בריטניה הודיעה היום (שני) על השעיית חלק ממכירות הנשק לישראל, כך מסר שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי. ההחלטה התקבלה כחודשיים לאחר חזרת השמאל הבריטי לשלטון, בעקבות בדיקה של רישיונות יצוא נשק בריטיים שהעלתה כי קיים "סיכון ברור" שהנשק עלול לשמש באופן המפר את החוק הבין-לאומי.

לאמי ציין כי מתוך 350 רישיונות יצוא, כ-30 יוקפאו. "בהתמודדות עם סכסוך כזה, חובתה החוקית של הממשלה היא לבחון מחדש את רישיונות היצוא של בריטניה", אמר השר מהלייבור. הוא הדגיש כי "זה אינו איסור גורף, זה אינו אמברגו נשק". שר החוץ ישראל כ"ץ מסר כי זהו "צעד שמשדר מסר בעייתי מאוד לארגון הטרור חמאס ולשולחיו באיראן".

דיוויד לאמי, שר החוץ של בריטניה (צילום: רויטרס)
שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי|צילום: רויטרס

ההשעיה חלה על רישיונות לציוד שבריטניה מעריכה כי הוא בשימוש בסכסוך בעזה, כולל חלקים למטוסי קרב, מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים. היא כוללת גם פריטים המקלים על מיקוד במטרות קרקעיות. רישיונות יצוא לחלקי מטוסי אימון ולציוד ימי שאינו בשימוש בעזה לא יושפעו, כמו גם רישיונות לכימיקלים וציוד תקשורת.

הקריטריונים הבריטיים לייצוא נשק אוסרים על הענקת רישיונות אם קיים חשש שהפריטים עלולים לשמש לביצוע או לסיוע בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבין-לאומי. ההחלטה לא תשפיע על רכיבים לתוכנית המשותפת של מטוסי קרב מסוג F-35, למעט חלקים הנשלחים ישירות לישראל. גורמים בריטיים קבעו כי השעיית רכיבים קריטיים במאגר הגלובלי של חלקי חילוף עלולה לפגוע בתחזוקה ובפעילות של מטוסי F-35 במדינות אחרות.

מטוס הקרב (צילום: דובר צה
מטוס "אדיר" (F-35I) של חיל האוויר|צילום: דובר צה"ל

הערכת הממשלה הבריטית בחנה ציות לחוק הבין-לאומי בשלושה תחומים: אספקה וגישה הומניטרית, טיפול בעצורים וניהול המבצע הצבאי. ההערכה מצאה כי ייתכנו הפרות של החוק ההומניטרי הבין-לאומי מצד ישראל בשתי הקטגוריות הראשונות, בעוד שלגבי השלישית נמצא חוסר בראיות מספקות הניתנות לאימות.

הממשלה הבריטית נתונה בלחץ כבד לנקוט עמדה נוקשה יותר כלפי ישראל על רקע המלחמה בעזה. יש לציין כי בריטניה אינה מספקת נשק ישירות לישראל, אלא מעניקה רישיונות ייצוא לחברות בריטיות למכור נשק למדינה. השעיית הרישיונות ליצוא הנשק תישאר תחת בחינה מתמדת, בעוד שבקשות חדשות לרישיונות ייבחנו על בסיס פרטני.

_OBJ

גורמים פוליטיים וארגוני זכויות אדם בבריטניה דרשו בחודשים האחרונים לעצור את מכירות הנשק לישראל בשל המצב ההומניטרי בעזה. למרות שהנשק הבריטי מהווה רק כאחוז אחד מייבוא הנשק הישראלי, ההחלטה מהווה מכה דיפלומטית ומסמנת שינוי משמעותי במדיניות הבריטית כלפי ישראל. היא מגיעה לאחר שהממשלה הבריטית משכה את ההסתייגות מהחלטת בית הדין הבין-לאומי הפלילי שהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.