בימים האחרונים חלה הסלמה דרמטית במלחמת האזרחים באתיופיה, והצבא האתיופי הודיע על כיבוש שירה, אחת מערי המפתח במחוז הבדלני תיגראי. בנוסף, הצליחו כוחות הממשלה בראשות אבי אחמד לכבוש שתי ערים נוספות – אלמטה וכורם. שלוש הערים שנכבשו נמצאו במרחק של פחות מ-200 ק"מ ממקלה, בירת המחוז המופגזת.
על פי הדיווחים, הימים האחרונים היו מהאלימים ביותר שידעה הלחימה לאורך השנה האחרונה, ובאדיס אבבה טוענים כי לעת עתה הסכסוך "דעך". הצבא האתיופי נעזר בבעלי בריתו, לרבות חיילי הצבא האריתראי, במסע הכיבושים וההפצצות שלו בתיגראי. עד כה, אלפים מצאו את מותם, מיליונים נעקרו, ועוד מאות אלפים נותרו על סף רעב כבד.
המלחמה העקובה מדם באתיופיה מדאיגה גם רבים מבני העדה האתיופית כאן בישראל, במיוחד על רקע העובדה שתיגראי נחשב למחוז בעל קהילה יהודית גדולה. רבים מבני העדה בישראל מדווחים כי אינם מצליחים ליצור קשר עם קרוביהם שנמצאים באזורי הקרבות, ומביעים חשש אמיתי לגורלם.
מרון טפארי, סטודנטית בת 26, מייסדת עמותת "ראי תיגראי", אומרת בריאיון ל-N12: "בימים האחרונים יש הפצצות אוויריות מדי יום ולילה, ופשעי מלחמה קטסטרופליים באזור שירה ואלמטה, האזור שממנו הגיעו רוב יהודי תיגראי. המשפחה שלי, אבא שלי וחמשת אחיי – מרבית יהדות תיגראי מגיעה מהאזור הזה, שממש עכשיו מוציאים בו אנשים להורג. אנחנו לא יודעים אם בני המשפחה שלנו בחיים כעת, יש דיווחים על כחצי מיליון הרוגים".
מוקדם יותר השבוע, הודו השלטונות הבדלניים בתיגראי כי אבדו את השליטה בשירה, אחת הערים הגדולות באזור הממוקמת במרחק של כ-140 ק"מ מצפון-מערב למקלה. על פי ההערכות, הצבא האתיופי שם אותה למטרה בגלל נמל התעופה שבה. במקביל, העיר מארחת עשרות אלפי עקורים מאזורים סמוכים במחוז, מאז פרצה מלחמת האזרחים. הערים כורם ואלמטה נמצאות כ-170 ו-180 ק"מ דרומית למקלה – לאורך הכביש הראשי המוביל למדינת המחוז השכנה אמהרה.
תושב מקלה סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס שאנשים ממהרים לאגור סחורות בסיסיות מחשש שהכוחות הפדרליים והאריתראיים עשויים להגיע. התושב, שביקש שלא להזכיר את שמו, אמר שהמחירים קפצו ב-10% והם צפויים לעלות עוד יותר אם הכוחות יתקרבו עוד יותר.
פבן אגוסטינו, ילידת תיגראי ופעילה בעמותת "ראי תיגראי", אמרה הבוקר כי "המצב יותר גרוע מהרגיל. צבאות אריתראה ואתיופיה פלשו לעיר שירה, ויש דיווח על כ-300 נשים וילדות שנאנסו בפלישה הנוכחית, לצד שורת הוצאות להורג. לפני כמה ימים ממשלת אתיופיה דחתה הצעה ל'הפסקת אש' מטעם האיחוד האפריקני, ונוצר שם המשבר ההומניטרי החמור ביותר בעולם".
הסכסוך בתיגראי נטוע ביריבות ארוכת שנים בין גושי הכוח האזוריים על השליטה באתיופיה כולה, ובחילוקי דעות עמוקים לגבי האופן שבו יש לאזן ולחלק את הכוח בין הרשויות הפדרליות והאזוריות במדינה. בסוף השנה שעברה הצליחו כוחות תיגראי להתקדם לכיוון אמהרה, והגיעו למרחק של 190 ק"מ בלבד מהבירה אדיס אבבה, לפני שנדחקו בחזרה לאחור לגבולות המחוז שלהם. ההישגים של כוחות הממשל השבוע הם השינויים הנרחבים ביותר בשדה הקרב מאז אותה מתקפה נגדית.
המשרד לזכויות האדם של האו"ם אמר כי הוא מודאג מכך שחלק מהתקיפות האוויריות של כוחות הממשלה בתיגראי הן "חסרות הבחנה". האו"ם, האיחוד האירופי וכמה בכירים בממשלת ארה"ב קראו כולם להפסקת אש מיידית, לפתיחת שיחות בחסות האיחוד האפריקני ולנסיגה של כוחות אריתריאה מאתיופיה.
טפארי אומרת בכעס רב: "אני לא מבינה איך ממשלת ישראל עד עכשיו לא גינתה ולא שלחה סיוע הומניטרי - להיפך, היא חיזקה את הקשר עם הגורמים הצבאיים של אתיופיה. מה עם שרת הקליטה שלנו? מה עם ח"כ גדי יברקן? עזוב את הציפייה מהאדם הלבן שיבוא ויתמוך בי, מה עם האדם השחור? האוכלוסייה השחורה מדברת על אוקראינה ולא על תיגראי. חשוב שיוצאי אתיופיה ישמיעו את קולם. אנחנו מיעוט בתוך מיעוט, אף אחד לא שומע אותנו, אני לא מבינה למה".