בית הדין לצדק בהאג יתכנס היום (חמישי) ומחר לדיון בבקשת דרום אפריקה להוצאת צווים נוספים בתביעתה נגד ישראל. בית הדין כבר הוציא צו ביניים בתביעה, ולצד זאת לא נעתר לבקשת דרום אפריקה להוציא צו לעצירת המלחמה. כעת, על רקע הפעילות ברפיח, דרום אפריקה פנתה בבקשה בהולה להוצאת צווים נוספים ובית הדין קבע דיון בזק בהתראה של יומיים בלבד.
ניסינו לשרטט את המשמעויות ומה שצריך לדעת לקראת הדיון, בעזרת ד"ר דנה וולף, ראש חטיבת משפט וביטחון, אוניברסיטת רייכמן, ועו"ד יובל ששון, שותף במשרד מיתר ומרכז נושא המשפט הבין-לאומי במטה החטופים. שאלות-תשובות.
"בינואר דחה בית הדין את בקשת דרום אפריקה להורות בצו על הפסקת הלחימה בעזה, בטענה לרצח עם שמבצעת ישראל בפלסטינים", מזכירה ד"ר וולף. "יחד עם זאת, בהסכמת רוב השופטים הוצאו כמה צווי ביניים, אשר מחייבים את ישראל לפעול על פי האמנה למניעת רצח עם ולהימנע מפעולות הנוגדות אותה, לפעול נגד ההסתה לרצח עם כנגד אזרחים פלסטינים ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לתוך רצועת עזה. מאז ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווים זמניים נוספים נגד ישראל כמה פעמים, אך זו הפעם הראשונה מאז שבית הדין מסכים לקיים דיון בנושא".
מהם התרחישים האפשריים והחששות מהדיון?
"החשש המרכזי הוא שבית הדין יחליט הפעם ליתן צו המורה על הפסקת הלחימה על רקע פעולת צה"ל ברפיח", מציינת ד"ר וולף. "יש קושי בהצדקת צו שכזה על ידי בית הדין כאשר הפעולה של צה"ל ברפיח עד כה היא מוגבלת ונקודתית. בית הדין נזהר עד כה שלא לחרוג מסמכותו במסגרת אמנת רצח העם ולא לדון בבחינת סוגיות רחבות יותר של דיני המלחמה".
"תרחיש סביר הוא שבית הדין ידון שוב בסוגיית מעבר סיוע הומניטרי מספק לתוך רצועת עזה, על רקע סירובה של מצרים לשתף פעולה עם ישראל בפתיחת מעבר רפיח, ולהעביר סיוע הומניטרי דרך מעבר כרם שלום כל עוד צה"ל שולט בצד העזתי שלו", הוסיפה.
"התרחישים והחששות הם אותם תרחישים וחששות שליוו את ההליך מראשיתו ובראש ובראשונה שבית הדין בהאג יוציא צו המורה על הפסקת הלחימה", מצטרף עו"ד ששון. "בנוסף כמובן ישנם סעדים נוספים שבית הדין יכול להורות הן בתחום ההומניטרי והן בתחום דיווח ומגבלות אחרות".
מה אפשר ללמוד מההחלטה לקבוע דיון דחוף בהתראה של יומיים?
"ניתן לנסות ללמוד מזה מספר דברים", משיב עו"ד ששון. "הדבר מבטא אולי חוסר סבלנות ודחיפות, מה שבית הדין בוודאי יטען. מצד שני, עומדת הטענה הרצינית של ישראל שההחלטה היא תקדימית, פוגעת בזכויות ישראל להגן על עצמה ונובעת משיקולים פוליטיים של הנשיא הנוכחי של בית הדין שהוא ממוצא לבנוני".
"ההתראה לקיום הדיון קצרה מדי וחריגה ביחס למקרים קודמים", מוסיפה ד"ר וולף. "לפי לוח הזמנים שפורסם, ביום חמישי תציג דרום אפריקה את טיעוניה, וישראל תשיב ביום שישי. ההתראה הקצרה פוגעת בהליך התקין ואינה מאפשרת לישראל להציג את עמדתה באופן ראוי. זו פגיעה גם בישראל וגם בלגיטימציה של בית הדין".
