בעוד שהיא ממשיכה להתבוסס בבוץ באוקראינה, רוסיה מרחיבה באופן ניכר ואינטנסיבי את אחיזתה הצבאית שלה ביבשת אפריקה. על פי דיווח בסוכנות הידיעות AP אתמול (שלישי), רוסיה שולחת לאורך התקופה האחרונה כמויות גדולות של ציוד צבאי למדינות בעלות הברית שלה באפריקה, כולל טנקים, מטוסי קרב, מערכות מכ"ם ואמצעים מיוחדים לשיבוש GPS.
המהלך של רוסיה משתלם מכמה סיבות, ובין השאר מכיוון שהיא ממשיכה לדחוק את ארה"ב וצרפת ממדינות רבות ביבשת. במשך שנים הלכו והתבססו מעצמות המערב באפריקה, אולם בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופת המלחמה באוקראינה, רוסיה מרחיבה מאוד את השפעתה באזור. למרות ההודעה בסוף השבוע כי קבוצת וגנר הידועה לשמצה תעזוב את מאלי לאחר יותר משלוש שנים וחצי של פעילות, מוסקווה לא מתכוונת לנטוש את האזור - גדודי אפריקה, הכוח הצבאי החדש של רוסיה, יישארו במדינה להחליף את הקבוצה הפרטית, ויעמיקו עוד יותר את כוחם ויכולותיהם.
משלוחי נשק מתקדמים
חרף הסנקציות המערביות, רוסיה ממשיכה לשלוח ציוד צבאי מתקדם למדינות אפריקה באמצעות ספינות מטען. על פי צילומי לוויין מהימים האחרונים, שתי ספינות רוסיות עגנו בנמל קונאקרי בגינאה ופרקו טנקים, כלי רכב משוריינים, תותחים וציוד צבאי מתקדם נוסף.
הציוד הועבר דרך היבשה למאלי השכנה, כולל תותחי ארטילריה בקליבר 152 מ"מ, כלי רכב משוריינים מסוג BTR-80 עם ציוד לשיבוש רדיו, רכבים משוריינים מסוג ספרטק ועוד. גורמים צבאיים באירופה מעריכים כי הציוד ההתקפי הקריטי - במיוחד התותחים ואמצעי השיבוש - מיועד לגדודי אפריקה הרוסיים ולא לכוחות מאלי עצמה.
בצילומי לוויין נראו בין השאר מטוסי קרב, למשל מסוג SU-24, חונה בבסיס אווירי בבורקינה פאסו. בנוסף הועברו למדינות אפריקה, בעיקר למדינות הסאהל, משאיות וציוד לוגיסטי מסוגים שונים.
המעבר לגדודי אפריקה
ההבדל בין שני הגופים הרוסיים משמעותי: בעוד שקבוצת וגנר פעלה כחברה פרטית של שכירי חרב תחת הנהגתו של יבגני פריגוז'ין שנהרג ב-2023, גדודי אפריקה פועלים תחת פיקוד ישיר של משרד ההגנה הרוסי. הכוח החדש מתמחה יותר באימונים, אספקת ציוד ושירותי הגנה, ופחות בלחימה ישירה.
גדודי אפריקה נמצאים תחת פיקודו של יחידה 29155 של השירות הצבאי הרוסי GRU - יחידה ידועה בפעילות חתרנית נגד מדינות המערב, כולל ניסיונות חבלה והתנקשויות. האיחוד האירופי הטיל בדצמבר סנקציות על מפקד היחידה, האלוף אנדריי אבריאנוב, בהאשמה שהוא אחראי על פעילות גדודי אפריקה.
רוסיה דוחקת את המערב
התהליך של החלפת הנוכחות המערבית ברוסית החל לפני מספר שנים. צרפת, שתמכה במשך שנים במבצעי הלחימה בטרור במאלי ובמדינות השכנות בורקינה פאסו וניז'ר, נאלצה למשוך את כוחותיה בעקבות הפיכות צבאיות - במאלי ב-2020 וב-2021, בבורקינה פאסו ב-2022 ובניז'ר ב-2023.
גם כוחות ארה"ב נדחקו מהאזור, כאשר מדינות הסאהל פונות יותר ויותר לרוסיה לקבלת שירותי ביטחון. רוסיה מנצלת את הריק הזה כדי להעמיק את השפעתה באפריקה, תוך תחרות עם ארה"ב, אירופה וסין על השפעה ביבשת.
אבדות כבדות והתקפות טרור
למרות הנוכחות הרוסית, הכוחות במאלי ממשיכים לספוג אבדות כבדות מהתקפות ארגוני טרור. בשבוע שעבר, לוחמי קבוצת JNIM הקשורה לאל-קאעידה הרגו עשרות חיילים בהתקפה על בסיס צבאי במרכז מאלי. לפני כשנה נהרגו עשרות לוחמי וגנר וחיילי מאלי במתקפה משולבת של ארגוני טרור ליד הגבול עם אלג'יריה.
גורמים במערב מעריכים שכ-2,000 שכירי חרב רוסים פועלים כיום במאלי, אם כי לא ברור כמה מהם שייכים עדיין לוגנר וכמה לגדודי אפריקה. המומחים צופים שהמעבר בין הכוחות עשוי לשנות את המיקוד הרוסי ממלחמה ישירה לאימונים ואספקת ציוד, אך בפועל הנוכחות הרוסית ממשיכה לאפשר לה שליטה מדינית, ביטחונית וכלכלית ענפה במדינות רבות ביבשת אפריקה.
מחיר דמים כבד
הנוכחות הרוסית ביבשת אפריקה נועדה להגביר את שליטתה והשפעתה של מוסקווה ביבשת אפריקה. ברמה המדינית זה מאפשר לרוסיה תמיכה חשובה בימים קשים של בידול וניתוק קשה מצד מדינות המערב, וזה מתבטא גם בהצבעות ותמיכה באו"ם ובמוסדות בין-לאומיים. ברמה הכלכלית זוכה רוסיה לשים ידה על משאבי טבע ומקורות הכנסה דרמטיים, כמו למשל מכרות הזהב בסודאן.
לצד זאת, הכוחות הרוסיים מואשמים בביצוע פשעים מחרידים בקרב האוכלוסייה האזרחית ברבות ממדינות אפריקה. שכירי החרב של קבוצת וגנר מוכרים תקופה ארוכה במעשי טבח, רצח, אונס ועבירות חמורות נוספות שהם מבצעים באוכלוסייה אזרחית באפריקה, במה שנראה לעיתים כטקטיקה מכוונת כדי להגביר את שליטתם.
אספקת הנשק הנרחבת מרוסיה לאפריקה, במסעות שיט של שבועות ארוכים – דרך הים הבלטי והאוקיינוס האטלנטי, מעידה במידה רבה על העומק הצבאי הגדול של רוסיה. לאורך השנה האחרונה פועלות התעשיות הביטחוניות של רוסיה בהיקף חסר תקדים, ומייצרות נשק ותחמושת בכמויות גדולות במיוחד. למהלך יש חשיבות גדולה במיוחד בצל העובדה כי רוסיה איבדה אלפי טנקים, רכבים משוריינים וכלי נוספים במלחמה באוקראינה לאורך קרוב לשלוש שנים וחצי.