה ומשיגה את זה במהירות וללא היסוס. העובדה שאחרי כל המשברים האחרונים היא לפתע מדברת על ערכים פופוליסטיים ונוחים רק מצביעה על זה".
נטליה אספסי, עיתונאית המזוהה עם המאבק הפמיניסטי באיטליה, כתבה לאחרונה שמספר אגודות פמיניסטיות התאגדו לאחרונה בקריאה לבלום את מלוני: "תצביעו למלוני בגלל שהיא אישה, למרות שעבורה נשים, כנשים, כלל לא קיימות. היא חושבת כמו גבר. סוף סוף יש מועמדת מובילה בבחירות – והנשים באיטליה מנסות כבר שנים רבות להביא אישה לראשות הממשלה, אבל מפלגתה של מלוני היא 'האחים', ומה עם האחיות? היא מקדמת נשים? היא לא מדברת על נשים או על זכויות נשים, מבחינתה כשהיא אומרת נשים היא מתכוונת למשפחה".