סין סיפקה השבוע שתי עדויות ברורות לצד החד-משמעי שהיא מקדמת מאז תחילת המלחמה - עמידה לצד אויבי ישראל. בתחילת השבוע הבהירו בבייג'ינג כי הם תומכים לחלוטין בלבנון והבהירו כי "תמיד יעמדו לצד אחינו הערבים", ולאחר מכן גם פרסמה הודעת תמיכה חד-משמעית באיראן. בכך המשיכה סין את הקו שאותו היא נוקטת מאז תחילת המלחמה, של עמדה רשמית אנטי-ישראלית, עם תמיכה נרחבת בפלסטינים ואירוח משלחות של חמאס בבייג'ינג.
"לא משנה מה יקרה, תמיד נעמוד לצד לבנון", אמר השבוע שר החוץ של סין, וונג יי, בפגישה בשולי עצרת האו"ם בניו יורק עם שר החוץ של לבנון עבדאללה בו חביב. "לא משנה כיצד המצב יתפתח, סין תמשיך לעמוד לצד הצדק ואחינו הערבים, כולל לבנון". מבלי להתייחס לצד הישראלי כלל, ומבלי להזכיר שחיזבאללה פתח במתקפה על ישראל מבלי התגרות נגדו, מתח וונג ביקורת על מה שהוא תיאר כ"הפצצות חסרות הבחנה" של ישראל נגד אזרחים בלבנון.
אתמול נפגש שר החוץ הסיני גם עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, ואמר: "סין תמשיך לתמוך בביטחונה, ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית וכבודה הלאומי של איראן. איראן תמיד תוכל לראות בנו שותף אמין, אנו מתנגדים לכוחות חיצוניים שמתערבים בענייניה הפנימיים של איראן ומטילים עליה סנקציות ומפעילים עליה לחץ".
האמירות הללו מצידה של בייג'ינג אינן מפתיעות. לפני כשלושה חודשים אירחו הסינים בבירתם משלחות של חמאס, פתח ופלגים פלסטנים נוספים - למה שכונה כ"פסגת הפיוס הפלסטינית". בסין מנסים לדחוף את ארגוני הטרור הפלסטינים להגיע להסכמות ולגבש "ממשלה לאומית אחידה" - במסגרת מה שהם מזהים כפתרון לסיום המלחמה בעזה באופן שיבטיח הקמת מדינה פלסטינית.
בסין לא מסתירים את שאיפתם לסיום הסכסוך באזור, באופן המנוגד בצורה חריפה לעמדת הציבור והממשלה בישראל. חשוב להדגיש כי סין אינה שונה בכך מכלל המדינות במערב, שמציבות את פתרון שתי המדינות כדרך הטובה ביותר מבחינתן לסיים את המלחמה הנוכחית בעזה בפרט ואת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.
לאורך זמן ממושך מאז הטבח ב-7 באוקטובר ותחילת המלחמה, נמנעו בסין מלהביע עמדת תמיכה מינימלית לתמיכה בישראל. רק שבועות לאחר תחילת המלחמה אמר שר החוץ הסיני וונג לשר החוץ בישראל אלי כהן כי סין "תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה". לצד זאת, לא נשמעו גינויים חריפים מצידה של בייג'ינג למעשי הטבח ולארגון הטרור חמאס.
החשיבות של העולם הערבי והמוסלמי עבור סין
בסין רואים בעולם הערבי והמוסלמי במזרח התיכון כיעד חשוב - גם ברמה הכלכלית וגם ברמה הגאופוליטית. כפי שנראה בהסכם הנורמליזציה בתיווך סין בין איראן וסעודיה במרץ 2023, סין מפעילה את כוחה הרב כדי להגביר את השפעתה ואחיזתה במזרח התיכון. ניסיון התיווך והפשרה בין הפלגים הפלסטינים הוא עדות נוספת לניסיונה של סין לקנות השפעה נוספת באזור, תוך ניסיון לדחוק את ארה"ב ממנו, או לנצל את הגישה הרווחת בארה"ב לצמצם את הנוכחות כאן.
הישענותה הגדולה של ישראל על ארה"ב והברית ארוכת השנים בין המדינות, גם בימים של מתיחות גדולה בין ירושלים וושינגטון - מוכיחה לסין כי לפי שעה היא לא תוכל להרחיב את השפעתה באזור דרכנו. מנגד, זעם ומורת רוח של מדינות אחרות רבות באזור משמש מבחינתה הזדמנות להתקרב - ועל כך היא נוקטת בלשון אנטי-ישראלית באופן כמעט מובהק. חשוב להדגיש כי לצד התמיכה הרטורית הגדולה של סין באיראן, לבנון, הפלסטינים וגורמים עוינים אחרים לישראל - התמיכה המעשית של סין אינה גדולה. כך למשל, למרות הצהרותיה, סין רחוקה מלהיות תורמת גדולה של ארגון אונר"א.
לצד המשמעות הגאופוליטית, לסין גם אינטרסים כלכליים מובהקים באזור. בסין מחפשים כל העת להרחיב את הזדמנויותיה הכלכליות ולחדור לשווקים נוספים. בעוד שהשוק בישראל קטן יחסית, ומבוסס במידה רבה על ארה"ב - שווקים ערביים ומוסלמים באזור הרבה יותר נגישים לסין. בהקשר האיראני, סין נהנית בשנים האחרונות מהסנקציות המפליגות על טהראן, ובשל כך קונה נפט איראני במחיר מוזל.
המשמעויות הגדולות של הכלכלה והרצון להגביר את ההשפעה המדינית באזור מצטרפות לסוגיות נוספות, הגם שאינן קשורות ישירות לממשלה, כמו עמדות אנטי-ישראליות מובהקות בקרב רבים באוכלוסייה הסינית. על אף שאין מדובר במקשה אחת, לאורך המלחמה מתקבלות עדויות רבות לאנטישמיות של ממש בקרב האזרחים הסינים, כפי שמתבטא ברשתות החברתיות בסין - שמנוטרות ומנוהלות על ידי המשטר בבייג'ינג, כלומר דברים שמקבלים אישור רשמי מהשלטון.