הדיון בבית הדין הבין-לאומי בהאג יתחדש היום (שישי) – ולישראל תינתן הזכות להגיב לטענות וההאשמות הקשות שהשמיעו היום נציגי דרום אפריקה. בישראל מבינים שמדובר ביום משמעותי מאוד, ומגיעים עם צוות משפטי בכיר ומנוסה מאוד, בראשות פרופ' מלקולם שו – מומחה בריטי בעל שם עולמי למשפט בין-לאומי, ובעל ניסיון בייצוג בין-לאומי בבית הדין הגבוה לצדק בהאג.
"החורים" בטענות של דרום אפריקה
ישראל צפויה לעסוק מחר בהרחבה בכל הסוגיות שדרום אפריקה "פסחה" או "דחקה", כמו למשל הטבח עצמו. ישראל תציג עדויות מהטבח ותטען: "אנחנו לא רצינו במלחמה הזו, לא פתחנו במתקפה יזומה ומדובר בתגובה למעשי הטרור של חמאס".
דבר נוסף שכלל לא זכה להתייחסות היום הם המאמצים של ישראל להימנע מפגיעה באזרחים בעזה, ומנגד – המאמצים של חמאס להשתמש באוכלוסייה שם כמגן אנושי. אלה טיעונים משמעותיים מבחינה משפטית, מכיוון שאם דרום אפריקה מייחסת לישראל כוונה לרצח עם – בישראל יטענו הפוך: אנחנו עושים מאמץ להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית.
"הייתה כאן התעלמות מוחלטת מחמאס ומהעובדה שהוא הכניס את הלחימה ללב האוכלוסייה האזרחית", מסביר פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "התובעים מטעמה מעלים מצג שווא כאילו ישראל פועלת ללא צורך ברצועה, ומתעלמים מהימצאות מחבלי חמאס. ישנה גם עצימת עיניים מכך שישראל קראה ופעלה לפינוי האוכלוסייה האזרחית".
התבטאויות השרים וחברי הכנסת
ישראל תנסה להבהיר כי חשיבות הציטוטים והאמירות נמוכה ממה שמבקשים לומר בטיעוני דרום אפריקה. ישראל תטען שהאמירות לא משפיעות על קבלת ההחלטות ולא מתורגמות בשטח. האתגר של ישראל יהיה להגיד איך מתמודדים עם אותן אמירות, כי דרום אפריקה לא רק מייחסת לישראל כוונה לרצח עם, אלא גם אומרת שאנחנו לא עושים מספיק נגד הקריאות לכך. היועמ"שית גלי בהרב מיארה כבר הודיעה שהחלה לבחון חלק מההתבטאויות של בכירים במערכת הפוליטית.
אחת הסוגיות הבוערות היא כיצד ישראל תתקוף את הדרישה של התביעה להוציא צווי ביניים, כי זו הנקודה שכרגע הכי מטרידה את הישראלים. הטענה לרצח עם אומנם קשה להוכחה, אבל צווי הביניים מאפשרים לפעול כבר בתוך ימים.
פרופ' כהן מסביר: "מבחינת התביעה, דרום אפריקה בשלב זה רק צריכה להוכיח שהמקרה שלה מתקבל על הדעת, ושיש דחיפות במתן צווים כאלה כדי לעצור את הלחימה. רצח עם מורכב משני יסודות – כוונה ועובדות. הטיעון הדרום אפריקני בנוגע לכוונה לכך הוא מתוחכם: מטרתם להראות שהאמירות של הפוליטיקאים "חדרו" לצבא, והחיילים מתנהגים בהתאם. כלומר, דברי בן גביר, אליהו וואטורי נרמלו לכאורה שיח של השמדת עם. מעבר לכך, הם מציגים טענה נפרדת להפרת החובה של ישראל למנוע הסתה לרצח עם".
"בכל מקרה", מבהיר פרופ' כהן, "הדיון היום מלמד עד כמה נדרשת נקיטת אמצעים נגד פוליטיקאים מסיתים שמסבים לישראל נזק רב בעולם. הפגיעה היא כמובן גם במאמץ המלחמתי ובעצם יכולתה של ישראל לנהל את המערכה".
בתוך כך, ישראל מקבלת הערב רוח גבית חשובה מבעלות בריתה בעולם. מהבית הלבן נמסר הערב כי "טענותיה של דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם אינן מבוססות". בנוסף, גם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק מתח ביקורת על התביעה הדרום אפריקנית, ואמרי כי "הקייס לחלוטין לא מוצדק ומוטעה. בריטניה עומדת מאחורי זכותה של ישראל להגן על עצמה בכפוף לחוק הבין-לאומי".