מחר (שישי) יוכרז באוסלו שבנורווגיה הזוכה בפרס נובל לשלום שנת 2022. פרס זה הוא אחד משישה פרסים שמחולקים מדי שנה ונחשב ליוקרתי ביותר מביניהם. לפרס אין מועמדים רשמיים, אבל סוכנויות הידיעות וההימורים פרסמו שורה של דמויות שלדעתם יכולים לזכות בפרס. אחד השמות הבולטים הוא נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שמוביל את מדינתו במלחמה מול רוסיה. הזוכה נבחר על ידי ועדת הנובל הנורווגי שמונה חמישה חברים, ומונתה על ידי הפרלמנט הנורווגי.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נחשב לפייבוריט של סוכני ההימורים לפי מגזין טיים. זלנסקי הפך לדמות בולטת אחרי שהתייצב מול פלישת הצבא הרוסי לאוקראינה ב-24 בפברואר השנה. הנשיא, היושב בקייב, הוביל את העם והצבא עם מה שנחשב בעיני רבים למופת הנהגה ומגן על אוקראינה. למרות ההובלה בהימורים, לא בטוח שפרס נובל לשלום זה מה שהוא מייחל לו כרגע - יכול להיות שבמידה רבה של אבסורדיות זלנסקי היה מעדיף סיוע בנשק ולא בכבוד.
על פי סקר של סוכנות הידיעות רויטרס, בין המועמדים המובילים נמצאת הפוליטיקאית מהאופוזיציה הבלארוסית סבטלנה טיכאנובסקאיה. טיכאנובסקאיה התמודדה בבחירות לנשיאות ב-2020 מול אלכסנדר לוקשנקו, בבחירות שנחשבו לא הוגנות לפי דעת רוב העולם. בתוצאות האמת, לפי הדעה הרווחת, טיכאנובסקאיה זכתה, אך לוקשנקו טען שניצח ומאז הוא מכהן כנשיא בלארוס והיא חיה בגלות. במדינה פרצו מחאות, ולוקשנקו בתגובה הורה לכוחות הביטחון לפעול באלימות כדי לדכא את ההתנגדות. טיכאנובסקאיה המשיכה למלא תפקיד מפתח במחאות נגד הנשיא והרשויות בקריאה לבחירות הוגנות ולסיום האלימות.
שם נוסף שעלה כמועמד לזכייה בפרס היוקרתי הוא מתנגד נוסף של פוטין – אלכסיי נבלני. נבלני, מנהיג האופוזיציה הכלוא, היה דמות מפתח במאבק למען רפורמה שתקדם דמוקרטיה ומלחמה בשחיתות. בשנת 2011 הקים את הקרן נגד שחיתות, שמטרתה היא חקירת פקידים רוסים בדרגים גבוהים שנחשדו בשחיתות. במשך שנים הוא פעל לשם העמדה לדין של פוטין יחד עם האוליגרכים, בני בריתו. פעילותו של נבלני גבתה ממנו מחיר אישי כבד בביטחונו וחירותו. הוא שרד ניסיון התנקשות ב-2020 לאחר שהורעל. גם לאחר מכן, אחרי שהתגורר זמן קצר בגרמניה, הוא חזר לרוסיה - למרות הסכנה לחייו.
במקרים מסוימים ועדת הפרס מעדיפה להעניק את הכבוד לארגוני סיוע. ארגון שעשוי לזכות בפרס הוא סוכנות הפליטים של האו"ם והנציב העליון של האו"ם לפליטים (UNHCR). הארגון עמד בחזית ההתמודדות עם המשברים באוקראינה ובאפגניסטן, והעניק סיוע עצום לנזקקים מהמלחמות במדינות. המלחמה באוקראינה הובילה ליותר מ-7.2 מיליון פליטים שברחו לרחבי אירופה – משבר הפליטים הגדול ביותר ביבשת מאז מלחמת העולם השנייה. הסוכנות קיבלה כבר בעבר את הפרס ב-1954 וב-1981.
ארגון מוביל אך שנוי במחלוקת שמועמד לזכייה הוא ארגון הבריאות העולמי. הארגון ניהל במשך כמעט שלוש שנים את חזית התגובה העולמית למגפת הקורונה, וזכה לשבחים על מתן סיוע, הפצת חיסונים והענקת כספים רבים לניהול המחלה ברחבי העולם. הארגון תמך בתוכנית COVAX, המתמקדת במדינות עניות יותר וסיפק עד כה יותר מ-1.7 מיליארד חיסונים ל-146 מדינות. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי ספג ביקורות בעקבות שורה של טעויות - ביניהן עיכוב של שבוע בהכרזה על התפרצות המגפה בסין כמצב חירום בין-לאומי, הצהרות סותרות על התפשטות אסימפטומטית ועיכוב בהמלצה לאנשים לעטות מסכה, כדי להפחית הדבקה בשלבים מוקדמים של ההתפרצות.
מועמד נוסף הוא שדרן הרדיו דיויד אטנבורו, בן ה-95, המלווה עם קולו האייקוני סדרות טבע עטורות פרסים, ביניהן "החיים על כדור הארץ" ו"הכוכב הכחול". עבודותיו הציגו באופן יוצא דופן את חיות הבר והטבע במשך עשורים רבים. לאחרונה, אטנבורו נאם בפני האו"ם והפורום הכלכלי העולמי על הטיפול במשבר האקלים. הוועדה עשויה לבחור במועמדים נוספים הפעילים בסוגיה של משבר האקלים כמו פעילת הסביבה השוודית הצעירה גרטה תונברג, שנמצאת בין השמות המובילים ברשימה בסיכוי לזכייה.
האפיפיור פרנציסקוס, שמשנה את מסלולה של הכנסייה הקתולית ומוביל מגמה של מעורבות חברתית גדולה יותר, מוכר כמועמד לזכייה בפרס. גם ממשלת האחדות הלאומית של מיאנמר, שחלקה יושבת במעצר, הם בין השמות שהועלו כאופציות לזכייה. סוכנויות הידיעות הזכירו מועמדים נוספים, ביניהם: בית הדין הבין-לאומי לצדק, הפעיל ההודי הארש מנדר שהפעיל את "שיירת האהבה" למען סובלנות בין-דתית בהודו, הפעילים שמתייצבים נגד המשטר הסיני - הפעיל האויגורי אילהם טוהטי והפעילים מהונג קונג אגנס צ'או ונתן לאו.
סוכנות הידיעות רויטרס הזכירה שמות נוספים שעשויים לזכות כמו המועצה הארקטית שמגנה על הקטבים, קבוצת הסיוע CARE וצ'לסי מאנינג. אפשרות נוספת לזכייה, בהקשר רלוונטי במיוחד, הם פעילי זכויות האדם באיראן שמובילים את ההפגנות ברחבי המדינה.