לראשונה הלילה (בין שבת לראשון), מאשר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בקולו כי הוא עשוי לשקול הגבלה באספקת הסיוע הביטחוני לישראל. על רקע דיווחים לא מעטים בנושא בשבועות האחרונים בנוגע לאפשרות של הגבלת העברת הנשק לישראל, עולה השאלה אילו צעדים עשוי ממשל ביידן לנקוט נגד ישראל בתרחיש קיצון, לדוגמה במקרה שבו צה"ל יצא למבצע צבאי ברפיח ללא הצגת פתרון מספק מבחינת וושינגטון ליותר ממיליון האזרחים שנמצאים שם.
בריאיון שהעניק לרשת MSNBC – הראשון מאז נאום מצב האומה ביום חמישי, אמר ביידן כי הוא "לעולם לא יעצור את אספקת כל כלי הנשק", והדגיש כי אספקה של אמל"ח הגנתי קריטי כמו מיירטי כיפת ברזל תישמר כל העת. יחד עם זאת, הוא הבהיר כי מבצע צבאי ברפיח כעת יהווה "קו אדום" מבחינתו. "אסור שיהיו עוד 30 אלף פלסטינים הרוגים", הבהיר. בנוגע לאותו מבצע ברפיח, שבישראל מתעקשים שהוא הכרחי למיגור שלטון חמאס, אמר ביידן כי "יש דרכים אחרות להתמודד עם הטראומה שגרמה המתקפה של חמאס".
אל"מ (במיל') אלדד שביט, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר בכיר בקהילת המודיעין, מסביר בשיחה עם N12 כי אומנם האמריקנים "עלו מדרגה" בביקורת הישירה נגד נתניהו, אך התגובה שלהם בפועל עדיין נחשבת "רכה" יחסית ועדיין לא הגיעה לכדי ביטוי מעשי של ממש, כלומר נותרה בעיקר ברמה ההצהרתית. הוא מחלק בין האפשרויות שנמצאות ב"ארגז הכלים של ביידן", ומסביר כי עדיין יש פעולות שונות בתחומים המדיניים והביטחוניים שוושינגטון עשויה להפעיל נגד ישראל, אך גם אומר שעצירה או הגבלה של אספקה או שימוש ישראלי בנשק אמריקני עדיין רחוקה ואינה צפויה בזמן הקרוב.
"ביידן צריך ללכת בין הטיפות. מצד אחד יש עליו ביקורת גדולה על המדיניות מול ישראל והמשבר ההומניטרי ברצועה, והוא מדגיש שישראל צריכה לתת מענה גדול יותר לנושא ההומניטרי ולמנוע הרג נרחב של אזרחים", אומר שביט. מצד שני, "לצד הביקורת, ביידן יודע שהוא לא יכול להפסיק את הסיוע לישראל. זה מגיע גם מהסנטימנט הפרו-ישראלי, אבל גם מההבנה שמשבר אמיתי עם ישראל לא יעזור לו בבחירות".
“The defense of Israel is still critical,” President Joe Biden tells Jonathan Capehart. “But there's red lines that if he crosses…cannot have 30,000 more Palestinians dead.” pic.twitter.com/0SAPJySAYS
— MSNBC (@MSNBC) March 9, 2024
"ביידן בשום מקרה לא אומר שישראל לא צריכה לעשות מבצע ברפיח", הוא אומר, ומבהיר שזה ניתן רק בתנאים מסוימים שבהם יתנו מענה לריכוז האוכלוסייה האזרחית הגדולה שנמצאת שם. "למרות המאמצים להשגת הפסקה בלחימה ועסקה לשחרור חטופים, אין כאן דרישה לחדול את המלחמה. למרות כל הדיווחים בארה"ב על אפשרות להטלת הגבלות, כרגע אין כאלה. ברמה ההצהרתית, ארה"ב עדיין מחויבת להגן על ישראל. זה לא רק מיירטים לכיפת ברזל, זה גם אמצעי לחימה אחרים".
המנופים של ארה"ב נגד ישראל
"מנופי הלחץ העיקריים שבהם משתמשים כעת בוושינגטון זה השיח השלילי שמייצרים הדוברים האמריקנים בנוגע להתנהלות הישראלית. השיח השלילי הזה תורם להגברת השיח השלילי בזירה הבין-לאומית ומשפיע על עמדותיהן של מדינות אחרות שמלכתחילה היו פחות חיוביות כלפי ישראל", מסביר שביט.
