שעות לאחר שאיראן שיגרה את מתקפת הטילים והכטב"מים המסיבית נגד ישראל בשבוע שעבר, היא פרסה גם גדודים של אנשי כוחות הביטחון ברחובות הבירה טהראן ורחובותיהן של ערים גדולות נוספות ברחבי המדינה, כך דווח הבוקר (ראשון) בניו יורק טיימס. על פי הדיווח, כוחות הביטחון פעלו באלימות נגד נשים רבות שלא עטו כהלכה את החיג'אב, סגרו בתי עסק רבים שאפשרו לנשים לשהות בהם ללא כיסוי ראש, ואיימו להעניש ולפעול נגד כל מי שעלול היה לגלות התנגדות לפעולת המשטר חסרת התקדים נגד ישראל.

אזרחים איראנים סיפרו לניו יורק טיימס כי לאורך השבוע האחרון הם הרגישו נוכחות וכוננות משטרתית גבוהה במיוחד ברחבי איראן. אזרחית בת 32  מטהראן סיפרה כי זיהתה בשבוע האחרון מחסומים משטרתיים ארעיים בלתי שגרתיים ברחובות, למשל בדרך לחדר הכושר שלה. נשים רבות סיפרו כי השילוב בין האכיפה הקשוחה של עטיית החיג'אב והעימות עם ישראל הוביל לעלייה של ממש במפלס החרדה.

 

 

בשבועות האחרונים מתפרסמים תיעודים רבים של פעילות אלימה וכוחנית מצד משטרת הצניעות האיראנית ברחובות הערים הגדולות. בסרטונים רבים נראים מעצרים אלימים של נשים, הכנסתן בכוח לרכבי המשטרה הדכאנית ופעילות אכיפה מוגברת מצד המשטר.

 

 

משטרת הצניעות האיראנית, שאחראית לאכיפת קוד הלבוש האיסלאמי המחמיר במרחב הציבורי באיראן, חזרה לפעול בקיץ הקודם, בחודש יולי 2023. ההודעה על חזרתה הגיעה כ-10 חודשים לאחר תחילת מהומות מחאת החיג'אב, שפרצו בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני בידי משטרת הצניעות בספטמבר 2022. בעקבות המהומות והלחץ הציבורי באותם ימים, הופסקה זמנית פעילות משטרת הצניעות האיראנית.

הסיבות להגברת האכיפה האלימה

"ההסבר הכי טריוויאלי, אך גם הכי נכון, בכל הקשור לאכיפה הגוברת של קוד הלבוש האיסלאמי, הוא בואו של הקיץ", מסביר בשיחה עם N12 ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, ניתן לזהות בכל שנה בתקופת האביב ובתחילת הקיץ פעילות מוגברת הרבה יותר של משטרת הצניעות – מכיוון שבאופן טבעי, עם בואו של הקיץ פחות נשים מקפידות בעטיית הרעלה. "בתקופה הזאת, המשטר נערך מראש להגברת האכיפה", הוא אומר.

ריבוי כוחות משטרתיים ברחובות

 

 

 

הסבר נוסף שמציע ד"ר צימט היא כי ככל שעובר יותר זמן משוך מהומות מחאת החיג'אב, כך גובר הביטחון של המשטר להפעיל מחדש כוח ואלימות לדיכוי האוכלוסייה האזרחית. "משטרת הצניעות חזרה לרחובות בקיץ שעבר, אם כי באופן פחות אלים מאשר הייתה לפני כן, אולם המגמה של נשים איראניות ללא רעלה אינה פוסקת", הוא אומר. "זה מבחינת המשטר אירוע בעייתי, ולאחרונה עבר בפרלמנט האיראני חוק החיג'אב שנועד לקבוע שורה של צעדי אכיפה, בעיקר בתחום הכספי – בניסיון להעביר את האכיפה מהפן האלים לפן היותר הרתעתי".

 

 

למרות החוק, שנועד אולי למנוע עימותים וחיכוכים של גופי המשטר עם האוכלוסייה האזרחית, צימט מסביר כי עדיין מתנהל דיון בעניינו והוא טרם אושר וטרם נכנס לתוקף. "החוק הזה בהחלט מעיד עד כמה המשטר מוטרד מהתופעה, וככל שמתרחקים מהאפקט של המהומות – אז בטהראן מרגישים יותר בטוחים כדי לשוב ולהגביר את האכיפה בנושא, שבעיניהם הוא מאוד חשוב ומשמעותי".

 

 

הסבר נוסף שעשוי להסביר את השינוי האלים בפעילות משטרת הצניעות באיראן היא המתיחות עם ישראל. "סביר שהמתיחות האחרונה מחזקת את רצון המשטר להגביר את האכיפה והדיכוי כדי לשמר מידה רבה יותר של שליטה לקראת אפשרות שההסלמה תוביל לאירועים ביטחוניים בלתי רצויים. כשיש יותר כוחות ברחובות, אז בין היתר הם עוסקים גם באכיפת קוד הלבוש האיסלאמי". למרות זאת, ד"ר צימט מעריך כי גם אם איראן לא הייתה מצויה כעת במצב של מתיחות ביטחונית חריגה עם ישראל, סביר שעדיין היינו רואים את האכיפה האלימה ברחובות מצד משטרת הצניעות.

"בשורה התחתונה", מסכם ד"ר צימט, "השאלה שתמיד מתעוררת היא אם העובדה שיש יותר דיכוי מצביעה על חולשת המשטר מכיוון שהוא חושש מהציבור, או שהיא דווקא מעידה על עוצמתו ותחושת הביטחון הגבוהה שלו, שמאפשרת לו לעשות את זה. כנראה שההסבר מצוי בשתי האפשרויות – גם יש רצון להגביר את השליטה בציבור מתוך הבנה שהמשטר סובל ממשבר לגיטימציה חריף, אבל גם בהחלט ניתן להצביע על כך שכיום המשטר האיראני פחות חושש ממה שהוא חשש ממנו לפני שנה, ומעריך שהסכנה ליציבותו פחתה".