איראן ורוסיה הגיעו להסכם סודי, ולפיו מוסקווה עשויה להשיב לטהראן את כל מלאי האורניום המועשר שהועבר אליה לאחר החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015, כך דווח אתמול (ראשון) ברשת פוקס ניוז. על פי הדיווח, רוסיה עשויה להחזיר בטווח הזמן הקצר את כל האורניום שאיראן העבירה אליה עם חתימת ההסכם – כך שטהראן תוכל לחזור ולעשות בו שימוש, אולי למטרות של פיתוח נשק גרעיני.
הדיווח מבוסס על מקורות מודיעין מערביים, ומגיע לאחר שדוח של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית קבע כי התגלו שרידים של אורניום המועשר לרמה של 84% במתקן הגרעיני התת-קרקעי בפורדו. במשרד החוץ האמריקני סירבו להתייחס לדיווח, ואמרו כי אינם מתייחסים לדיווחי מודיעין מסווגים. לפי שעה, הדיווח לא פורסם בכלי תקשורת נוספים.
אם אכן הושג הסכם שכזה בין מוסקווה וטהראן – הוא מגיע בתקופה שבה שיתוף הפעולה המדיני והביטחוני בין שתי המדינות מגיע לגבהים חדשים. במסגרת היחסים בין השתיים, איראן העבירה לרוסיה אלפי מל"טים תוקפים המשמשים עבור המלחמה באוקראינה, ובמערב עדיין מאמינים כי טהראן עשויה גם לספק למוסקווה טילים בליסטיים. כך למשל, רק הלילה (בין ראשון לשני) הפילו כוחות ההגנה האווירית של אוקראינה 13 מתוך 15 מל"טים מתאבדים איראניים מדגם שהאד-136 ששוגרו על ידי רוסיה – בדומה למל"טים שתקפו בחודשים האחרונים ספינות משא בבעלות ישראלית באזור המפרץ הפרסי.
בסוף השבוע שעבר דווח כי במסגרת היחסים בין השתיים, איראן מבקשת להצטייד במערכת הגנה אווירית רוסית מתקדמת מדגם S-400. על פי הדיווח בבלומברג, לא ברור אם רוסיה אישרה את ההעברה של המערכת המתקדמת, אולם אם תועבר – היא עשויה להיות מוכנה להפעלה מבצעית בתוך פחות משנתיים.
על רקע הדברים האלה, גורמים שונים בישראל ובארה"ב אמרו כי אם המערכת המתקדמת תועבר לידי איראן – הצעד עשוי לזרז החלטה ישראלית לתקוף במתקני הגרעין באיראן, סוגיה ששבה ועלתה לאחרונה לכותרות, בין היתר בעקבות העובדה שזוהה באיראן אורניום בשיעור הנמוך ב-6% בלבד מהרמה הדרושה לפיתוח נשק גרעיני. בדוח סבא"א אומנם לא נטען שמדובר בהעשרה לרמה של 84%, אך בשלב זה עדיין אין תשובות ברורות בעניין. באיראן ניסו לטעון כי הדבר עשוי להיות מוסבר "בתנודות בלתי מכוונות" ברמת ההעשרה.
בעקבות הדוח הדרמטי של סבא"א בשבוע שעבר – ביקר יו"ר הסוכנות רפאל גרוסי באיראן בסוף השבוע. אתמול, יממה בלבד לאחר ביקורו, כבר נחשפו סתירות עזות בין דבריו במסיבת העיתונאים בטהראן ביום שבת, ובין הגורמים האיראניים המוסמכים. בין היתר, בעוד גרוסי טען שהוסכם להגביר את פיקוח הסוכנות במתקני הגרעין – ניכר כי באיראן לא מכירים בכך.
בהרוז כמאלוונדי, דובר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, דחה אתמול את דבריו של גרוסי, ולפיהם הושגה הסכמה בין הסוכנות ובין טהראן על כך שאיראן תספק לסבא"א גישה למידע, מיקומים ואנשים, כמו גם תאפשר להתקין מחדש את מצלמות הפיקוח שאיראן הסירה ממתקני הגרעין במהלך השנה האחרונה. רשת נור ניוז, המקורבת למועצה העליונה לביטחון לאומי באיראן, הכחישה את דבריו של גרוסי ולפיו התקבלו הסכמות להעניק לסבא"א גישה לשלושת האתרים "השנויים במחלוקת" והבלתי מוכרזים שנמצאו בהם שרידי אורניום מבלי שדווח על כך – סוגיה שהייתה המכשול העיקרי לחזרה להסכם הגרעין לפני יותר מחצי שנה.
בארה"ב חוזרים ואומרים כי הסכם הגרעין לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם, וקשה לראות כיצד הצדדים מגיעים כיום להסכמות מחודשות. נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ נטש באופן חד-צדדי את הסכם הגרעין בשנת 2018, בטענה כי הוא לא מסייע לבלום את איראן מהתקדמות לעבר פיתוח נשק גרעיני – למרות קביעות מצד גורמי המקצוע כי איראן קיימה את חלקה בהסכם.
כיום, קיימת תמימות דעים בין-לאומית כי ההחלטה האמריקנית לסגת מההסכם – בעידודו של ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו – היא זו שהביאה את איראן להתקדמות דרמטית בתוכנית הגרעין שלה. דוח סבא"א האחרון קבע כי איראן מחזיקה כיום כמות אורניום מועשר בהיקף של פי 18 יותר ממה שהותר לה במסגרת ההסכם משנת 2015.