בשנת 2003 הסכים שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי לפרק לחלוטין את תוכנית הנשק הגרעיני והנשק להשמדה המונית שהייתה ברשותו. המהלך הזה היה אירוע חסר תקדים בניסיון למנוע ממדינות להשיג נשק גרעיני, והביא להיפתחות של לוב למערב והסרה של סנקציות רבות שהיו מוטלות עליה. 

ההודעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על תחילת משא ומתן להסכם גרעין חדש עם איראן בפגישתו עם נתניהו ביום שני בחדר הסגלגל העירה בישראל חששות כבדים ממתווה פשרני, שלא ימנע סופית ובאופן קבוע מאיראן את האפשרות להשיג נשק גרעיני. בימים האחרונים הולכים וגוברים הקולות בישראל להביא את איראן ל"מתווה הלובי" - כלומר לאלץ אותה להסכים להתפרק מתוכנית הגרעין שלה במלואה.

עם סיום ביקורו בוושינגטון, אמר ראש הממשלה: "אנחנו מסכימים שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. זה יכול להיעשות בהסכם, אבל רק אם ההסכם הזה הוא הסכם נוסח לוב - שנכנסים, מפוצצים את המתקנים, מפרקים את כל המכשורים, בפיקוח אמריקני ובביצוע אמריקני - זה טוב. האפשרות השנייה - שזה לא יהיה. שהם סתם יגררו את השיחות, ואז האופציה היא צבאית. כולם מבינים את זה. על כך דנו באריכות".

בכירים אמריקנים אמרו ביום שבת לוול סטריט ג'ורנל כי המטרה היא להביא לפירוק מלא של תוכנית הגרעין של איראן, וכך גם אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב מייק וולץ. מנגד, מי שהשמיע גישה אחרת הוא השליח המיוחד סטיב וויטקוף, שצפוי להוביל את המשלחת האמריקנית בשיחות העקיפות עם איראן בעומאן ביום שבת. 

מערכת הגנה אווירית רוסית S-300 של איראן (צילום: רויטרס)
מערכת הגנה אווירית רוסית S-300 של איראן|צילום: רויטרס

בראיון שקיים לפני שבועות אחדים עם איש התקשורת טאקר קרלסון הוא אמר כי לאיראן "צריכה להיות תוכנית לוודאות גרעינית, כך שאף אחד לא יחשוש מאפשרות של נשק גרעיני". דבריו של וויטקוף נתפסו כהזדמנות לאיראן לשמר חלק מרכזי בתוכנית הגרעין שלה, עם דרישה עקרונית פשוט לעצור את ההתקדמות ולהגביר את הפיקוח סביבה.

מומחים, חוקרים ופרשנים לאיראן העריכו בימים האחרונים כי הסיכוי שטהראן תסכים ל"מתווה הלובי", כלומר להתפרק לחלוטין ובהסכמה מכל תוכנית הגרעין שלה - שואף לאפס. איראן בעצמה הדגישה פעמים רבות כי לא תסכים לוותר על הישגיה בתחום הגרעין. מעבר לרצון להימנע מפגיעה בתוכנית הגרעין שלה - באיראן גם חוששים כי הסכמה "להתכופף" בפני תנאי המערב, ובדגש תנאיו הקיצוניים של טראמפ, שנתפס כגורם בלתי אמין בעליל תפגע מאוד בבסיס תומכיה הניציים והאידאולוגיים באיראן, שמהווה חלק מרכזי מאוד בשרידות המשטר.

צנטריפוגות במתקן הגרעיני התת-קרקעי בנתנז, איראן
צנטריפוגות במתקן הגרעיני התת-קרקעי בנתנז, איראן

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר היום לקראת תחילת השיחות בשבת כי מנהיג איראן ח'אמנאי אישר לקיים שיחות עקיפות בלבד - מכיוון שטהראן לא סומכת על הצד השני במשא ומתן, בעוד שבבית הלבן התעקשו אתמול שהשיחות עם איראן יהיו ישירות בלבד. "אנחנו לא נוותר ולא נתפשר על הישגינו. אנחנו מוכנים לספק ערבויות כי איננו מעוניינים לפתח נשק גרעיני, אפילו שכבר הוכחנו את זה בעבר", צוטט פזשכיאן ברשת אל-ג'זירה.

סטיב ויטקוף (צילום: reuters)
סטיב ויטקוף|צילום: reuters

דיוויד איגנשיוס, הפרשן הבכיר של וושינגטון פוסט, דיווח הלילה בטורו מפי גורמים בממשל כי וויטקוף עשוי שלא להגיע לשיחות בעומאן אם לא יובטח שמדובר במשא ומתן ישיר. עוד הוא דיווח כי וויטקוף נכון גם להגיע לשיחות המשך בטהראן, אם הוא יוזמן לשם.

מפציץ B-2 (צילום: Reuters)
מפציץ B-2|צילום: Reuters

בין תוכנית הגרעין של לוב ותוכנית הגרעין של איראן יש הבדל אחד מרכזי: התוכנית הלובית הייתה בשלבים ראשוניים בלבד, כפי שאמר ראש הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית דאז, מוחמד אל-ברדאעי. תוכנית הגרעין של איראן, לעומתה, נמצאת במצב מתקדם ביותר, ועל פי ההערכות היא נמצאת במרחק של כמה חודשים עד שנה עד לפיתוח פצצה גרעינית יעילה ומבצעית.

בימים האחרונים מתרבים הקולות הקיצוניים באיראן שקוראים לפתח פצצה גרעינית. בטיעוניהם אומרים הגורמים הניציים כי הפגיעה במערכת הביטחון של איראן, על רקע קריסת ארגוני הטרור הכפופים לה והפגיעה במערכות ההגנה האווירית במדינה, מחייבת פיתוח פצצה - וכי "זה הדבר היחיד שיכול להבטיח את ביטחונה של איראן". גורמים רבים באיראן מדגישים כי ארה"ב וממשל טראמפ הם בני שיח בלתי אמינים, על רקע החלטתו לפרוש מהסכם הגרעין בשנת 2018 והעובדה שחיסל את קאסם סולימאני בינואר 2020. אותם הקולות מדגישים את הצורך ב"מודל צפון-קוריאני" ולא ב"מודל הלובי" - וטוענים כי רק דבקותה של קוריאה הצפונית בתוכנית הגרעין תרמה להבטחת שרידות שלטונה ומשטרה.