בשבועות האחרונים חווה ישראל את אחד המשברים המדיניים הקשים ביותר בתולדותיה, ועוד ועוד מדינות מערביות נוקטות קו ביקורתי כלפי מדיניות הממשלה. דיפלומטים אירופים ששוחחו עם N12 שפכו אור על המניעים מאחורי הקלעים של החלטת מדינות רבות באירופה לצאת נגד ישראל, ומבהירים - מדובר באזעקת אמת. "ישראל בתחילתו של דומינו דיפלומטי רציני", אמר גורם אירופי.

מאחורי הקלעים: הצעדים שהובילו להחרפת הטון באירופה

"מה שמדאיג אותנו הוא שאחרי 20 חודשים של מלחמה, אין נכונות מצד ממשלת ישראל לחשוב ולעבוד על תרחיש 'היום שאחרי'", אמר דיפלומט אירופי בכיר בשיחה עם N12, והוסיף: "יש רק החלטה ללכת עד הסוף מבחינה צבאית. בימים האחרונים שמענו את ראש הממשלה נתניהו, ונשמע שהוא הולך לפתרון צבאי שאנחנו לא מאמינים בו, שייקח חודשים, יסכן את חיי החטופים וייגבה את חייהם של אזרחים רבים. הפעולות האלה, לצד הרטוריקה המאוד תוקפנית והתמונות שאנחנו רואים מדי יום בעזה, מציירים תמונה עגומה מאוד".

אותו גורם ביקר את מטרות המלחמה של נתניהו, ובייחוד את השאיפה לרוקן את עזה מפלסטינים, וסיפק אזהרה מדאיגה: "בעיני אירופה תוכנית טראמפ שגויה, ואחרי כמה חודשים היא גם נראית לחלוטין לא ריאלית. לכן זה היה מדאיג לשמוע את נתניהו מזכיר את יישומה כאחד ממטרות המלחמה שלו. אם מצב זכויות האדם בעזה ובגדה המערבית ימשיך להידרדר, אם נראה אם סימנים לסיפוח, ברור שיהיה לכך השלכה לאיך שננהל את המדיניות שלנו".

עמנואל מקרון, בנימין נתניהו (צילום: רויטרס)
נתניהו ומקרון, אירופה מתרחקת מישראל|צילום: רויטרס

בנוסף, הדיפלומט האירופי חשף שגם צעדי המהפכה המשפטית בה ממשיכה ממשלת ישראל מדאיגה את מדינות אירופה, ועשויה להשפיע על מצבה הבין-לאומי של ישראל: "לא רק המלחמה בעזה מדאיגה אותנו, אלא גם התפתחויות בזירה הפנימית עם השלכות בין-לאומיות. חוק המיסוי על עמותות שמקבלות מימון זר הוא נושא מדאיג שנדון במעגלים פוליטיים בכל אירופה בגלל שהוא יכניס את ישראל לקבוצה של מדינות שהן לא דמוקרטיות ליברליות, והיא לא שייכת לשם".

הדיפלומטים ששוחחו עם N12 הבהירו שגם הפעילות הישראלית ביהודה ושומרון היא במוקד מרכזי של חוסר שביעות הרצון האירופי מישראל. "התנהלות ישראל ביהודה ושומרון היא יריקה בפרצוף של מדינות אירופה", אמר גורם אחר ביבשת.

בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' (צילום: reuters)
"התנהלות ישראל ביהודה ושומרון - יריקה בפרצוף"|צילום: reuters

האזהרה: מנסים להימנע מדרדור היחסים - אבל יש עוד צעדים בקנה

בריטניה הייתה אחת ממובילות המהלך להחרפת הטון כלפי ישראל - בימים האחרונים היא הכריזה על עיצומים נגד מתנחלים, תנועות מתנחלים ומאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון, זימנה את שגרירת ישראל בלונדון ציפי חוטובלי לשיחת הבהרה בעקבות הרחבת המלחמה ברצועת עזה, הודיעה על עצירת השיחות לקידום הסכם סחר עם ישראל ושריה הבכירים ביותר הבהירו שהם "מזועזעים" מהמדיניות הישראלית ושלא ניתן להמשיך את היחסים כרגיל.

גורם בריטי ששוחח עם N12 הבהיר שהצעדים שננקטו התבשלו במשך זמן רב בצל חוסר שביעות הרצון בבריטניה מהמדיניות הישראלית, והטריגר להפעלתם היה פתיחת מבצע מרכבות גדעון והסירוב הישראלי להכניס סיוע הומניטרי מספק לעזה. לפי הגורם, הבריטים מנסים להימנע מדרדור היחסים והגעה לסנקציות כבדות על ישראל, ויש עוד לא מעט צעדים קטנים ומשמעותיים בקנה במסגרת דרדור האמצעים עד שיגיעו לצעדים כבדי המשקל. עם זאת, הגורם מבהיר שהמצב המדיני בין המדינות ימשיך להידרדר אם ישראל תמשיך במסלול שלה.

"ישראל צריכה להיות מודאגת"

באירופה מבהירים שלא מדובר בעוד גל של ביקורת בו נתקלה ישראל בעבר, אלא במשבר אמיתי בין ישראל למערב. "בכל אירופה יש חוסר נחת ניכר עם המצב הנוכחי. זה צריך להדאיג את ישראל - אסור לה להתייחס לזה בקלות ראש", אמר הדיפלומט האירופי הבכיר.

נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת בריטניה קיר סטאר (צילום: רויטרס)
סטארמר ומקרון, מובילים את הקו התקיף נגד ממשלת ישראל|צילום: רויטרס

הוא הוסיף: "הצעד האחרון שננקט, בחינת סעיף 2 בהסכם עם האיחוד האירופי (ובחינה אם ישראל מפירה זכויות אדם), צריך להדאיג את ישראל – מכיוון שהוא מראה שדברים זזים באירופה, ולא זזים לכיוון ממשלת ישראל. ממשלת ישראל צריכה להתייחס לקולות האירופיים האלו ברצינות".

הצעדים שנקטו מדינות אירופה

במהלך השבוע האחרון נחת על ישראל מבול של מכות מדיניות מצד הגורמים החשובים ביותר באירופה. הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני ביטחון ומדיניות חוץ קאיה קאלאס הודיעה שהושג "רוב עצום" שתומך בהצעה של שר החוץ של הולנד להעלות לדיון מחודש את עתיד הסכם האסוציאציה, הסכם חשוב ביותר המעגן את יחסי ישראל והאיחוד האירופי.

קודם לכן נקטה בריטניה שורה של צעדים שהוזכרו, ששיאם עצירת השיחות לקידום הסכם סחר עם ישראל. המהלכים הבריטיים לוו בנאום תקיף של שר החוץ הבריטי דייוויד לאמי בפרלמנט, שהבהיר שבמצב העניינים הנוכחי – ממשלת בריטניה לא יכולה להמשיך כרגיל ביחסים עם ממשלת נתניהו. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אמר בעצמו שהוא "מזועזע ונחרד מהפעולות הצבאיות של ישראל בעזה".

 

בצעד נוסף, מנהיגי קנדה, צרפת ובריטניה יצאו בהצהרה משותפת ובה איימו ב"צעדים קונקרטיים" נגד ישראל אם לא תפסיק את המבצע הצבאי בעזה ותסיר את ההגבלות על הסיוע ההומניטרי. בהצהרה נכתב שהפעולות הישראליות עלולות להפר את הדין הבין-לאומי ושהם מתנגדים להרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון.

גם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שהביע במהלך הקריירה הפוליטית שלו קו פרו-ישראלי מובהק, ביטא בתחילת החודש ביקורת על התנהלות ישראל: "אנחנו רואים בדאגה את ההתפתחויות. צריך לומר בברור שהממשלה הישראלית חייבת לעמוד בהתחייבויות שלה תחת המשפט הבין-לאומי". כמה ימים לאחר מכן יצא נשיא צרפת עמנואל מקרון במתקפה בוטה בהרבה, באומרו כי "מדיניותו של נתניהו בעזה, שבה חצי מיליון בני אדם מתמודדים עם רעב, היא מבישה".