לדבריו, ביכולתה של ארה"ב לנקוט גם אמצעים אחרים, מרחיקי לכת יותר, כמו הימנעות מהטלת וטו נגד החלטה אנטי-ישראלית במועצת הביטחון של האו"ם, או הגשת הצעת החלטה אמריקנית למועצת הביטחון של האו"ם, שאומנם ישראל לא תראה אותה בעין יפה, אך גם סביר שתהיה עדיפה על פני הצעת החלטה של מדינות אחרות במועצה, כמו אלג'יריה או רוסיה.
כפי שניתן ללמוד במשתמע מדברי הנשיא ביידן, גם תגובות כמו הגבלות ביטחוניות על ישראל נמצאות על הפרק, אך עדיין לא סבירות בזמן הקרוב. "מרחב התגובות האפשריות גדול מאוד, בהן גם מגבלות נקודתיות כמו עצירה של אמל"ח מסוים, או הגבלה של הפעלה שלו באזור מסוים", אומר שביט, אך גם מסביר שכל צעד כזה עלול לסבך את ארה"ב.
"אם נכנסים למרחב הזה אז כבר נכנסים למרחב מסוכן, כי אז האמריקנים מסתכנים בפגיעה של ממש בביטחון ישראל. השיח כבר מתקיים, לפחות בדרגי עבודה, אבל ייקח זמן עד שהם אכן יגבילו שימוש באמל"ח. אומנם זה נוגע בלב ליבו של הביטחון הישראלי, אבל זה כן קיים על השולחן".
"גזרים" במקום "מקלות": ניכר כי ביידן, לפחות בשלב זה, מעדיף להימנע משימוש ב"מקלות" מול ישראל, למעט בפן ההצהרתי, וממשיך לדבוק בגישת ה"גזרים". בריאיון שהעניק הלילה חזר ביידן על החזון שלו "ליום שאחרי", והנושא של "האינטגרציה האזורית". הוא שב וחוזר על ההזדמנות שיש לישראל לשפר ולנרמל את יחסיה עם כל המדינות הערביות.
לקראת הסלמה ביחסים בין ישראל וושינגטון?
אלדד שביט אומר כי ביידן ממשיך להטיל את כל יהבו על עסקת חטופים שתקרה בקרוב, שתוביל לעצירה זמנית של הלחימה בעזה – מה שגם יוביל לרגיעה בצפון, והגדלה משמעותית של הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. "אם זה לא יקרה בשבועיים הקרובים, תהיה בעיה – בטח אם תחול הסלמה ובטח אם ישראל תיכנס לרפיח מבלי שהציגה תוכנית מסודרת לפינוי האזרחים", הוא מסביר. "זה יכניס את האמריקנים לפינה, ואז הם יצטרכו לנקוט צעדים חריפים יותר ולהגיע למקומות שהם לא רוצים, אולי כמו היעדר וטו במועצת הביטחון או הגבלות נשק".
"האמריקנים נמצאים בצומת דרכים, בדילמה מאוד משמעותית מה לעשות הלאה. נראה שהם חושבים שישראל לא צריכה לצאת למבצע ברפיח כי לתפיסתם ישראל לא מסוגלת להתמודד עם האוכלוסייה האזרחית שם וכי הם חושבים שלישראל אין לזה פתרון כרגע".
"האמון בין ביידן ונתניהו כנראה 'לא בשמיים', אבל גם בעבר הוא היה כזה גם בעבר", ממשיך שביט. "ראינו את זה גם בביקור גנץ בוושינגטון ויחס ה-VIP שהוא קיבל כשנפגש עם כל בכירי הממשל למעט ביידן. למרות ההבנה שיש לזה בעיה פוליטית בישראל הם הלכו על זה, וזו עדות למסר שהם מבקשים להעביר, או עדות לכך שהם לא מצליחים להעביר מסרים לישראל, אז ניסו לעשות זאת באמצעות גנץ".
יחד עם זאת, הוא מדגיש כי מעבר לביקורת ברמה ההצהרתית, ממשל ביידן עדיין לא נקט שום פעולה שיש בה כדי לפגוע בישראל, אך האמריקנים כן מביעים כל העת את תחושות הכעס, התסכול וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות ישראל. בשלוש הסוגיות המרכזיות הם ממשיכים לתמוך בישראל: לקרוא להבסת חמאס, המשך התמיכה במועצת הביטחון של האו"ם והמשך העברת הסיוע הביטחוני הנרחב. עם זאת, הם גם משתמשים במהלכים אלה כדי להבהיר לישראל ש"אין סוגיות קדושות שלא ניתן לגעת בהן".