מועד הדיון פורסם שלשום, ביום העצמאות, ובכך בית הדין הותיר לישראל זמן היערכות קצר מאוד. המשנה ליועמ"ש לשעבר (משפט בינלאומי), ד"ר רועי שיינדורף, ביקר את התנהלות בית הדין בחשבון הטוויטר שלו. "קביעת דיון בלוח זמנים כה קצר חותרת תחת האפשרות לקיים הליך הוגן", הוא האשים. "התנהלות זו מעוררת אצלי את הספק עד כמה בית הדין באמת מעוניין לאפשר לישראל להציג את עמדתה ואת ההתפתחויות שהתרחשו בעת האחרונה. התנהלות לא ראויה זו תפגע בסופו של דבר לא רק בישראל, אלא גם במעמדו של בית הדין".
קביעת דיון בלוח זמנים כה קצר חותרת תחת האפשרות לקיים הליך הוגן. התנהלות זו מעוררת אצלי את הספק עד כמה בית הדין באמת מעוניין לאפשר לישראל להציג את עמדתה ואת ההתפתחויות שהתרחשו בעת האחרונה. התנהלות לא ראויה זו תפגע בסופו של דבר לא רק בישראל, אלא גם במעמדו של בית הדין. https://t.co/X8Fp8yHS1e
— רועי שיינדורף Roy Schondorf (@RoySchondorf) May 14, 2024
מהם השיקולים בנוגע לשאלה אם ישראל צריכה להתייצב לדיון או לא?
"כבר בראשית הדרך, ישראל התייצבה לדיונים בהליך הזה מאחר שהיא צד לאמנה (למניעת רצח עם - י"א), ומכוחה הסכימה לסמכותו של בית הדין לדון במחלוקת בין מדינות החברות באמנה", מסבירה ד"ר וולף. "אני מאמינה שישראל פועלת כדי לעמוד בהתחייבותה גם הפעם כל עוד בית הדין יאפשר לה זמן סביר להכין את טיעוניה ולהציג את עמדתה באופן ראוי שיאפשר לה להשפיע על ההליך ולא להיות חלק מהליך פגום מיסודו".
"ההתראה לקיום הדיון קצרה וחריגה, מאמינה שישראל פועלת כדי לעמוד בהתחייבותה כל עוד בית הדין יאפשר לה זמן סביר להכין את טיעוניה"
ד"ר דנה וולף
"השיקולים המנחים בדרך כלל בסיטואציות שכאלה הם מצד אחד לא להפקיר את הזירה המשפטית ולנסות בכל זאת להשפיע", מציין עו"ד ששון. "מנגד, עצם ההתייצבות נותן לגיטימציה לבית הדין ולהליך. בשל ההטיה הפוליטית ובשל הלחץ הנמשך על ישראל והסכנה להוצאת צווים, הדילמה בישראל היא אם לא לטעון מראש שה'משחק מכור' ושאין טעם להשתתף תחת השתתפות בהליך, שנותנת לו בסוף את אותה לגיטימציה".
ההרכב של בית המשפט השתנה מאז הדיון הקודם. יש לכך משמעות?
"זה נכון שמאז הדיון האחרון שהתקיים בעניין צווי הביניים שביקשה דרום אפריקה נגד ישראל, התחלפה נשיאת בית הדין האמריקנית בנשיא לבנוני השופט נוואף סלאם", מציינת ד"ר וולף. "תחת סלאם נבחרה סגנית השופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה אשר התנגדה לכל הצווים שהוצאו נגד ישראל על אף שבארצה התנערו מהחלטתה".
עוד הדגישה כי "שופטי בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג אינם שופטים מטעם המדינות מהן הם מגיעים, אלא שופטים עצמאיים. פוליטיזציה של בית הדין תפגע בלגיטימציה שלו כבית דין המשקף בעיני מדינות את המצב המשפטי אשר על פיו הן מחויבות לפעול". לעומת זאת, עו"ד ששון טוען: "בהחלט בסוף שופטים שונים מחליטים אחרת וראינו את הפיצול גם בפעם הקודמת בקביעת השופטים, ובהחלט ייתכן ששופטים חדשים שמונו יחליטו בשונה מקודמיהם".