איראן בונה מתקן גרעיני חדש, עמוק מתחת לאדמה, באופן שמטיל סימן שאלה גדול באפשרות לתקוף אותו, אפילו אם ייעשה שימוש בפצצות המתקדמות ביותר לפגיעה במטרות תת-קרקעיות. צילומי לוויין שפורסמו ונותחו בסוכנות הידיעות AP שופכים אור חדש על תהליך הבנייה המתקדם באתר הגרעיני בנתנז – ומציגים סכנה נוספת מפני תוכנית הגרעין האיראנית, יותר מחמש שנים לאחר ההחלטה של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לסגת מההסכם באופן חד-צדדי.
התמונות, מחודש אפריל 2023, מראות פעילות בנייה וחפירה קדחתנית באזור, בסמיכות גדולה למתקן הגרעיני בנתנז הקיים כבר כיום. לאורך השנים האחרונות בוצעו כמה מתקפות שונות במתקן הגרעיני בנתנז, שיוחסו לישראל ופעילות המוסד, וגרמו לשיבוש גדול בפעילות העשרת האורניום במקום.
באופן רשמי, הודיעו בטהראן כי המתקן החדש בנתנז צפוי להחליף את המתקן הקיים שם, וציינו את הפגיעה בו בשרפה שנגרמה ביולי 2020, שישראל הואשמה באחריות לביצועה. מעבר לכך, לא סיפקו האיראנים שום פרטים על מה שצפוי להתרחש במקום, ולפחות באופן רשמי – כל ניסיון להעשיר שם אורניום יחייב דיווח לסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית.
האתר ממוקם כ-225 ק"מ מדרום לבירה טהראן, ומתפרס על שטח של כ-2.7 קמ"ר. בקובץ תמונות נוספות שנותחו בתקופה האחרונה זוהו ארבע כניסות תת-קרקעיות – שתיים לכיוון מזרח ושתיים לכיוון מערב. כל אחד מהן מוערכת ברוחב של כשישה מטרים ובגובה של שמונה מטרים. על פי העולה מניתוחי התמונות והמחקר סביב האתר הנבנה – הוא ככל הנראה עד כדי כך עמוק באדמה, עד שכלל לא בטוח שניתן יהיה לפגוע בו במקרה של תקיפה אפשרית על מתקני הגרעין האיראניים.
באמצעות ניתוח כמות החול והעפר שנראה כי סולקה מהמקום, גוברות ההערכות כי האתר התת-קרקעי נבנה בעומק של 100-80 מטרים מתחת לאדמה, וככל הנראה מדובר במתקן עמוק הרבה יותר מהמתקן הגרעיני התת-קרקעי בפורדו. המתקן בפורדו, נחשף בשנת 2009, ולאחרונה חזרה איראן להעשיר בו אורניום, למרות שנאסר עליה לעשות זאת בהסכם הגרעין שנחתם ב-2015. בדיווחים והערכות שונות נטען בעשור האחרון כי קיים קושי גדול לפגוע במתקן בפורדו בשל העובדה שהוא ממוקם עמוק מתחת לרכס הרים.
הממצאים המדאיגים בנוגע להקמת המתקן החדש בנתנז מגיעים בסמיכות לדיווחים כי איראן ככל הנראה מעשירה כבר אורניום ברמה הקרובה לרמה הצבאית הגבוהה ביותר. לפני כמה חודשים זיהו פקחי סבא"א אורניום בשיעור המתקרב ל-84%, אולם לא נקבע באופן חד-משמעית כי איראן מעשירה אורניום באופן פעיל ואקטיבי לרמה הזאת. באופן רשמי, ממשיכה איראן להעשיר אורניום בשיעור גבוה של כ-60%, ובחודש פברואר העריכו בסבא"א כי כמות האורניום המועשר שקיים כיום בידי איראן גבוה יותר מפי עשרה ממה שהותר לה להחזיק במסגרת הסכם הגרעין.
על פי הדיווחים, אתר בניית המתקן הגרעיני החדש בנתנז מאובטח, בין היתר, על ידי סוללות הגנה אווירית הממוקמות בסמוך. לפני יותר מחודשיים דווח בסוכנות הידיעות בלומברג כי איראן מעוניינת לקבל מרוסיה מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג S-400, ובימים האחרונים הדגישו בבית הלבן כי טהראן ומוסקווה מקדמות ביניהן שותפות ביטחונית "חסרת תקדים", על רקע הסיוע האיראני לרוסיה במלחמה באוקראינה.
התמונה הסודית שפורסמה – ונמחקה שעות לאחר מכן
על פי המידע הגלוי והידוע, כל תקיפה של מתקני הגרעין האיראניים, במיוחד אלו התת-קרקעיים, תדרוש מישראל סיוע של צבא ארה"ב. בידי הצבא האמריקני פצצות חודרות בונקרים, שמיועדות לפגוע במטרות הממוקמות עד כ-60 מטרים מתחת לאדמה. אותה פצצה, GBU-57, עלתה בשנים האחרונות, על פי דיווחים, בנוגע לאפשרות של תקיפת מתקני הגרעין האיראניים.
בצירוף מקרים מוזר, בתקופה האחרונה עלתה אותה פצצה לכותרות בארה"ב, לאחר שככל הנראה נחשפה בטעות, ובאופן שעשוי לחשוף פרטים רגישים וסודיים. במקביל לדיווח על הבנייה באתר בנתנז, דיווחה אתמול סוכנות AP כי בתחילת החודש פורסמה תמונה של אותה פצצה – ונמחקה לאחר מכן.
התמונה הנדירה פורסמה ב-2 במאי בדף הפייסבוק הרשמי של חיל האוויר האמריקני, מבסיס סודי על אדמת ארה"ב. זמן קצר לאחר מכן התמונה הוסרה, וניכר כי היא עשויה להכיל מידע רגיש ומסווג על יכולותיה – מה שהביא להסרתה. גם בדיווח של סוכנות AP אתמול הופיעה התמונה, אולם נמחקה גם משם – כמה שעות לאחר מכן.