"תמצאו חדר!": מאז ומעולם, עם השקיעה במרכזי הערים הגדולות בעולם, הופכים הפארקים הגדולים ממגרשי משחקים למשפחות וילדים למקומות מפגש חשוכים, מבודדים ומלאי עצים ושיחים, המועדפים על הומואים למין מזדמן. זוהי תופעה עתיקת יומין העונה לשם 'קרוזינג', זאת בשל העובדה שגברים "משוטטים" ובוחנים אחד את השני בחיפוש אחר מין, המתרחשת מאז נולדה תופעת העיור לפי כאלף שנה, ולא בכדי. היא שריד עתיק מהזמנים הלא רחוקים, שבהם קיום יחסי מין חד-מיניים לווה עם חשש להיתפס ולהישלח לכלא, או גרוע מכך.
גם מי שיטיילו לפנות ערב במרחבי הענק הירוקים של הפארק הוותיק המפסטד הית' בצפון לונדון, הנפרש על פני 3200 דונם ובו נקודת התצפית הגבוהה ביותר בעיר, עלולים לפגוש בתופעות נוספות, מלבד דוגווקרים תמימים ואנשים שעושים ג'וגינג. בצד המערבי של הפארק, לאחר רדת החשכה, גברים מחפשים מין מזדמן בין השיחים.
התופעה מתרחשת בכל רחבי העולם, מהטירגארטן העצום בברלין, דרך הסנטרל פארק בניו יורק, ואפילו כאן אצלנו בארצנו הקטנטונת ניתן היה בעבר לחזר אחרי גברים בחסות החשיכה במה שהיה פעם גן הרכבת או גן העצמאות. אך לבעלי הכלבים, שחלקם ודאי רכש נכסים יקרים צמודים לפארק, נמאס מהתופעה, ולאחרונה החלו להופיע ברחבי השטח, שהוגדר בתור ציבורי לפני מעל ל-200 שנה, שלטים המזהירים מקיום יחסי מין בשטחי הפארק: "עושים קרוזינג ומחפשים מין? הומוסקסואליות היא חוקית. השתמשו באפליקציית דייטינג כמו גריינדר ותמצאו חדר".
יוזמי הקמפיין הגדילו לעשות וצירפו מפה עם סימון בעיגול אדום והכיתוב 'זה לא שטח קרוזינג', ועודדו את התושבים לטייל דווקא באזור המסומן, במטרה "לכבוש בחזרה את ההית' המערבי". הפעילים הגאים של לונדון לא נשארו חייבים ושיגור קמפיין משלהם, שבו טענו: "מין מזדמן תחת כיפת השמיים היא זכותנו התרבותית", והוסיפו כי השלטים "מחזקים הומופוביה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בסרטון שיצר ג'וזף וילסון, המוחים הגאים צועדים באזור המסומן עם שלטים שעליהם נכתב "שחררו את הכלבלבים" ו"קחו אותי לעץ ה*יונים". דן גלאס, פעיל אנטי-ישראלי ממוצא יהודי שמנהיג את המחאה, אמר: "זו הומופוביה, זה להגיד שאנשים קווירים לא יכולים לעשות משהו שהוא זכותם החוקית - לקיים הפגנת חיבה בפומבי".
תמונות שעלו לאחרונה לרשתות החברתיות מציגות פעילי להט"ב מצטלמים עם ישבנים חשופים לצד עץ שאותו הם מכנים "עץ ה*יונים", עם שלטים שעליהם נכתב "זהו כן שטח קרוזינג - תהנו לכם!", זאת בזמן ששוטרים עומדים בצד ללא הפרעה. גלאס אמר לאתר "העיתון החדש של קמדן" שהמוחים יצעדו במצעד מחאה בשטח המתחם שסומן בתור אזור קרוזינג, וחלק מהם "יעשו קרוזינג, או מין, ויהיו הרבה נשיקות בתצוגת תכלית של אהבה קווירית, חיבה ואינטימיות".
"קרוזינג בפארק המדובר מתרחש לפחות מהמאה ה-19, דרך הדה-קרימינליזציה ועד ימינו", כתב גלאס באחד הפוסטים. "לאנשים רבים זה עדיין המרחב הבטוח ביותר לחקר מיני, הרחק בטבע הפראי. זה עולם שקיים מחוץ לרעל של אפליקציות הדייטינג המודרניות והקיטלוג המיני". גלאס המשיך ותיאר כיצד קרוזינג הוא מנהג "עתיק יומין המהווה תגובה מוארת לסביבה פשיסטית", וכתב: "כאשר דעות קדומות מכות בקהילה הקווירית הן לרוב מהוות אינדיקציה לבאות, כאשר כל אחד שנמצא מחוץ לגבולות התרבות השלטת מהווה איום על הסדר הקיים, על מוקדי השליטה והכוח".
