במסמך רשמי שהוגש לבית המשפט בארצות הברית, האו"ם, בגיבוי משרד המשפטים האמריקני, טוען כי לעובדי אונר"א שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר יש חסינות מפני תביעה - כך חשפנו לראשונה אתמול (שישי) באולפן שישי.
במסמך שהוגש בית המשפט בארצות הברית נטען כי לעובדי אונר"א שהשתתפו בטבח יש חסינות. "מאחר שהאו"ם לא ויתרו על חסינותם במקרה זה, הארגון המשנה שלה, אונר"א, ממשיך ליהנות מחסינות מוחלטת מפני תביעה, ויש לדחות את התביעה", נכתב במסמך התגובה של אונר"א.
במשרד המשפטים האמריקני הוסיפו: "תלונתם של התובעים אינה מציגה תיאוריה שלפיה האומות המאוחדות ויתרו על חסינותה. לפיכך, מאחר שהאו"ם לא ויתרו על חסינותם במקרה זה, ארגון המשנה שלה, אונר"א, ממשיך ליהנות מחסינות מוחלטת בפני תביעה, ויש לדחות את התביעה נגד אונר"א הנתבעת בשל היעדר נושא".
משמעות הדברים היא שבית המשפט מציב רף גבוה בפני קורבנות הטבח ובני משפחותיהם, הנדרשים להוכיח כי יש להסיר את החסינות של עובדי אונר"א. מדובר בעובדי אונר"א שלפי הטענות היו מעורבים ברצח, חטיפה ואף החזקת חטופים בעזה. למרות חומרת המעשים המיוחסים להם, הם עדיין נהנים מחסינות משפטית מכוח היותם עובדי האו"ם.
דיצה היימן, שנחטפה והוחזקה על ידי מורה של אונר"א במשך 49 ימים, סיפרה בעדותה: "יום אחרי 7 באוקטובר, שני מחבלים רעולי פנים לקחו אותי ועזבו את הבית. כשהתקרבנו ליעד, ראיתי מבני בטון רבים עם הלוגו של אונר"א, וכאן נשארתי במשך שבעה שבועות, 49 ימים".
עוד הוסיפה: "ראיתי כמה מחברות על גבי המקרר, שמתי לב שעל הכריכה היה הסמל של אונר"א על המחברות. באחד הימים שאלתי את בעל הבית אם הוא מורה, והוא אמר שכן. שאלתי אותו אם הוא מורה של אונר"א והוא אמר שכן.
"אכלתי פעם אחת ביום בשעה 16:00. קיבלתי חטיפים שעל האריזה היה תווית של אונר"א ועליהם הכיתוב: לא למכירה, לילדי בית הספר של אונר"א בלבד", סיפרה היימן. "במהלך 53 ימי השבי, התקלחתי רק 3 פעמים עם דלי מים פושרים. אני חולת סוכרת, סובלת מבעיות בבלוטת התריס, סובלת מדלקת ורידים ולא קיבלתי את התרופות היומיות לבעיות הרפואיות שלי".
עורך הדין גבי מירון ממשרד עורכי הדין MM-LAW, אשר הגיש את התביעה נגד אונר"א בגין סיוע לרצח עם ופשעים נגד האנושות, מכין כעת את תגובתו למסמך זה.
"אונר"א חטפו את הבן שלי": המחאה שמנכ"ל הארגון לא ציפה לה
איילת סמרנו, אמו של יונתן סמרנו בן ה-21 שנחטף ממסיבת הנובה והוכרז כנרצח לאחר 59 ימים, הגיעה לשוויץ בחודש שעבר והפתיעה את מנכ"ל אונר"א. במהלך נאומו של פיליפ לזאריני לציון יום העצמאות של שוויץ, עלתה סמרנו על במה מאולתרת, הסירה את הז'קט וחשפה חולצה הקוראת באנגלית: "אונר"א חטפו את הבן שלי". סמרנו התייחסה לדיווחים שעובד סוציאלי מטעם אונר"א הוא זה שחטף את הגופה. סמרנו תועדה צועקת לעברו: "איפה הבן שלי, מר לזאריני? מדוע אתה שותק?".
מאז תחילת המלחמה מסתובבת סמרנו במקומות שונים בארץ ובעולם ומנסה לגייס את העולם המערבי לצדד בישראל. לאחר המחאה, כינס ארגון UN Watch מסיבת עיתונאים עם סמרנו ומנכ"ל הארגון הלל נוייר, וקראו ללזאריני להיחשף לעובדות ולהתפטר. סמרנו סיפרה: "ראיתי את העיניים שלו מסתכלות עליי ואומרות: 'אני מכיר אותה, גם לפה היא הגיעה?'. היה לו חיוך ערמומי. חשוב לי למחות נגדם בכל מקום בעולם, כדי שכל העולם יבין מי הם, אני מרגישה שאני חייבת להיאבק למען הבן שלי".
באפריל השנה ניסה לזאריני להגיע ולבקר בעזה, אולם נחסם על ידי שלטונות ישראל שראו בו "אישיות לא רצויה", על רקע הכחשתו בדבר מעורבות אנשי הארגון ב-7 באוקטובר. "לא קיבלתי שום ראיות לטענות של ישראל, ולא בפעם הראשונה", צוטט לזאריני בזמנו.