מאז שהוריה של ווראל קייטאן בת ה-18 נפרדו, היא מתגוררת עם סבתה אסייה בביתה שבעיר דניזלי, בדרום־מערב טורקיה. לאורך כל השנים הסבתא עשתה כל שביכולתה להגן על נכדתה – אלא שהפעם היא הלכה צעד אחד רחוק מדי – לפחות לדעתן של הרשויות.
ב־9 באוגוסט האחרון, כשהנכדה חזרה הביתה מהעבודה, היא הודיעה לסבתה שהיא יוצאת לבלות עם חברים. אסייה, שחששה לשלומה, אסרה עליה לצאת, ואף נעלה את הדלת ליתר ביטחון. בין השתיים התלהט ויכוח, וכאשר ווראל ניסתה לפתוח את הדלת, הסבתא הורידה את אחת מנעלי הבית שלה וחבטה איתה בזרועה של הנכדה – שבתגובה הלמה בראשה של סבתה עם הטלפון הנייד שהיה בידה. קייטן החלה לדמם, והנכדה המבוהלת הזעיקה מיד אמבולנס.
אף אחת מהשתיים לא התכוונה להתלונן על המקרה, אבל לאחר שסיפרו לצוות בית החולים כיצד הסבתא נפצעה, הועבר דיווח למשטרה. גם כשזומנו לחקירה, ווראל וסבתה הסבירו שהשלימו והשאירו את המחלוקת מאחוריהן, אבל זה לא עזר: במשטרה הוחלט להגיש כתב אישום נגד הסבתא.
על פי טענת התביעה, נעל הבית ששימשה להכות את הנכדה נחשבת לנשק, והנכדה פעלה מתוך הגנה עצמית כשהכתה את סבתה בטלפון. בנוסף, הסבתא הואשמה גם בשלילת חירות, כי נעלה את הדלת ומנעה מנכדתה לצאת – עבירה שעונשה עלול להגיע עד 14 שנות מאסר.
"ישימו אותי בכלא בגיל 80 בגלל נעל בית?": תגובתה של אסייה קייטאן
ב־25 בפברואר גזר בית המשפט על אסייה שבע שנות מאסר על שלילת חירות, תוך שימוש באלימות ושימוש בנשק. לאחר הפחתה בעונשה, נגזרו עליה 4 שנים וחודשיים בכלא. עורכת דינה הגישה ערעור, אך אם גזר הדין לא יבוטל, היא תישלח למאסר ארוך.
"ישימו אותי בכלא בגיל 80 בגלל נעל בית? איך אני אחיה שם?", קבלה אסייה. "עברתי ניתוח ואני בקושי הולכת. לא היה לי מושג שנעל בית היא נשק". נכדתה התייחסה גם כן לפרשה הביזארית והוסיפה: "לא התלוננתי נגד סבתא שלי, ובכל זאת הוגש נגדה כתב אישום. לא רציתי שזה ייגמר ככה".