"ארצות הברית תשתלט על רצועת עזה" - במילים דרמטיות אלו חשף הלילה (בין שלישי לרביעי) נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן, תוכנית שאפתנית שמעוררת ספקות כבדים בוושינגטון ובעולם כולו. טראמפ מציע להשתלט צבאית על הרצועה, לפנות את תושביה הפלסטינים ולהפוך אותה לאתר תיירות יוקרתי - "הריביירה של המזרח התיכון".
"נפרק את כל הפצצות הלא מפוצצות והנשק המסוכן באתר, ניישר את השטח, נפנה את המבנים ההרוסים", פירט טראמפ את חזונו, "נבנה דיור ונביא לפיתוח כלכלי שיספק מספר בלתי מוגבל של מקומות עבודה". עם זאת, בדרך למימוש הרעיון שנשמע לישראלים רבים בגדר חלום, יש כמה בעיות.
המכשול המשפטי
ההצעה לפנות בכוח כשני מיליון פלסטינים מהרצועה מעוררת בעיה משפטית שנויה במחלוקת. מומחים למשפט בין-לאומי מזהירים כי העברה כפויה של אוכלוסייה אזרחית נחשבת לפשע מלחמה על פי אמנות ז'נווה. "אם מנהיג הדמוקרטיה החזקה בעולם יוביל מהלך כזה, הוא יספק תקדים מסוכן שכל רודן יוכל לנצל להצדקת טיהור אתני של מיעוטים", הסביר סטיבן קולינסון ב-CNN.
אכיפת המשפט הבין-לאומי היא מורכבת ומאתגרת. אחד המנגנונים המרכזיים לאכיפה הוא בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC), אך ארצות הברית אינה חברה בו. עם זאת, הפלסטינים כן הצטרפו לבית הדין, לאחר שהתקבלו באו"ם כמדינה משקיפה שאינה חברה. משמעות הדבר היא שלבית הדין יש סמכות שיפוט על פשעים המתבצעים בשטח פלסטיני, גם אם המבצעים הם אזרחי מדינה שאינה חברה ב-ICC, כפי שראינו בהקשר של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.
האכיפה של המשפט הבין-לאומי מוגבלת בשל היעדר "משטרה בין-לאומית". האכיפה מתבצעת במספר דרכים, כולל דרך בתי הדין הבין-לאומיים בהאג, אך היא מאתגרת במיוחד כשמדובר במעצמות, ובפרט במדינות החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם. לארצות הברית, למשל, יש זכות וטו במועצת הביטחון, הגוף שיכול להטיל את הסנקציות המשמעותיות ביותר.
לגבי בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ), שבו מתנהלים הליכים בין מדינות, סמכות השיפוט תלויה באופי ההאשמות. במקרה של האשמות בדבר רצח עם, למשל, יש לו סמכות שיפוט. עם זאת, כרגע מדובר באמירות בלבד, ואין עילה משפטית. גם אם ארצות הברית תבצע פשעים כאלה, אכיפת הדין נגדה תהיה מאתגרת במיוחד בשל כוחה הפוליטי והכלכלי, ובפרט בשל מעמדה כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם.
פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט בין-לאומי וחוקתי באוניברסיטת תל אביב, שוחח עם N12: "התוכנית של טראמפ עדיין לא ברורה, אבל ברור שהעברת אוכלוסייה מהשטח שלה - זה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות. טרנספר - העברה כפויה של אנשים מביתם - זה בלתי חוקי". לדבריו, זה בלתי חוקי ובלתי מציאותי כנראה גם להעביר את האוכלוסייה הזו. "אם יש אנשים שבאופן אינדיבידואלי רוצים להגר זו זכותם, ואם אנשים בגלל המלחמה נהיים פליטים ולמדינות יש חובה לקבל אותם כפליטים - זה משהו אחר לגמרי ממה שהוא מדבר עליו".
"לפנות את כל האוכלוסייה ושהם לא יחזרו לשם – ושאז זה יהפוך להיות שטח אמריקני. באיזו זכות?", מסביר פרופ׳ גרוס. "כיום אנחנו בעידן שלתושבים יש הגדרה עצמית. תושבים של שטח, בין אם הוא כבוש או לא, יש להם זכות להגדרה עצמית לעתידם. ולכן כל הדיון "מי ישלוט בעזה?" – התושבים הם אלה שצריכים להחליט על עתידם".
האתגר הביטחוני
השליטה האמריקנית בעזה עשויה לדרוש הצבת אלפי חיילים אמריקנים באזור רגיש, החשוף לאיומים מצד חמאס ושאר ארגוני טרור ברצועה. "פלישה אמריקנית לעזה תוביל להרג אלפי חיילים אמריקנים ועשורים של מלחמה במזרח התיכון", הזהיר הסנאטור כריס מרפי מקונטיקט.
בכלי התקשורת בארה״ב שסיקרו בהרחבה את התוכנית של טראמפ, התייחסו גם לניסיון המר של ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן, שם נוכחות צבאית ממושכת הובילה לאבדות כבדות ועלויות עצומות. לדבריהם, השליטה על הרצועה תדרוש הצבת כוח צבאי בהיקף ניכר שיהיה חשוף לאיומי טרור מתמשכים, פעולות גרילה והתנגדות עממית.
ישנו גם האתגר הלוגיסטי. פינוי והעברה של כ-1.7 מיליון עזתים הוא מבצע בסדר גודל חסר תקדים. למרות שטראמפ לא פירט לאן יועברו התושבים, ברור כי מדובר במבצע שידרוש תיאום בין-לאומי מורכב, תשתיות קליטה נרחבות, והסכמה של מדינות האזור כמו ירדן ומצרים - שכרגע לא נראית באופק.
המחיר הכלכלי
התוכנית תדרוש את אחת ההשקעות הגדולות בהיסטוריה האמריקנית במזרח התיכון. מעבר לעלויות הצבאיות, שיקום הרצועה והפיכתה לאתר תיירות יחייבו השקעה של עשרות מיליארדי דולרים בתשתיות, בנייה ופיתוח כלכלי. "אינני חושב שלהוציא הרבה כסף על עזה זה השימוש הטוב ביותר במשאבי ארצות הברית", אומר הסנאטור הרפובליקני ג'וש האולי ממיזורי אמר לפוליטיקו . הוא גם אמר שאינו תומך בפתרון של שליחת חיילים אמריקנים לעזה.
ההתנגדות הפוליטית
התוכנית מעוררת התנגדות חסרת תקדים בשתי המפלגות. הדמוקרטים רואים בה הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי והמסורת האמריקנית. "זו בדיחה חולה", אומר הסנאטור כריס מרפי. אפילו בקרב הרפובליקנים נשמעים קולות מסויגים. "רוב תושבי דרום קרוליינה לא מתלהבים מהרעיון לשלוח אמריקנים להשתלט על עזה", מודה הסנאטור לינדזי גרהאם, בן בריתו הקרוב של טראמפ, שצוטט בסוכנות הידיעות AP. הסנאטור כריס קונס מדלוור אף הגדיר את התוכנית כ"טירוף מוחלט".
He’s totally lost it. A U.S. invasion of Gaza would lead to the slaughter of thousands of U.S. troops and decades of war in the Middle East. It’s like a bad, sick joke. https://t.co/on4Vf4z4kB
— Chris Murphy (@ChrisMurphyCT) February 5, 2025
התוכנית חושפת סתירה במדיניות החוץ של טראמפ. מיומו הראשון בבית הלבן, עוד בקדנציה הקודמת, הוא הבטיח להוציא את ארצות הברית מהמזרח התיכון. כעת הוא מציע את המעורבות האמריקנית העמוקה ביותר באזור מאז הפלישה לעיראק - מהלך שעלול להוביל לסיבוך ארוך טווח במזרח התיכון, בדיוק כפי שהזהירו מבקריו של המהלך בעיראק לפני שני עשורים.
הסירוב במזרח התיכון
התגובות בעולם הערבי חושפות את המורכבות והבעייתיות ביישום התוכנית השאפתנית. סעודיה, שבישראל ובארה״ב רוצים לראות מצטרפת להסכמי אברהם ומקיימת נורמליזציה עם ישראל, כבר הודיעה על התנגדותה הנחרצת למהלך. "אנחנו מתנגדים לכל פגיעה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני", הצהירה הממלכה והזהירה כי לא תקדם נורמליזציה ללא הקמת מדינה פלסטינית.
דיפלומט ערבי בכיר שצוטט ב-CNN אף הזהיר כי הדברים עלולים לסכן את הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים בעזה. "חיוני להכיר בהשלכות העמוקות שיש להצעות כאלה על חייו וכבודו של העם הפלסטיני, כמו גם על המזרח התיכון הרחב יותר", אמר.