ממשלת גרמניה אישרה אתמול (רביעי) סדרה של צעדים מחמירים להגבלת הגירה, במה שמהווה שינוי משמעותי במדיניות המדינה בתחום מאז עליית הקנצלר השמרן פרידריך מרץ לשלטון.
ההחלטה המרכזית שאושרה בקבינט נוגעת להשעיה זמנית של הליך איחוד המשפחות של המהגרים במדינה. ההחלטה משעה בכשנתיים את זכותם של מהגרים בעלי מעמד "הגנה משנית" להביא את ילדיהם ובני הזוג שלהם לגרמניה. מדובר באנשים שאינם זוכים למעמד של פליט מלא, אך עדיין זכאים להגנה מסוימת.
כ-380,000 אנשים, רובם פליטים מסוריה, מחזיקים כיום במעמד של "הגנה משנית" בגרמניה. בעבר, הסדר זה אפשר לכ-12,000 בני משפחה להצטרף לקרוביהם בגרמניה מדי שנה.
על פי הצעת החוק הזמנית, השעיה זו נועדה "להפחית את הלחץ על מערכות הקליטה והשילוב של גרמניה" ומהווה "אמצעי מתאים להקלה מהירה על הנטל על הרשויות המקומיות".
ביטול האזרחות המזורזת
במקביל, הממשלה החליטה לבטל את האפשרות לקבלת אזרחות "במסלול מהיר" לאחר שלוש שנות מגורים בלבד. מעתה, תקופת ההמתנה המינימלית לקבלת אזרחות תוארך לחמש שנים.
החלטה זו הופכת רגולציה שהוכנסה לפני שישה חודשים בלבד על ידי הקואליציה הקודמת בראשות הקנצלר לשעבר אולף שולץ, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטי, שהיה בשלטון לפני שולץ וממשלתו נפלה לפני כחצי שנה.
בשנה שעברה רשמה גרמניה כ-200,000 מקרים של קבלת אזרחות - המספר הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות. הקריטריונים הרגילים למועמדים כוללים עצמאות כלכלית, תעסוקה יציבה וכישורי שפה חזקים.
תהליך חקיקה מזורז
הצעות החוק יועברו בהליך מזורז דרך הפרלמנט באמצעות הקואליציה הקיימת של השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, תוך עקיפת הצורך בהפניה לבית העליון של הפרלמנט, הבונדסראט.
השינויים מהווים חלק מ"שינוי משמעותי במדיניות ההגירה תחת הקנצלר השמרן פרידריך מרץ", כפי שדווח, ומשקפים את הכיוון החדש שבו נוקטת גרמניה בתחום ההגירה. המהלכים החדשים מגיעים על רקע דיונים ציבוריים נרחבים בגרמניה על מדיניות ההגירה והשילוב, ומשקפים את המגמה השמרנית יותר של הממשלה החדשה לעומת זו הקודמת.
מדיניות ההגירה הנוקשה של מרץ זכתה לביקורת לאחר הבחירות ועוד לפני הקמת הממשלה הנוכחית. בהליך שנוי במחלוקת, קידם מרץ חקיקה להחמרת הבקרה בגבולות בתמיכת מפלגת הימין הקיצוני AfD, בצעד שגרר ביקורת חריפה ומפתיעה על מרץ מצידה של אנגלה מרקל, שהייתה שנים ארוכות הקנצלרית במדינה מטעם מפלגתו של מרץ.
המהלך לצמצום ההגירה בהולנד
מנהיג הימין הקיצוני בהולנד חירט וילדרס הכריז השבוע על תוכנית דרסטית משלו לצמצום ההגירה בהולנד, תוך שימוש בצבא לשמירה על הגבולות וסירוב לכל מבקשי המקלט. וילדרס, שמפלגתו זכתה בבחירות בנובמבר 2023, איים לפרוש מהממשלה אם מדיניות ההגירה לא תוחמר, תוך הצהרה ש"הסבלנות אזלה" לאחר חודשים של דיונים ופעולה מועטה.
התוכנית הקיצונית כוללת הקפאת איחוד משפחות למבקשי מקלט, החזרת סורים לארץ מוצאם בטענה שחלקים מסוריה בטוחים כעת, וגירוש מהגרים שהורשעו בפשעי אלימות או מין במדיניות שאותה כינה "מכה אחת ואתה בחוץ". חלק מהצעדים יחייבו את הולנד לצאת מאמנות והסכמים אירופיים ועשויים לעמוד בסתירה לחוקי האיחוד האירופי.
ההכרזה מעמיקה את המתח בקואליציה המורכבת מארבע מפלגות, שהוקמה בקושי רב, חודשים לאחר הבחירות. השרים יצטרכו להגיע להסכמות על ההצעות לפני שליחתן לפרלמנט, מה שעלול לדרוש מו"מ מחדש על הסכם המדיניות הממשלתי. וילדרס טען שהצעדים שעליהם הסכימה הקואליציה קודם לכן "לא מספיקים כדי לעצור את הגאות".