ארבעה חברים יצאו יחד בשעות הלילה, בתחילתו של 7 באוקטובר, לפסטיבל נובה שליד רעים: גיא גלבוע-דלאל, אביתר דוד, רון צרפתי ועידן הרמתי. ארבעת חברי הילדות מכפר סבא נמלטו, כמו רבים אחרים, אל מכוניתם כשהחלו מטחי הירי הראשונים - במה שהתפתח במהרה לטבח הנורא. מה שקרה החל מהרגע הזה מעורפל ביותר: הארבעה התפצלו אלו מאלו בנסיבות שאינן ברורות. צרפתי והרמתי ז"ל נרצחו. דוד וגלבוע-דלאל היו מהראשונים שנודע דבר חטיפתם לעזה, כבר בשעות המוקדמות של היום הנוראי ההוא.
"חודשיים לפני המקרה ב-7 באוקטובר, הייתי כבר במצב שאני מדבר עם גיא על בסיס יום-יומי המון, גם על התכנון של הטיסה ליפן", מספר יונתן עמר, אחד מחבריו הטובים של גיא גלבוע-דלאל. "הוא סיפר לי בהתלהבות על המסיבה, מסיבת הנובה. הוא שיתף אותי מה הוא מתכנן להביא ואיזה תלבושות הוא רוצה ללבוש. והתמונה האחרונה שהוא שלח לי זה כשהוא צילם לי את הכובע שהוא הביא למסיבה".
"אני זוכר שהייתי עם כמה חברים שלי. הם באו אליי הביתה באותו יום והלכנו לישון", הוא משחזר. "קמנו בבוקר, חבר מעיר אותי ואומר לי 'אחי, קרה משהו. תקפו בדרום'. זה היה שוק. אני לא אשכח את זה שהראו בחדשות שיש חשד למשהו עם מסיבה בדרום, אני לא ידעתי את השם של המסיבה שהם הלכו אליה, אבל הייתה לי תחושה שזה קשור אליהם".
"ישר שלחתי לו שתי הודעות ואני רואה וי אחד אפור. ואחרי כמה זמן חבר התקשר, אומר לי 'יונתן, אתה יושב? תראה את התמונה'. הוא שלח לי תמונה, אני מסתכל ורואה את גיא ישוב בתוך איזשהו מבנה בהלם מוחלט עם שיר בערבית ברקע, ולידו שכוב על הרצפה אביתר. ככה גיליתי שכל הדבר הזה קרה".
ההיכרות של עמר ושל גיא גלבוע-דלאל בני ה-23 אומנם קצרה למדי - אך מבחינות רבות, את הקשר בין השניים מאפיינת קרבה של ידידות בת שנים רבות. מה שאיחד יחד את שני החברים בחודשים שקדמו לחטיפתו של גיא היה לימוד משותף של השפה היפנית - אהבה משותפת וגדולה במיוחד.
"יש לו מחברת מאוד מסודרת ומפורטת. על כל מיני מילים ועל נושאים של דקדוק יפני, וגם על כל מיני מקומות שהוא רוצה לבקר בהם ביפן שקשורים לתרבות", מספר עמר. "בגיל מאוד מאוד צעיר אתה צופה בסדרות האלו ואתה שומע את המילים ואת התרבות, והכול מאוד מתחבר כשאתה מתחיל ללמוד את השפה ולראות אנשים מהמקום ולדבר איתם. זה גם ממש חיזק את הקשר שלי עם גיא, כי למדנו יחד, מהתחלה, ממש עד הסוף. וזה מדהים לעבור את התהליך הזה עם חבר כל כך כל כך טוב".
"ביום שהכרתי אותו ראיתי בטלפון שלו תמונת פרופיל שלו, דמות מעולם האנימה", נזכר עמר בהיכרותם הראשונית. "והדבר הזה זה פשוט נהיה כמו שפה משותפת שקשה מאוד להסביר כמה היא מחברת, כשאתה מתחיל לדבר על זה - זה תמיד בהתלהבות ובאנרגיות. מפה לשם, אתה מוצא את עצמך יושב עם הבן אדם לשיחה של שעות. בין אם זה לזרוק משפטים בשפה המדהימה והפואטית הזאת, יפנית, או בין אם זה באמת לדבר על הסדרות ועל כל הדמויות, ועל כל החוויות והרגשות".
משם, הוא נזכר, הדרך הייתה קצרה לצפייה משותפת: "כל ערב היינו יושבים וצופים באיזה פרק ביחד אחרי שמסיימים את העבודה באותו יום. ואנחנו מתכתבים ומדברים על זה בטלפון, על כל פרק חדש שיוצא, והכול מתנהל ביפנית. אומנם זו רק סדרת טלוויזיה, אבל אתה רואה מאוד בקלות את התרבות היפנית. בהמשך כל שבוע הוא היה בא אליי או בחמישי או בשישי, והיינו יום שלם יושבים ורואים את הסדרות האלו. זה היה מאוד מאוד חזק ומהר אצל שנינו, מרוב האהבה המדהימה הזו לאנימה ולעולם הזה של יפן. התחלנו לרצות ללמוד ביחד את השפה. וכך התחיל המסע של גיא בלימוד השפה היפנית".
עמר כבר הספיק לממש את האהבה הגדולה הזו בטיול שערך ליפן זמן קצר לאחר השחרור מצה"ל. גיא לעומתו מעולם לא ביקר במדינה, ולכן תכננו השניים יחד מסע משותף לארץ השמש העולה שנקבע להיערך באביב הקרוב. את המכרים היפנים שצבר עמר בטיולו שם הוא רתם לטובת הלימוד המשותף: "יצא לי להראות לו התכתבויות שלי עם אנשים משם, לתת לו לדבר עם חבר'ה יפנים כדי להשתפשף בשפה. זה מאוד קל לראות את ההתלהבות של גיא כשמדובר ביפנית. אוטומטית העיניים נדלקות ומשהו שם נראה אחרת לחלוטין".
כמה מתקדם הוא היה בלימוד השפה, כמה זמן הוא בכלל למד את השפה?
"ישר אחרי שהוא השתחרר, היה לו הרבה מאוד מטרות שהוא רצה להשיג, ביניהם לימודי תכנות. אז הוא לקח איזשהו קורס תכנות ופחות היה לו את הזמן. ברגע שהוא סיים את הלימודים שם, נכנס הג'וק. הוא נכנס לזה במאה אחוז. באפריל התכוונו לטוס ליפן ועד אפריל התכוונו ללמוד כל יום. כך היה במשך חודשיים-שלושה, עד 7 באוקטובר. הוא הגיע לרמה שהוא הוא יודע לקרוא ולכתוב בכיף, בלי שום בעיה, ולנהל שיחה בסיסית, להבין הרבה דברים".
"לצפות בסדרות האלו מגיל שמונה או תשע, נראה לי שזה נותן המון בכל מה שקשור לשפה. זה כמו שאנשים אומרים על ספרדית שמכירים את השפה דרך הטלנובלות, ככה גם גיא היה יכול להגיד שהיפנית היתה מאוד שגורה אצלו", הוא מסביר.
העיסוק והעניין של גיא ביפן ותרבותה עורר עניין גם ביפן עצמה. עיתונאים יפנים שמוצבים בישראל ראיינו את המשפחה והציגו את חומרי הלימוד שאיתם למדו הוא ועמר את השפה. "ההתייחסות מאוד אוהדת ולא פוליטית, מאוד קשורה נטו לתחביבים שלו ולכל מה שקרה לו", אומר גל גלבוע-דלאל האח הגדול, שמצא את עצמו כמתווך סיפורו של אחיו לתקשורת היפנית. "העיתונאים היפנים מאוד אמפתיים ומבחינה פוליטית לא נכנסו איתנו יותר מדי לפינות בכלל".
"אף אחד מאיתנו לא ממש מבין את התוכן, אבל כן הבנו שזה משהו שעורר תשומת לב שם ביפן ויש הרבה חיבור לסיפור שלו", מוסיף האח גל. לאחרונה ליוו מספר כלי תקשורת יפניים את גל בסיור בארצות הברית, שכלל שורת אירועים להעלאת המודעות לגיא ולחטופים כולם. גל מספר כי הוא ומשפחתו ממשיכים לקבל פניות מכלי תקשורת מיפן שמבקשים לעקוב אחר המתרחש.
"גיא הוא מסוג האנשים שאני יכול להגיד עליהם בוודאות מוחלטת שברגע שהוא מחליט משהו זה קורה", אומר עמר לקראת סיום, ומרחיב על האופי המעט פדנטי של חברו הטוב. "אתה יכול להגיד את זה הרבה אנשים, אבל גיא הוא באמת בין האנשים היחידים שאני מכיר שלא משנה כמה קיצוני או מוגזם או לא קשור זה, זה יקרה. המניע של הרבה אנשים זה יכול להיות כסף או קידום. אבל אצל גיא המניע העיקרי זה אהבה. אם הוא אוהב ואם הוא מלא תשוקה לגבי משהו, אז זהו".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv