"גם עכשיו, בתקשורת של החות'ים, הם משתדלים לשדר עסקים כרגיל: הם מחכים, משפצים את התשתיות – וממשיכים". גם התקיפות העוצמתיות של ישראל בתימן, יומיים ברציפות, שהשאירו נזק רב, לא מרתיעות בינתיים את ארגון הטרור – שמבטיח שימשיך לפגוע בישראל. "הם חזקים בשרידות שלהם יותר משיכולנו לדמיין", מסבירה ענבל נסים-לובטון, מומחית לתימן, בין הפצצה ישראלית אחת לאחרת, במרחק של יותר מ-2,000 קילומטר: "התקיפות האלה לא ירפו את ידיהם".
קבוצת הטרור החמושה והעוינת מהמדינה הכי ענייה במזרח התיכון מפזרת עוד ועוד איומים, גם אחרי התקיפה בנמל התעופה הבין-לאומי בצנעא – שנעשתה בתגובה על פגיעת הטיל החות'י בתחומי נמל התעופה בן-גוריון, מה שגרר גל ביטולים נרחב של חברות טיסה זרות. השיגורים האחרונים מתימן מעידים על טווח הולך וגדל, למרות ההפצצות שנועדו לפגוע ביכולות הצבאיות, ועל ניסיונות לאתגר את מערכות ההגנה האווירית של ישראל.
גם אם החות'ים הודיעו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לדבריו, שהם "לא רוצים להילחם עוד" – הם נחושים להמשיך לתקוף בישראל, בוודאי כל עוד המלחמה בעזה נמשכת. וכך הפכה אותה תנועה דתית, שהייתה עד לא מזמן שולית למדי אפילו בתימן, לשחקן אזורי.
הם אולי מדברים בשם "פלסטין" ובשם האיסלאם, אבל מתחת לרטוריקה מסתתרת תנועה תאבת כוח, מונעת מתיאולוגיה נוקשה ונטועה במציאות תימנית שבורה. בין אידיאלים למהפכה, בין חזון דתי לצינור הברחות – הם מבקשים להפוך לגורם כוח קבוע בזירה הבין-לאומית.
"החות'ים נטפלו ליהודים – חילצו אותם במסוקים" | הישראלים שהיו שם כשתימן הפכה מיעד אקזוטי לאויבת
הפרדוקס שמחזק את החות'ים – והעקיצה לנתניהו
החות'ים כעת שואבים גם עידוד מהצהרתו המפתיעה של טראמפ על כך שהתקיפות האמריקניות בתימן ייפסקו. "הניצחון הזה מפריד בין האמריקנים ל'ישות הזמנית' (כינוי לישראל) ומעיד על הכישלון של נתניהו, שצריך להתפטר", לעג הבכיר מוחמד עלי אל-חות'י.
"ממה שנראה כרגע, טראמפ הגיע או רוצה להגיע להפסקת אש עם החות'ים, גם אם אינו כולל את ישראל. לפי דיווחים מסוימים זה גם חלק מהמשא ומתן עם האיראנים", מסביר ד"ר שמואל לדרמן מהפורום לחשיבה אזורית ומאוניברסיטת חיפה. "בקצרה, נראה שטראמפ זרק את ישראל אל מתחת לגלגלי אוטובוס בעניין הזה. הוא כמובן יכול לשנות את דעתו בהמשך, כי טראמפ זה טראמפ, אבל ככה זה נראה לפחות כרגע. בלי המשך ההתקפות האמריקניות על החות'ים, האפשרות לפגוע בהם, או שתתגבש קואליציה בתוך תימן נגדם, קטנה באופן ניכר: ישראל נשארת לבדה. כמובן יש לזה גם משמעות סמלית שארה"ב כביכול נוטשת את ישראל מול החות'ים, שכרגיל צפויים להדגיש את זה".
"החות'ים מרוויחים הון פוליטי וצבאי מהנחישות ומהיכולת שלהם לומר שהם כמעט היחידים שעומדים לימין הפלסטינים באזור, משלמים מחירים על זה בדמות ההתקפות האמריקניות והישראליות ולא עוצרים. אם ארה"ב מפסיקה עכשיו את ההתקפות בתמורה להפסקת ההתקפות החות'יות עליה ועל נתיבי השיט, החות'ים יציגו את זה כניצחון מוחץ על ארה"ב, לא פחות – ולמעשה הם כבר מציגים את זה ככה. וזה מפנה להם זמן ומשאבים להמשיך לפגוע בישראל, שלטענתם אפילו האמריקנים זנחו אותה".
השיגורים מתימן לישראל, שהפכו בשלב מסוים לרעש רקע ואפילו לבדיחה, עלו מדרגה ופגעו בשטח פתוח סמוך לטרמינל 3. תגובות הנגד של ישראל בצנעא ובנמל הים בחודידה לא איחרו לבוא, אך נראה כי העמידות של החות'ים גבוהה מכפי שהיה אפשר להעריך. "זה לא יגרום להם להפסיק לנסות לפגוע בישראל, ויותר מכול – זה מחזק אותם מאוד-מאוד", מסביר לדרמן.
"נכון שהמנהיגים שלהם חטפו קשה מאוד מהתקיפות האמריקניות ונדרשו להתאמץ יותר כדי להסתתר. היו גם שמועות שחלקם ברחו מהמדינה, וכמובן התשתיות נפגעו", הוא מוסיף. "הפרדוקס הנמשך הוא שככל שאתה פוגע בהם יותר, כך הם יכולים יותר להגיד, 'הינה, אנחנו משלמים מחיר על המאמץ שלנו לעזור לפלסטינים'. במזרח התיכון זה זהב, ובתימן זהב טהור. זה נכון במיוחד כשיש כל כך מעטים שיכולים להגיד את זה".
ההחלטה של טראמפ להפסיק את ההתקפות התקבלה אחרי כמה ימים רצופים שבהם פעלה ארה"ב בראס עיסא שבמזרח תימן: "זה הנמל שדרכו לאחרונה הם מבריחים נפט פנימה לתוך המדינה. שם ייתכנו להם קשיים", מציינת נסים-לובטון, מהאוניברסיטה הפתוחה וממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב.
"היו גם שמועות שהם הנהיגו משטר חירום וכפו מדיניות קיצוב נפט. זה משהו שיכול להעיד על מידה של מצוקה. אבל אנחנו יודעים מה הם עושים – הם משפצים את התשתיות באופן שיאפשר להמשיך להפעיל אותן. כך הם עשו גם אחרי שישראל תקפה שם ובנקודות אחרות".
"בעיה עם היהודים, רק לא עם ישראל"
"הם לא מסתירים את העובדה, אולי בשונה מהרבה תנועות איסלאמיות קיצוניות, שיש להם בעיה גם עם יהודים ולא רק עם ישראל", מסביר אלחנן מילר, עמית מחקר במכון הרטמן העוסק בחקר פוליטיקה ערבית. "הרבה תנועות מחאה או ארגוני טרור מנסים להבדיל בין ישראל ליהודים ואומרים שאין להם בעיה עם היהודים עצמם והיהודים כדת. אצלם זה אחרת. הם לא מסתירים שיש להם בעיה גם עם היהודים".
"פה נכנס עניין תרבותי ותיאולוגי שנוגע לזרם השיעי באיסלאם, שקצת שונה ביחס שלו ליהודים, לעומת המיינסטרים הסוני. יהודים נחשבים טמאים ומעבירי טומאה, למשל לפירות וירקות. לכן במקומות מסוימים באיראן היה נהוג לאסור על יהודים לצאת לשוק בימים גשומים, כדי שלא יעבירו את הטומאה שלהם דרך מגע. זה מזכיר קצת הלכות קדושה וטומאה יהודיות מתקופת בית המקדש".
מעבר לאידיאולוגיה הדתית המניעה את החות'ים, התנועה מייצגת גם אתגר אסטרטגי מורכב שיש להבין את שורשיו בנוגע למציאות הפנימית בתימן. אומנם הרטוריקה האנטי-ישראלית והאנטי-יהודית בולטת בשיח הפומבי שלהם, אבל המומחים מצביעים על מאבק פנימי עמוק יותר. נסים-לובטון, שחוקרת את הנושא, מסבירה: "יש אצלם תיאבון גדול כזה שיהיה קשה מאוד לרסן אותו בחזרה לאיזה קונצנזוס פנים-תימני. מה שהם עושים בראש ובראשונה נועד לשרת אותם בתוך תימן, וגם מול הסעודים והאמירותים".
עם זאת, היא מעריכה, "הם יתקשו מאוד להתמודד עם 'היום שאחרי': העובדה שהם מציגים עצמם בחזית הסוגיה הפלסטינית כנושאי הדגל וכ'לוחמי חופש נגד הפרויקט הקולוניאלי' עלולה לסבך אותם. בסופו של דבר המלחמה הזאת לא התחילה מרגע שהם תקפו אותנו – יש שם מלחמת אזרחים שמתנהלת כבר יותר מעשור. כל הדבר הזה, כל טיל שנורה משם, נועד לעצב מחדש את מאזן הכוחות בתוך תימן כדי לשנות את דמותה של המדינה הזו".
השאיפות האזוריות של ה"אנדרדוג" התימני
הירי לנתב"ג והמגעים עם ארה"ב שהובילו להצהרה של טראמפ התרחשו ימים ספורים לאחר טלטלה בצמרת המדינה השנייה בגודלה בחצי האי ערב: בשבוע שעבר החליט ראש הממשלה אחמד עוואד בן מובארכ להתפטר, וציין: "עשיתי הכול כדי להביס את ההפיכה החות'ית, ועמדתי בפני קשיים ואתגרים רבים". עוד מוקדם לקבוע כיצד חילופי השלטון ישפיעו על מעמדם של החות'ים, שבמקביל הגבירו את מאמציהם לפגוע בישראל. גם אחרי שחשף טראמפ את השיחות ואמר כי יפסיק לתקוף, הבהירו בהנהגה החות'ית כי ההצהרות "ייבחנו בשטח" ולא מיהרו לברך על השינוי בעמדה האמריקנית.
"הם בעיקר רוצים להתבסס ולקבל הכרה ככוח ריבוני בצפון תימן, או בתימן בכלל. הם שואפים לקבל הכרה כממשלה דה פקטו של תימן ולסגור הסכם הפסקת אש עם ערב הסעודית שיפעל לטובתם", מדגישה נסים-לובטון. "כמובן הם גם רוצים לנסות להשיג כמה שיותר שטחים שהם עוד לא כבשו בתימן, לתקוף גם דרומה יותר ולהנחיל את האידיאולוגיה שלהם באזורים האלה, וכך להפוך את תימן למדינה בסגנון שלטון הטאליבאן באפגניסטן, רק בגרסה זיידית", מנמקת החוקרת. "אין להם אידיאולוגיה ששואפת לייצא את המהפכה הזיידית – גם כך יש מספיק אתגרים בתימן עצמה – אבל יש אזורים בדרום סעודיה שהם סבורים ששייכים לתימן מבחינה היסטורית, והם מכוונים גם לשם".
לדברי נסים-לובטון, "הם יצטרכו לשאת ולתת גם עם קבוצות בתוך תימן, וגם עם הסעודים, ויהיה צריך לחשוב על איזו חלוקה – איך תיראה תימן שבה גם החות'ים הם שחקן פוליטי. לא רק הם יתקשו לעשות את זה, אלא גם הכוחות האחרים בתימן. עד לפני לא הרבה זמן הם היו די אלמוניים, והמלחמה הזו הייתה די נשכחת. הזיידים הם איזה זרם די קטן ונידח, אפילו בקרב השיעים, ובטח בעולם המוסלמי, מהמדינה הכי ענייה במזרח התיכון – באמת הכי אנדרדוג שיכול להיות. מתישהו הם יצטרכו לחזור לממדים הראשוניים שלהם, ויהיה להם קשה מאוד לחזור".
הסנקציות, המעורבות הרוסית ו"התימנים בקייב"
וכיאה ללא מעט משברים ברחבי העולם, גם כאן רוסיה של פוטין בוחשת מאחורי הקלעים. "לפחות עד שלב מסוים הרוסים רצו להישאר בסדר עם כולם ועשו הכול כדי להישאר ניטרליים, הם המשיכו לקיים קשרים עם הממשלה שהקהילה הבין-לאומית מכירה בה ולא תפסו צד", מזכירה נסים-לובטון. "אבל אז התחילו לעלות האשמות או רמיזות שהם שולחים יועצים, אנשי מודיעין וצבא לתוך השטחים של החות'ים, במסווה של עובדי סיוע הומניטרי. ואז התחילו לצאת תיעודים של ביקורים של נציגים רוסים בתימן, והעריכו שמצליחים להעביר אותם לצד של החות'ים. חלק מאותם נציגים, כנראה, היו קשורים לצורך לסיוע בנשק".
"זה נבע מהסנקציות שהטילו האמריקנים על אישים שקשורים לחות'ים, זמן קצר אחרי שהכריזו עליהם כעל ארגון טרור בין-לאומי". בעיצומים האמריקניים הוזכרו שמות של בכירים בממשל החות'י, וגם איש עסקים אחד, שנחשדו במגעים עם סוכנים של רוסיה ובחיבור בין משלחות שדנו בעסקאות נשק פוטנציאליות.
לדברי נסים-לובטון, "גם הרוסים, ובהקשר הזה כנראה גם הסינים, באים עם המון אינטרסים בנוגע לים סוף ולמעבר במצרי באב אל-מנדב. אתה רואה שתנועת ספינות הסחר שלהם לא נפגעה כמו מדינות אחרות, וזה קשור בוודאי גם לקשרים עם איראן". וגם כאן, היא מציינת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר – ועל הצירים השונים שרבים על עליונות: "גם זה מתכנס למאבק הבין-גושי. בזמנו גם עלו טענות שהחות'ים שולחים לוחמים שלהם להילחם באוקראינה. אז אם הסתובבת בפאתי קייב וראית כמה תימנים, זה כנראה ההסבר".
"עדיין מחויבים להשמדת ישראל"
בעוד המאבק הפנימי בתימן מניע את פעולות החות'ים, שאלת התנהלותם נגד ישראל ממשיכה להטריד את מקבלי ההחלטות בירושלים. האם יש סיכוי שייפסק הירי, ומה התנאים שעשויים להביא לכך? "לא הייתי ממהר לפסוק את זה", אומר מילר. "יש ארגונים קיצוניים מאוד, אפילו אנטישמיים, שלאו דווקא פועלים באלימות, אפילו שיש להם שנאה עמוקה ליהודים ולישראל. הם הכריזו מתחילת הדרך שההפגזות על ישראל יימשכו כל עוד המלחמה בעזה נמשכת. לא הייתי שולל את הכיוון שהם יפסיקו את ההפגזות, אם כי כמובן אידיאולוגית הם עדיין מחויבים להשמדת ישראל".
כדי להבין את מורכבות המצב הנוכחי יש לבחון את ההיסטוריה הארוכה של מלחמות אזרחים וסכסוכים פנימיים בתימן, שמשקפים את המתיחות העמוקה בין הקבוצות השונות בתוך המדינה. "תימן עברה כמה מלחמות אזרחים בהיסטוריה שלה במאה ה-20. בשנות ה-60 הייתה אחת כזאת, בשנות ה-90 הייתה אחת כזאת, ועכשיו יש עוד אחת", מפרטת נסים-לובטון. "תימן היא תמיד מארג של צפון ודרום, של סונים ושיעים, של זהויות שונות ומשונות, וכל הזמן הסיפור הוא איך מביאים את הדבר הזה למסגרת של אחידות מדינתית – מה סוג המשטר שלה, ואיזה מקום יש לזהויות הדתיות, איזה מקום יש בה לשבטים. זה סיפורה של תימן".
"מה שעומד על השולחן, למעשה עוד מאז ימי האביב הערבי, הוא תוכנית פדרלית, לחזור למתכונת של צפון ודרום – נדמה לי שלא תהיה ברירה, וזה גם משהו שהאמריקנים צריכים להתחשב בו", היא מסבירה. "עם כל הכבוד לפעולות הצבאיות נגדם, הקבוצה הזאת לא תיעלם אם יפרקו אותה מנשקה בצורה כזאת או אחרת. אני גם לא רואה איך עושים את זה".
המפתחות שיכולים להביא להרגעת החזית
ולאן הולכים מכאן, במיוחד לאחר שארה"ב מפסיקה את העימות הישיר עם צנעא? "המוצא הדיפלומטי יכול להיות בעיקר מול איראן. אם רוצים פתרון דיפלומטי, אז צריך יותר לחשוב על מה שארצות הברית עושה עם איראן כרגע ופחות מול השבט הזה", טוען מילר. "שאלת המפתח, במיוחד כעת, היא אם קיים מנוף דיפלומטי אפקטיבי מול החות'ים, ובאיזו מידה יכולה ההשפעה האיראנית לשמש כלי לרסן את פעולותיהם נגד ישראל".
"למרות שהם לא בדיוק כמו שמציגים אותם הרבה פעמים – שלוחה של איראן – יש לאיראן בהחלט השפעה עליהם", מדגיש לדרמן. "לחץ דיפלומטי על הרפובליקה האיסלאמית יכול להשפיע על החות'ים, אבל האם ברמה שהם יפסיקו לירות? לא. הם מחויבים מדי לזה. אפשר לדמיין תרחיש, שהסיכוי לו נמוך מאוד, שבו הם מקבלים הכרה בריבונות שלהם על צפון תימן, לפחות הכרה עקיפה, ובתמורה לכך יפסיקו את הירי. אבל הסיכוי לכך באמת נמוך". ונסים-לובטון מסבירה: "השאלה היא מה אתה יכול להציע עכשיו כשהם מחזיקים את השליטה בים סוף בואכה באב אל-מנדב. זה מצמצם את מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לפתות אותם לשבת סביב שולחן המשא ומתן".
על כף המאזניים של החות'ים ניצבים לא מעט "טיעונים" להמשך הלחימה והשיגורים: "יש אידיאולוגיה דתית שדוחפת כל העת ללכת לכיוון של מלחמה ב'כוחות האופל הקולוניאליים' ורצון להיות חיל חלוץ לפני הפלסטינים. יש להם המון סיבות להמשיך לעשות את מה שהם עושים, זו תצטרך להיות הצעה אטרקטיבית מאוד בשבילם", היא מסבירה.
"ההצעה הזו קודם כול צריכה לטפל בסוגיה שלנו פה בעזה, ובהפסקת האש, ואחר כך תיתן להם שליטה על אזורים לא מבוטלים בתימן שתוכל להבטיח להם כוח פוליטי וצבאי שיעניק להם מעין מדינה משלהם. עולה שאלה אם זה משהו שהסעודים יכולים לחיות איתו, אבל הסעודים בעצמם כבר מנרמלים אותם תוך כדי המשא ומתן ביניהם, שנמשך כבר שלוש שנים כמעט".
נסים-לובטון מפנה זרקור להתבטאות שלפחות בישראל עברה מתחת לרדאר: "אחד הבכירים בשלטון החות'י התראיין לאחרונה לעיתון מצרי ואמר במפורש שכל הסוגיה הזאת של הנורמליזציה גם היא אחד מהדגלים שהם נושאים, ההתנגדות לה. הם כבר אותתו שהם ממשיכים את המערכה שלהם נגד הסעודים – והצהירו שהמאבק שלהם יהיה לא רק נגד מדינת ישראל. כשהם חשבו שתכף הולכת להתרגש אלינו עוד הפסקת אש והעניין הזה נגמר, הם אמרו שגם במקרה כזה הם ימשיכו לפעול נגד כל מי שיחתור לבסס נורמליזציה עם ישראל".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv