ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית בישראל חלוקים בעמדתם בנוגע להמשך הפעילות ברחובות, לאחר הודעתו השבוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפיה הוא "משהה" את החקיקה עד למושב החדש שלאחר פסח. לפחות חלק מהמתנגדים למהפכה בישראל מזהים בהחלטת ההשהיה "ניצחון" ו"הצלחה", ולפחות בקרב חלק מהם יש תחושה שההחלטה לעצור את החקיקה עשויה ללמד על עצירה נוספת בהמשך. באופן טבעי, אין אפשרות לדעת מה יקרה בעתיד, אולם ראוי להביט על תקדים דומה מפולין – שצריך להדליק נורת אזהרה לכל מי שמתנגד לחקיקת המהפכה כאן בישראל.

המהפכה המשפטית בפולין - סיקור N12:

פולין, שישראל מושווית אליה לא אחת בתקופה האחרונה, כבר השלימה את תהליך ההשתלטות של הממשלה בוורשה על בית המשפט החוקתי (מקביל לבג"ץ כאן). גם שם היו מחאות נרחבות במעורבות עשרות ומאות אלפי אזרחים עוד לפני החקיקה, וגם שם הודיעה הממשלה על עצירה – במטרה להגיע להסכמות "ולהביא את הפתרון הטוב ביותר לעם הפולני". גם בפולין היו מי שחשבו שהעצירה בחקיקה היא הצלחה של תנועת המחאה, אולם שנתיים לאחר מכן – הממשלה העבירה את כל המהפכה במלואה, ומאז השתנו החיים בפולין.

המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019 (צילום: רויטרס)
המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019|צילום: רויטרס

תחילתה של המהפכה המשפטית בפולין חוזרת לשנת 2015, עם עליית מפלגת "החוק והצדק" (PIS) הימנית והשמרנית לשלטון, בראשות ירוסלב קצ'ינסקי. מיד לאחר העלייה לשלטון בסוף 2015, החלו לקדם את חקיקת המהפכה המשפטית בפולין.

המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019 (צילום: רויטרס)
המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019|צילום: רויטרס

איגור טוליה, שופט פולני אקטיביסט שהושעה מתפקידו לפני שנתיים, סיפר לאחרונה ל-N12: "אני חושב שקצ'ינסקי לא אוהב את הדמוקרטיה הליברלית, והרעיונות שלו ושל שותפיו במערכת המשפט דומים מאוד לאלו של השר לוין. בכל העולם כבר מכירים את השר לוין, אני חושב שמגיני שלטון החוק בכל העולם עוקבים בתשומת לב אחר מה שקורה בישראל".

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

תהליך החקיקה בפולין והכנת הרפורמה לאישור סופי היה ממושך, ובקיץ 2017 הטיל אנדז'יי דודה, הנשיא אז והיום, פצצה גדולה. ב-24 ביולי הודיע דודה שהטיל וטו על מהלכי החקיקה, בצעד שעורר את זעמם של כל שותפיו הפוליטיים – אותם פוליטיקאים שתמכו בבחירתו בשנת 2015.

"אטיל וטו על חוקי בית המשפט ומועצת המשפט הלאומית (הוועדה הפולנית למינוי שופטים, א"ר), כך שהם לא יהפכו לחלק מהמערכת החוקית של פולין", אמר אז דודה. "כנשיא, עליי לשרת את האומה והמדינה הפולנית, ומה שהמדינה צריכה כעת הם שקט ושלום", הוסיף, לאחר תקופה ממושכת של הפגנות מחאה נרחבות בהשתתפות מאות אלפי בני אדם במקומות רבים בפולין. פוליטיקו, כמו גם כלי תקשורת זרים נוספים, כתב באותו יום: "אותם אנשים הפגינו מכיוון שהבינו שמדובר בפגיעה קשה בעצמאות מערכת המשפט".

המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019 (צילום: רויטרס)
המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019|צילום: רויטרס

בכירי מפלגת ה-PIS, שקידמו את מועמדותו לנשיאות של דודה, הוכו בתדהמה. עוד באותו יום הם התכנסו לשורת התייעצויות סיעתיות וקואליציוניות, על רקע הפצצה שהטיל הנשיא. "אני מאוכזב ומופתע", אמר מתאוש מורבייצקי, אז סגן ראש הממשלה והיום ראש הממשלה בוורשה, בכיר במפלגת ה-PIS. מבחינת פוליטית בפולין, ההחלטה אז של דודה גררה לא פחות ביקורת בקרב בכירי הקואליציה, כשם שזכה השבוע נתניהו לביקורת ואפילו גילויי התנגדות ואיומים בפירוק השותפות, מרבים משותפיו הקואליציוניים בממשלה.

המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019 (צילום: רויטרס)
המחאות נגד המהפכה המשפטית בפולין, 2019|צילום: רויטרס
אורסולה פון דר ליין עם נשיא וראש ממשלת פולין (צילום: רויטרס)
אורסולה פון דר ליין עם נשיא פולין דודה וראש ממשלת פולין מורבייצקי|צילום: רויטרס

רבים מקרב מתנגדי הרפורמה בפולין שמחו על הודעתו של דודה, וראו בכך הצלחה. ולמרות זאת, תחושת האופוריה הייתה מוקדמת מדי: באוקטובר 2019 זכתה מפלגת החוק והצדק להצלחה מסחררת בבחירות, והצליחה להתגבר על הקשיים שהטיל האיחוד האירופי על החקיקה של המהפכה המשפטית בפולין, ולעקוף את הווטו שהטיל הנשיא פחות משנתיים קודם לכן.

ירוסלב קצ'ינסקי, בכיר מפלגת ה-PIS בפולין (צילום: ap)
ירוסלב קצ'ינסקי, בכיר מפלגת ה-PIS בפולין|צילום: ap

ב-20 בדצמבר 2019 אישר הפרלמנט הפולני את החוק שמקל על פיטורי השופטים, באופן שאפשר הלכה למעשה שליטה על מינוי השופטים בבית המשפט החוקי. גם שם ההצבעה לא עברה ברוב מוחץ, עם 233 תומכים מול 205 מתנגדים בבית התחתון (סג'ם) בפרלמנט בפולין, אולם גם שם התנגדות האופוזיציה לא הספיקה. החקיקה הזאת נחשבת לאחת החותמות המרכזיות בהשלמת המהפכה המשפטית בפולין ושליטת הרשות המבצעת על הרשות השופטת.

מחאת ענק בתל אביב (צילום: ap)
מחאת ענק בתל אביב|צילום: ap
מפגינים חוסמים את איילון במחאה על פיטורי גלנט (צילום: Ahmad Gharabli, AFP, getty images)
מפגינים חוסמים את איילון במחאה על פיטורי גלנט|צילום: Ahmad Gharabli, AFP, getty images

היום, רבים ממתנגדי המהפכה בפולין טוענים שפרק הזמן שבין הווטו של דודה ביולי 2017 והחקיקה בסוף 2019 הייתה תקופה שבה הם "נרדמו בשמירה". "בפרספקטיבה של היום, ניתן לראות את הווטו של הנשיא כניסיון לזעזע את המחאות, בשנים שלאחר מכן ממשלת ה-PIS והנשיא הציגו שינויים נוספים בחוק בתי המשפט", כתב, מיכל בילוויץ', מתנגד חריף של המהפכה בפולין.

 

 

ביום שני הודה ירוסלב יבלונסקי, סגן שר החוץ הפולני, כי ממשלת ישראל התייעצה עם ממשלת פולין על המהפכה המשפטית, במסגרת השיחות לשיפור היחסים ביניהן שנערכו בתקופה האחרונה. הוא הסביר כי בממשלת ישראל ביקשו ייעוץ בנוגע לדרכים לדיכוי ההפגנות. שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד המהפכה המשפטית בישראל, התייחסה לכך השבוע בפודקאסט של עיתון "הארץ": "החקיקה עדיין נמצאת על השולחן ובכל רגע נתון הם יכולים לכנס את הכנסת ולהעביר אותה, צריך להיזהר שלא יעשו לנו פה פולין. גם שם הם עשו נסיגה זמנית וטקטית מהחקיקה".