הודו עשתה היום (רביעי) היסטוריה, והנחיתה את החללית צ'אנדראיאן-3 (Chandrayaan-3)על הירח. בהודו ובעולם עוקבים בדריכות לקראת הניסויים שרכב החלל המתקדם צפוי לערוך בימים הקרובים – מתוך הבנה שהוא עשוי לספק גילויים חדשים ומשמעותיים לחקר הירח. הודו הפכה למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה חללית על הירח, ולראשונה שמנחיתה אותה על הקוטב הדרומי שלו.
החללית ההודית שוגרה ב-14 ביולי מדרום-מזרח הודו, וצפויה לנחות על הקוטב הדרומי של הירח. משמעות המילה "צ'אנדראיאן" בהינדית ובסנסקריט היא "רכב ירח", ובשבועיים הקרובים היא צפויה לערוך סדרת ניסויים הכוללים ניתוח של הרכב המינרלים על פני הירח, ולאחר מכן צפוי להפסיק ולפעול. "נחיתה על הקוטב הדרומי (של הירח) תאפשר להודו לגלות אם קיים קרח על הירח. זה מאוד חשוב למידע ולמחקר המצטברים על הגיאולוגיה של הירח", צוטטה החוקרת קרלה פילוטיקו בסוכנות הידיעות רויטרס.
בימים האחרונים נרשמה התרגשות גדולה מאוד בהודו לקראת הנחיתה החשובה, ורבים במדינה רואים בכך גאווה לאומית גדולה. הדברים מקבלים משנה תוקף לאחר שלפני פחות משבוע התרסקה על הירח החללית הרוסית "לונה-25" – ימים בודדים לאחר ששוגרה, במפלה גדולה ומביכה לסוכנות החלל הרוסית. החללית "לונה-25" הייתה החללית הרוסית הראשונה ששוגרה לירח מאז שנת 1976.
הודו רוצה להיות המדינה הרביעית שתנחת בירח בהצלחה, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות וסין. כזכור גם ישראל שיגרה גשושית לירח, בראשית, אך היא התרסקה בנחיתה ולכן המשימה לא נחשבת לכזו שבוצעה בהצלחה.
Animation on Chandrayaan 3 Moon landing. (ISRO)pic.twitter.com/fO2FrUCMwM
— Indian Tech & Infra (@IndianTechGuide) August 17, 2023
3D Animation of CHANDRAYAAN-3 mission , it gives us visuals like how it's going to work in simple manner.
— Mʀꜱ.Kᴇᴇʀᴛʜɪ (@MrsKeerthi85) August 23, 2023
Hope this Animation should Turn into Real!
|| #Chandrayaan3 | #Chandrayaan3Landing || pic.twitter.com/8VH8BZHCqo
הודו החלה את משימת הירח הראשונה שלה בשנת 2008, אז גילתה נוכחות של מולקולות מים על פני הירח וקבעה כי לירח יש אטמוספירה גם במהלך היום. המשימה הקודמת שלה, צ'אנדראיאן-2 הצליחה להגיע לירח רק באופן חלקי - חלקה עדיין מקיף את הירח, אבל כלי הרכב, הרובר שהיה אמר לנחות על אדמת הירח, התרסק במהלך הנגיעה בקרקע.
ברויטרס מדווחים כי למשימת צ'אנדראיאן-3 לקח יותר זמן להגיע לירח מאשר למשימות אפולו בשנות ה-60 וה-70, שהגיעו לירח תוך ימים ספורים. מציינים שם כי החללית שוגרה על רקטה הודית, שחלשה בהרבה ממשגרי סטורן 5 האמריקנים ששימשו את NASA בתכנית אפולו.