לטענת הפעילים הגאים, שטח המריבה מסתכם בסך הכל ברצועה הקטנה מרבע קילומטר רבוע, בעוד התושבים וגם הדוגווקרים יכולים לטייל בשאר 8 הקילומטרים הרבועים הנוספים של הפארק. למעשה, הפעילים לא טועים בהרבה. למען האמת הם לא טועים. היסטורית, רצועת הפארק המדוברת משמשת לקרוזינג מאז המאה ה-19 והיא אחת הנקודות המוכרות ביותר באירופה מעל ל-200 שנה. לפי השמועות, המסורת החלה בשל התפשטות חוקי המוסר בשלהי המאה ה-19 שאסרו על יחסים חד-מיניים, עד שבוטלו לקראת סוף שנות ה-60 באנגליה ובשאר בריטניה בשנות ה-80 של המאה ה-20.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
על פי חוק העבירות המיניות משנת 2003, יחסי מין במקומות כמו כמו שירותים ציבוריים עדיין נחשבים בתור עבירה על החוק, אך לעומת זאת מין במקומות ציבוריים אחרים לא, אלא אם כן נתפסים על ידי עוברי אורח לא קרויים, או שיש סיכוי ממשי שהציבור עלול להבחין בכך. כדי להוביל לכתבי אישום על סעיף "התערטלות בציבור" - על האקט עצמו להתקיים במרחב ציבורי מול לפחות שני עדים.
בסרטונים שפורסמו במדיה החברתית חלק מהפעילים הסבירו מדוע הם מעדיפים קרוזינג על פני אפליקציות הדייטינג. "לא תמיד אתה מעוניין בטרחה. להתחבר לאפליקציה להכיר מישהו ורק אז לראות אותו פנים אל פנים. כאן זה מיידי ולגמרי אנונימי. הרבה גברים אוהבים, מסיבה לא ברורה, מין אנונימי. אני מעולם לא התביישתי בזה", הסביר אחד מהם.
הדבר עורר זעם בקרב התושבים שטענו שהמסורת מיושנת, שכן הומוסקסואליות איננה לא חוקית. "לא היינו מסכימים שזוג סטרייטים יעשו דוגי סטייל בפארק, אבל גברים הומואים מקבלים פס כי זו מסורת? אני באמת לא מבין את זה", כתב אחד המוחים. אחר הוסיף: "זו מין הילה פרוגרסיבית של עליונות מוסרית. מין הומואי איננו פרוגרסיבי במהותו או מעלה מוסרית, וזה מוזר להתייחס אליו ככה. אני לצד הדוגווקרים במקרה הזה – תמצאו חדר".
מלבד לעורר מחאה זועמת, התופעה זכתה אף להנצחה בתרבות הפופולרית במחזה המרגש "מלאכים באמריקה", או בדמות הלהיט Let’s Go Outside של ג'ורג' מייקל המנוח - אחד מגדולי זמרי הפופ בהיסטוריה, שכזכור נתפס בשעת מעשה בשירותים ציבוריים והודה בראיון ב-2006 שזהו "המקום היחיד שהמשטרה הייתה מוכנה לקבל את זה, ולרוב זה היה באמת מרחב בטוח".
לוסי מארש, מהקרן לחינוך משפחתי, אמרה שהורים זכאים לקחת את ילדיהם לפיקניק או טיול בכל חלק הפארק מבלי להיתקל בגברים המקיימים יחסי מין בציבור. "זו לא 'דעה קדומה' לחשוב שאנשים לא צריכים לעסוק בפעילות מינית בציבור, ודאי שלא בפארק בו סביר שנוכחים ילדים", כתבה. "איך הגענו למצב בחברה שבו הגברים הללו חושבים שזה לגיטימי לא רק לחפש מין בציבור, אלא גם להציג בפני כל את הסטיות המיניות שלהם באמצעות מחאה ציבורית בפני משפחות?". מהצרצרים בפארק הירקון לא נמסרה תגובה.