ביום שני שעבר קיבל אופיר גוטלזון מפאלו אלטו בקליפורניה הודעה מפתיעה: איש שב"כ אמר לו בצידו השני של הטלפון "בוא תענה לי שנייה, באמת, אני צריך אותך רק לחמש דקות, להעביר איזשהו מסר קטן וזה הכול, לא מעבר לזה". גוטלזון, ממובילי המחאה בארה"ב נגד המהפכה המשפטית ואזרח אמריקני, הסכים לקבל את השיחה.
בריאיון ל"אולפן שישי" גוטלזון משחזר את השיחה, שחשפו בר פלג וג'וש בריינר בעיתון הארץ: "הוא אמר 'אני איש שב"כ, אני מתקשר וחשוב לי שתדע אנחנו לא משטרת מחשבות ואנחנו לא פוליטיים ואנחנו רק עושים את העבודה שלנו'. הוא ציין ספציפית שחשוב שאם יש אינפורמציה, אז לא לפרסם שום דבר על נתניהו ובני משפחתו. כששאלתי אותו למה הוא פנה אליי, הוא ענה 'כמובן שאתה בטח יודע'. כמובן שאני לא יודע למה, חוץ מזה שאני מוביל מחאה".
איך הרגשת עם זה שמתקשרים אליך מהשב"כ ואומרים לך תיזהר?
"זה מאוד מוזר, כי אתה שומע על דברים שקורים בארץ - כל מיני דברים שקורים במשטרה מול פעילי מחאה, כניסות לבתים..."
סממנים דיקטטוריים, נקרא לזה.
"אז פה אומנם לא נכנסו לי לבית, אבל נכנסו לי לפרטיות. אני מניח שזו חלק מיכולת הפחדה כלשהי, מה שנקרא תרגיעו עם ההפגנות". ביום שני כבר כל העולם הופתע לשמוע על זה. בתדרוך של מחלקת המדינה האמריקנית נשאל הדובר: "השב"כ די הפחיד אזרח אמריקני שפרסם משהו ברשתות החברתיות על המיקום של בנו של נתניהו. האם זה בסדר?"
הדובר מת'יו מילר השיב: "ראיתי את הדיווחים, לא דיברנו עם האדם עצמו. לא הייתה לנו יכולת עד כה לאשר בשם ממשלת ארה"ב את ההאשמות, אבל באופן כללי ארה"ב מתנגדת לכל ניסיון מצד כל ממשלה זרה להפחיד אנשים בארה"ב מהשתתפות בפעולה של חופש הביטוי שמוגנת על פי חוק".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אחרי "ליל גלנט" בדיוק לפני שנה עזב יאיר נתניהו במפתיע את הארץ, ועוד יותר במפתיע - גם קטע את הפעילות המאוד אינטנסיבית שלו ברשתות. מ-300 פוסטים ביום - לאפס. אחרי שהות קצרה בפורטו ריקו אצל משפחת המיליארדר סיימון פאליק, שמפנק את המשפחה כבר הרבה זמן, יאיר התמקם בהאלאנדייל ביץ' - אחת העיירות העשירות של מיאמי - במגדל דירות להשכרה לטווח ארוך בשם Slate, מגדל ששייך לאותו פאליק. מה הוא עושה שם כבר שנה? לא הרבה.
למיטב ידיעתך אין לו איזה עיסוק קבוע
"לא, וזה מעבר למיטב ידיעתי. אין לו עיסוק קבוע, סיסטמטי. הוא לא מהאנשים שקמים בבוקר והולכים לעבוד", משיב העיתונאי אורי משגב מ"הארץ".
אז מה? בריכה, סאונה?
"מכון כושר, קניונים, מלונות, חופי ים - כל המקומות האלה שאמרתי הם מקומות שהיו תמונות שלו בהם. אני אומר רק מה שנראה ותועד. מה הוא עושה בחדרי חדרים או במקומות אחרים? אני לא יכול לדעת. אבל העבודה היא שהוא כבר שנה שלמ שם, מאובטח עד השיניים, מלווה ולא עובד למחייתו".
לפני חודשיים חשף הדיילי מייל הבריטי צילומים של יאיר נתניהו והחיים הטובים שלו בהאלאנדייל ביץ'. הכתב בן אשפורד, שהגדיר את המצולם "מפונק שהכריז על עצמו כנסיך הארי הישראלי", כתב: "בזמן ש-360 אלף מבני ארצו נענו לקריאה להתגייס למלחמה, יאיר נתניהו יושב בדירה בחוף האלאנדייל היוקרתית מצפון למיאמי".
גם במיאמי צמודים ליאיר נתניהו שני אנשי שב"כ מהיחידה לאבטחת אישים, שמתחלפים מדי שבועיים וחוזרים לארץ, וגם נהג ורכב צמוד ששכרה עבורו הקונסוליה הישראלית.
EXCLUSIVE: Benjamin Netanyahu's son Yair, 32, hunkers down in $5,000-a-month Florida high-rise https://t.co/rII2JwXJN1 pic.twitter.com/QglnN66Plv
"זו חלק מחבילת האבטחה, מישהו צריך להסיע אותך, אפרופו שרה נתניהו בישראל", מסביר עמי דרור, פעיל מחאה שהיה בעבר ראש צוות האבטחה של נתניהו האב. "זה חלק מהאבטחה - אתה לא נוהג, יש מישהו שנוהג אותך. המאבטח יושב מלפניך, אתה יושב מאחורה וככה מגנים עליך. זה גם להגיע בסטייל". תיכף נגיע לחישוב כמה זה עולה לנו, קודם נשאל אם צריך את זה בכלל. "נתחיל מזה שיאיר נתניהו לא אמור להיות מאובטח בידי השירות, אני חושב שזה הדבר הכי מהותי", אומר דרור.
אבטחה של יחידה 730 בשב"כ היא האבטחה ברמה הגבוהה ביותר: האנשים האיכותיים ביותר, המאומנים ביותר, אלה שמותרים להם דברים שלגופי אבטחה אחרים - כמו יחידת "מגן" במשרד ראש הממשלה - אסורים. אבל אין הרבה מאבטחים כמותם, ואסור לבזבז שלא לצורך את מי שיש. ולכן לפני 23 שנים נקבע שזכאים לאבטחת שב"כ שבעה אנשים בדיוק, שמוגדרים שבעת סימני השלטון: הנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, יו"ר הכנסת, ראש האופוזיציה ונשיא בית המשפט העליון. וזהו. העיקרון שנקבע: לא רמת האיום קובעת, אלא התפקיד.
ברשימת השבעה נמצאים גם נשיא בית המשפט העליון. אתה חושב שעוזי פוגלמן (ממלא המקום) נמצא עכשיו תחת רבע מהסיכון שנשקף ליאיר נתניהו?
שלמה הרנוי, לשעבר ראש החטיבה הממלכתית לאבטת אישים בשב"כ, עונה: "כמו שעד היום אני טוען בתוקף, כי עסקתי בזה הרבה שנים - אין קשר בין רמת האיום לבין הגדרתך כאישיות מאובטחת. הרבה אנשים מאוימים והם לא אישים מאובטחים, חלקם הגדול מאוימים אגב הרבה יותר מאשר הבן של נתניהו".
מי שאינו ברשימת שבעת סמלי השלטון וזקוק לאבטחה יקבל למשל את אנשי יחידת מגן במשרד רה"מ. אחרי אירוע המספרה של שרה נתניהו בכיכר המדינה לפני שנה, דרשה המשפחה להשתדרג לאבטחה של השב"כ. לצורך זה כונסה ללא שיהוי מיותר ועדת שרים בראשות שר המשפטים יריב לוין - ועדה פוליטית, שבה חברים איתמר בן גביר, יואב גלנט ויואב קיש, ועדה שנותנת מענה פוליטי לצורך פוליטי.
ועמדת השב"כ הייתה?
דרור: "התנגדה מלמעלה עד למטה. ראש היחידה לאבטחת אישים, ראש אגף אבטחה, ראש השירות - הם התנגדו לחלוטין. הם הגיעו לסיטואציה בחדר, לפגישה עם הוועדה, תלשו את השיער מהקרקפת - הכריחו אותם".
הם לא רצו
דרור: "הם לא רצו כי אין סיבה".
שום דבר לא עזר: השב"כ אולץ בניגוד לעמדתו להקצות מאבטחים ליאיר נתניהו. זה תקדים - מעולם לא אבטחו בעבר אנשי היחידה ילדים בגירים של ראש הממשלה בחו"ל. מעולם לא היה צורך בזה. ודרור מפרט: "אתה צריך להחליט - העלות של שני אנשים בחו"ל היא יקרה. האם יותר חשוב לתת את התקציב הזה לעשרה רכזים של השירות שיתחקרו אנשים בעזה או לשני אנשים שיעמדו שם? אתה חייב לעשות תעדוף ולמתוח קו, אלא אם יש מידע מודיעיני. אם היה לשירות מידע מודיעיני שהוא ספציפית מאוים זה סיפור אחר לגמרי, אבל זה לא המקרה".
מה רמת הזהירות או הסיבה לאבטח אותו, איזה סוג מודיעין יש לשב"כ?
הרנוי: "סיכוי סביר שאין איומים תכלס, עד כמה שאני יודע - משהו קונקרטי שבו ברור שמישהו רוצה לפגוע בו".
ואולי כשמדובר במשפחתו הקרובה של רה"מ, אתה צריך להגדיל עוד יותר את טווח הביטחון?
דרור: "יכול להיות אבל זו החלטה של השב"כ, החלטה מקצועית. והיסטורית, אם תשים לב, היו לנו כבר ילדים ובנות זוג לראשי ממשלה ומעולם לא היה כדבר הזה".
אתה לא יכול להשוות את גודל האנטגוניזם שהיה, אם היה בכלל, כלפי גילת בנט או ליהיא לפיד לזה שמעוררת שרה נתניהו.
דרור: "זה ההבדל בין אנטגוניזם למידע מודיעיני".
ביוני 2021, אחרי שנתניהו הפסיד בבחירות ונלקחו המאבטחים והנהג והרכב הצמוד מיאיר ומאבנר, הוא טען שחייהם מאוימים. כראש אופוזיציה הווא שלח מכתב וביקש להמשיך באבטחה מחשש ל"חשבון דמים" של אויבי ישראל - אך לא היה לו דחוף לשכור עבורם מאבטחים על חשבונו. מה שמוביל למסקנה שלא באמת נשקפה להם סכנה. אז למה זה כל כך חשוב להם?
לפי ההסבר של דרור, "הרבה מהלחץ של המאובטחים להיות מאובטחים הוא בשביל הסטטוס, לעבור ולהיראות בכל מיני מקומות. אתה נראה פשוט יותר חשוב כששיש לך מאבטחים". מדובר באורות מהבהבים, מעבר באור אדום ונהג צמוד ומאבטחים עם דרכון דיפלומטי שלא עומדים בתור בנמל התעופה. עם קצת חשיבה יצירתית אפשר לארגן גם ליאיר דרכון דיפלומטי - וכך היה. לפי דרור, "בסופו של דבר מדובר כאן בסמל סטטוס יותר מכל דבר אחר"
זאת הסיבה? נהג פרטי?
דרור: "אתה לא צריך למצוא חנייה, אתה מגיע, הכול מסודר והכול נוח. אתה יכול לחנות עם שני גלגלים על המדרכה, מישהו שומר לך על הרכב. זו הסיבה האמיתית, עד שזה הופך לשלב המודיעין שהוא סיפור אחר לגמרי. האבטחה על משפחת נתניהו היא מטורללת".
אפילו כחייל בחטיבת דובר צה"ל יאיר היה מאובטח. "הוא היה חייל, טוראי או רב טוראי, מאובטח, זה היה דבר לא נורמלי - היה מאובטח כל הזמן עם רכב אבטחה צמוד שלוקח ומחזיר אותו", נזכר אבי בניהו, אז מפקד היחידה. "זה בהחלט מחזה שיחידת דובר צה"ל לא רגילה בו. אני הייתי נקרא מדי פעם לדיונים שקשורים להמשך אבטחתו של יאיר נתניהו. התייעצתי עם גורמי הביטחון שאמרו שהם לא מבינים למה זה".
למשפחת נתניהו תמיד הייתה אובססיה לאבטחה. כמה מזה נובע מהחרדתיות הידועה, כמה מהחיבה הידועה גם היא לסמלי סטטוס, כמה זה בגלל הקמצנות המוכרת? נראה שלכל אלה יש חלק. הבן הצעיר אבנר שלמד באוקספורד לתואר שני, ניסה להימנע משימוש ברכב. נועה הבכורה, שגם היא הבת של אותו ראש הממשלה, לא מאובטחת בכלל.
יש מקומות יותר זולים בעולם מהאלאנדייל ביץ' במיאמי. ניסינו לקבל הערכה כמה עולה כל הלוקסוס הזה למדינת ישראל, והינה החישוב:
- שכר לארבעה מאבטחים - זוג כל שבועיים - 100 אלף שקלים
- אש"ל - 22 אלף שקלים
- טיסות - 40 אלף שקלים
- שכירת דירה צמודה עבור המאבטחים - 18 אלף
- נהג מקומי ורכב שכור - 27 אלף שקל
- בסך הכול 207 אלף שקל בחודש - כלומר עלות שנתית של כ-2.5 מיליון שקל
הרנוי מסביר: "העסק פה הוא לא רק המשכורת אלא שיושבים פה על הסיפור הזה מאבטחי שב"כ שהם אמורים להיות במקום אחר. משימתם העיקרית זו אבטחת ראש הממשלה ושאר סמלי השלטון. זה הסיפור, וזה עלול להיפגע. אני הייתי בסיטואציות שאבטחת האישים נפגמה בגלל הצורך במטלות אחרות. זה נראה נורא. העלות, הכסף, ההתנהלות - הכול. תחשוב, אלו סכומים אדירים בסיטואציה הזו. על מה? על מה אנחנו מוציאים את הכסף? זה לא תורם כהוא זה למדינת ישראל".
אם היה מחולק פרס ישראל למודעות עצמית, הוא היה מוענק השנה ליאיר נתניהו, שבתחילת החודש כתב בטלגרם: "השר בני גנץ, מי מממן את הנסיעה הפרטית שלך ושל כל הפמליה והאבטחה לארה"ב. זה דבר מאוד לא ממלכתי. הידיעה דורשת הבהרות. הציבור מחכה לזה". דמיינו מה עובר בראשו של מאבטח שב"כ, קצין קרבי שרואה איך חבריו נקראים למלחמה - והוא תקוע במיאמי בין ליווי לסאונה לבין שירותי נהג צמוד למסעדות.
אתה עוד בקשר קצת עם אנשים ב-730?
דרור: "בוודאי".
מה אומרים שם על הסיפור הזה?
דרור: "מזעזע. תראה, מאוד קשה לאנשים עכשיו ביחידה לאבטחת אישים - עצם העבודה עם נתניהו בשנה האחרונה היא קשה להרבה מאוד אנשים. חובה עלינו להגן על ראש הממשלה ולכן אני מצדיע לאנשים ביחידה לאבטחת אישים ואני יודע כמה שקשה להם, במיוחד בגלל שקשה להם כל כך, ואז הם רואים שעושים בהם שימוש פוליטי, ציני, של סטטוס - בזמן שהם רואים את החברים שלהם נלחמים בעזה במילואים והם לא נמצאים שם. זה יוצר תחושה נוראית".
והעיתונאי משגב תוהה: "האם זה הגיוני ששני גברים צעירים, חסונים וקרביים משירות הביטחון הכללי יתרוצצו אחריו בסאונות ובבריכת השחייה במיאמי במקום לעשות פה עבודה למען הביטחון? שבעה באוקטובר, אנחנו פה במלחמה עם חטופים - דרום מפונה, צפון מפונה, אפשר לפנות גם את חזית מיאמי".
תחקיר: יעל יפה ומאי פכט.